כןכן, שנה אזרחית חדשה, עיצוב חדש.
אומנם פחות יפה, אבל אני אשקיע בו בהמשך.
ממש התחלה מלהיבה. הא?
לא,
זה לא פוסט רחמים.
ויודעים מה?
אתם יכולים לקפוץ לי.
נמאס לי לעשות רע לאנשים.
נמאס לי להיות מוקד לבעיות.
נמאס לי להמשיך לעשות טעויות.
נמאס לי לגרום להאמין שיהיה טוב,
נמאס לי להשלות את עצמי.
נמאס לי לאכזב אנשים.
כן, אני מצטערת. מעומק ליבי, ואתה יודע את זה.
נמאס לי שכועסים עליי, ואני חייבת את הצד השני להבין.
נמאס לי להשתדל להיות בטופ, ולא לעמוד על שלי.
נמאס לי להפגע,
נמאס לי לשתוק.
נמאס לי לנסות לשמור את הכל.
נמאס לי לשכנע את עצמי שזה בסדר.
נמאס לי ששופטים אותי.
נמאס לי להפגע מאותם דברים.
נמאס לי לפגוע באנשים.
נמאס לי להאמין שהכל לטובה.
נמאס לי לנסות לרצות את עצמי וכולם.
נמאס לי לקחת דברים קשה.
נמאס לי שלא מבינים אותי.
נמאס לי מהמילה נמאס.
-
והרשימה הייתה כל כך ארוכה אם באמת הייתי מתבכיינת.
כןכן, תגידו שהתבכיינתי, תגידו מה שתרצו.
אני כבר אעבוד על שלי,
ואפסיק לפגוע ולהפגע.
עריכה:
בעריכה העברתי קו על הכל חוץ מהמודגשים.
אבל יודעים,
אחרי כל הפגיעות, הפצעים.
אני אשים את התחבושת מעל הפצע, ואסתגר שם.
ולא אתן לאף אחד להכנס ולגעת.
כי בסופו של דבר, מי שבאמת יהיה שם בשבילי,
זו תהיה אך ורק אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: