אני לא אוהבת שממעיטים בערכן של מילים.
-רק בשביל להבהיר לשואלים, הפוסט הזה ממש לא נכתב למישהו אישי. סתם במבט להתנהלות הכוללת של החיים.-
-חיים ומוות ביד הלשון-
המילים בעלות השפעה עצומה.
אני לא אומר "אני אוהבת אותך"
כאשר זה לא נכון.
אני לא אומר- "בשבילי את/ה כל העולם"
אם זה חסר הגיון.
אני לא אומר ש"את/ה נראה מדהים"
אם בשבילי זה בקושי סביר.
אני לא אביט לך בעיניים ואומר לך מילים הפוכות,
אבל אולי אביט בעינייך כאשר אין מילים נכונות שיוצאות.
אני לא יכולה לסבול את זה לפעמים כשהאנשים מסביבי משתמשים במילים חסרות משמעות.
שאומרים מילה, רק-
בשביל שהמצב יסתדר.
בשביל להיות במעמד יותר קרוב של חבר.
בלהט הרגע בלי חשיבה,
להגיד שאת החברה הכי טובה,
ומשתמשים סתם ככה, בשורש אהבה.
מילים בונות בטחון, אשליה, אמונה וחברויות.
מילים בונות חיים, סדר והגיון.
מילים מתבססות על רגשות, מחשבות.
מילים מביאות ליידי ביטוי הכל.
אני אפגע הרבה יותר ממילה לא במקום מאשר פגיעה פיזית, פצע פתוח, מכות.
אני לא אוהבת שאומרים לי דברים "בקטנה" עם מילים "בגדולה".
"אני שונא/ת אותך."
אני לא רוצה שיאמרו לי מילים יפות,
בלי כוונה תחילה.
אני לא רוצה שיגידו לי שאני יפה,
אם לא באמת ככה חושבים.
אני לא רוצה שיגידו לי שאין כמוך
אם יש כמוני, עוד עשרים.
אני לא רוצה שיגידו לי
סתם,
בשביל הרגשה נחמדה
אני לא רוצה לחיות בבועה, ושהיא תתנפץ.
אנא מכם אל תשמשו במילים לחינם.
זה רק עוד קצת כואב.
בטוח גם אני לעיתים משתמשת סתם כך במילים,
מה שכן, בחיים,
כשאני כותבת,
אני שוקלת וחושבת היטב לפני הכתיבה,
וגם כשאני מתעמתת, מדברת, או חושבת סתם,
אני משתדלת שלדייק ולהשתמש במילה הנכונה.
-לפחות כך אני רואה את התמונה עכשיו-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: