משום מה, באופן מדהים,
ממש טוב לי ברגעים מסויימים ובסטואציות שונות,
אבל אני עצבנית.
כאפהכאפהכאפהכאפהכאפה.
אם רק היה אפשר להביע מה שמפריע לי.
וזה הכל.
כמו לכולם, בימים האלה, העומס הורג ואיכשהו אני תמיד מוצאת מפלט לכתוב פה.
אחרי הכל ממש טוב- חזרתי מערב הווי שהיה אחד המצחיייייקקקיים. ממש נהינתי>< -ניצחנו D: -
היה לי סופ"ש רגוע וכייפי.
הייתי באולפנים של נולד לרקוד. האנשים האלה, כממה כשרון, כמה כוח, כמה עוצמה.
בא לי שיעבור, ואז שיגיע,
המחר השונה הזה, המחר המרגיע.
שהכל יסתיים,
ויתחיל מחדש,
בא לי את השקט,
ואת הטוב שקיים.
שהרעש יפסק, והדממה תופיע,
שהלחשים יפסיקו כל כך להשפיע,
את הסיום שמביא התחלה חדשה,
ואת הטעות והלקח- שלא אהיה עוד חלשה
מתי הכל יסתדר?