4/2008
בום.
לצערי,
מילים
כבר
לא
אומרות
כלום.
פשוט כלום.
בעיקר כשלא מתכוונים אליהן.
חוזרים לביה"ס מחרתיים.
עדיין לא סיימתי הכל, אבל בקרוב אלך לסיים.
ה-מ-ו-ן דברים לא באים לי בטוב, דווקא עכשיו.
אבל אני אשאר חזקה- בשביל עצמי.
אני מפחדת להתמודד עם כל הלחץ עכשיו.
מפחדת ממתמטיקה.
מפחדת מאנגלית.
מפחדת מהסטוריה.
אני מחכה למשהו טוב. אולי זה לא הפתרון- לחכות. אלא להביא את הדבר הטוב הזה בעצמי.
אבל ככה זה.
אביב גפן, הכי קרוב לבד:
עכשיו אני יודע הכי קרוב לבד בודק עצמי בתוכו עם משהו לא אבד החברים האלו , לקחת הם יודעים וכשצריך לתת פתאום נעלמים עכשיו אני יודע הכי קרוב לבד אותה רק מעניין עמד או לא עמד גם הוא רוצה לישון קצת לחלום על נערה שבאה מהכפר וכך היא נשארה
עכשיו אני יודע הכי קרוב לבד כמעט כולם בכנסת מטומטמים אחד אחד הם לבושים בחליפות תמיד מכופתרים כדי שאנחנו לא נריח את הסירחון בפנים עכשיו אני יודע הכי קרוב לבד פתחתי את הרדיו , שמעתי ת'מצעד הלהקות האלה תמיד הן רק צורחות וכשמקטינים ת'ווליום גם הן נעלמות
עכשיו אני יודע הכי קרוב לבד עליתי לשכנה לבקש חלב היא חשפה לי את שדייה הוציאה ת'לשון הכי קרוב לבד הלכתי לי לישון עכשיו אני יודע הכי קרוב לבד פגשתי אמרגן שקרן עשה אותי כוכב ועכשיו אני רחוק לי אלפי שנות אור מכם אז תישארו פשוטים זה רק לטובתכם
קצת בוטה מידי לטעמי.
החברים, הכנסת, והתהילה.
|