כמה שהייתי רוצה לעשות עכשיו את עדכון:
להתראות 2007, ברוכה הבאה 2008.
אבל קצת קשה לי, כי אני לא חושבת שהכל מסתיים בנקודה אחת, לדעתי, פשוט מתחיל עוד פרק של החיים- מלא ציפייה.
המעבר הדקיק הזה מה31.12.07 בשעה 23:59
ל01.01.08 בשעה 00:00.
שנייה.
בסה"כ שנייה.
כל כך משמעותית בשביל כמה אנשים.
אנשים שמצפים למשהו, מקווים.
אנשים שחוגגים יום הולדת.
וכאלו שמתאבלים.
אנשים שמתנשקים.
אנשים שרוקדים.
אנשים ישנים.
אנשים שיושבים להם לבד בבית ותוהים.
כל אחד וחגיגתו, עצובתו שלו.
כל אחד וההתחלה/המשכיות של הסיפור האחר שלו.
אדם הוא עולם ומלואו.
יוצר, מאמין, מקווה, טועה, נופל,קם ואז ממשיך.
כל אחד והשקפת העולם שלו.
כל אחד, והשקט והסיפוק האחר שלו.
כל אחד, והוא עצמו.
אחד בעולם, עולם ומלואו.
עוד מעט, ממש עוד כמה ימים, שנת 2007 מסתיימת.
שנת 2007- שהייתה מדהימה.
מלאת שינויים, גילויים, אכזבות, ציפיות, הצלחות, אמונות,
קשרים, סיבוכים, משפחה ובעיקר חברים.
שנת 2007- החיים היפים.(:
אז נכון 2007 לא הייתה מלאת אהבה ולימודים (שלא נדבר על לימודים)
בהחלט שהייתה מלמדת, מבגרת ובעלת המון שינויים.
2008 קרבה.
נקווה שאיתה תבוא השלווה.
השלווה הבריאה- לא של החיים של המבוגרים.
השלווה של השלמות והשקט האישי.
ש2008 תביא בעיקר בריאות והצלחה,
ש2008 תהיה מלמדת ונפלאה.
-בקרוב פוסטמנות מסכם, מלבב ומחמם את הלב-
חוץ מזה,
הכל כמעט נהדר.
הניחוח של הטוב באופק. (:
-אוהבת, אולי נאהבת, שיר-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: