לימודים, לימודים, לימודים. בעיות, ביעות, בעיות. עצבים, עצבים, עצבים.
ואז הגיע פסח.
ידעתי שזה יהיה חופש מטורף.
פסח שהוא "שבירת קרח" מהלימודים, והוא לפני החזרה המטורפת לבגרויות והלימודים.
אבל
משום מה, הרגל עדיין די רגישה מהטיול.
פקדו אותי כאבי תופת בשיניים.
בחיים לא האמנתי שבסה"כ שיניים יכולות להכאיב כ"כ.
וזה לא שלא עיקמתי רגליים, שברתי את הרגל, פתחתי פצעים, נפלתי המון, ועברתי עקירה כירוגית (שזה מיני ניתוח)
וכן, זה כואב יותר מזה.
כנראה שיני בינה כלבתות.
וכל היופי שאפילו עקירה אני לא יכולה עלשות. כי אני על אנטיביוטיקה.
נסו לחשוב בכמה מילים יש אנטי.
אנטיביוטיקה, אנטיוכוס, אנטיגונה, אנטיוירוס, אנט(י)נה, אנטיפסטה XD
כל המוצא עוד- חכם.
והיום קרה הטוב מכל, התעוררתי בבוקר חדשה ומרועננת עם אנרגיות חדשות, נכנסתי למקלחת של בוקר-
הרי מה יותר טוב ממקלחת מרעננת שמכניסה טעם יותר אופטימי ליום?
ואז, שוב פקדו אותי כאבים.
וווואאזז, קיבלתי מחזור.
מה יותר משעשע מאישה כאובה, סובלת, מקטרת שנמצאת במחזור?
אותו דבר, רק במקום מחזור, הריון. כןכן, אני אספר לכם על זה בהזדמנות. ><
אז מצב הרוח החרא שלי, הפך לציני.
והגעתי למצב שאני נהינת לקרוא "קאטרינה" (נזכרתי למה בילדותי אהבתי לקרוא, ואני מקווה לחזור לקריאה)
והכי עצוב בכל הקטע הזה, שאם לצאת ולהנות אני לא יכולה, גם להיות מרוכזת וללמוד אני לא.
נקווה שלסופרלנד -הדברהיחדישבניתיעליובפסחהזה- אוכל לצאת.
בוהו. ><