הלואה.
שוב, הרבה זמן לא הייתי פה יחסית.
אז, מן צורך פריקה.
שינוישוב.
שוב? שוב!
איכפת, לא איכפת, רוצה, ולא רוצה, מעוניינת, חסרת עניין, מנסה, שבורה, שואפת, לוחמת, מתעצבנת, מתרגשת, זקוקה לתמיכה, זקוקה לעצמאות.
אני כבר לא עושה עניין מדברים,
אני נותנת להם לחלוף על פניי.
מה זה אומר?!
^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^
אתמול ניסיתי בסה"כ לכתוב.
לכתוב, כמו תמיד.
עוד קצת ל"אוסף".
היה לי קשה, הכל התבלבל.
שהתעוררתי בבוקר, היו לי כמה השראות. לפני שצחצתישיניים, ורצחתי פנים, לפני שפתחתי את התריסים, ישבתי על הכסא, ולקחתי את הדף הקרוע מהמחברת, וכתבתי.
עוד מעט נשכתב.
למה קשה לי לכתוב!?
ריקוד.
כושיליראבק של המורות.
אני לא אוהבת אותן.
למעשה אני לא אמורה לאהוב אותן, וגם הן לא אותי.
אני אמורה להעריך אותך.
וגם את זה אין.
אין את הכבוד של המורה-תלמיד.
למה?!
כל כך קשה להן להפסיק עם הפרוטקציות האלה?
קלידים.
אז היום היה השיעור הראשון.
היא אמרה שיש לי שמיעה מוזיקלית נפלאה, ושאני מאוד מוכשרת.
אני שמחה.
קיבלתי כבר יחסית הרבה שעורים.
שעורים שאני אוהבת.
^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^
אתמול הייתה העצרת.
>היה כייף<
לפני: "נואה, אנחנו כל כך לא הולכות להכנס קדימה מידי!"
אחרי: "שיואווו היה כזה טובב שנכנסנוו"
בדיוק כמו ביהודים (:
ראיתי חברים ממכבי, וממדצים. זה היה טוב.
אני אוהבת אתכם 3>
^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^
טוב לי בשקט.
הוא מציל אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: