"But don't look back in ANGER,i heard her said"

למה בזמן האחרון, כל הכותרות לפוסטים שלי, מתחילים ב"תקופות"?

אולי כיוון שאחת להרבה זמן אני מעדכנת, כבר ניתן לקרוא לזה תקופה.

אני כל כך לא יציבה.

יש, ויש דברים מסויימים.

בנתיים?! לדפוק ת'ראש חזק בקיר.

לפחות, אהבה יש:]

מה הבעיות שלי? הבעיות הקבועות.

החוסר מציאה שלי במה שאני אוהבת.

ריקוד? דווקא מצויין. בלייף(אחד הריקודים) היא הבעירה אותי דיי לאמצע, מאשר קודם הייתי כל כך תקועה מאחורה בצד! <טוב הגזמתי, יש הרבה יותר מסכנות.> ריקוד, מוציא אותי מכל מיני בעיות, עוזר להתבטא, משכיח דברים. פשוט עוזר.

התאטרון? תאטרון זו אהבה, אהבה לא ממומשת. אחרי ההצגה של שנה שעברה, די ירד לי. למרות שהשבוע היה מצחיק, התנסתי בכמה תפקידים נחמדים. עם נטלי האהבלה- פרחות (י'מניאקית, אשכרה הורדת לי דם).

תאטרון זה משהו שאני עושה, נהינת, אבל לא יודעת כמה אני שווה בזה.

לעומת זאת, יש את הדברים החבויים יותר שאני עושה. ואין הם גורמים לי לפחות הנאה. ציור,לא בתור משהו רציני, רק כי זה כייף, משחרר. (שיש זמן, כי אם אין, אז פשוט מציירים, מציירים והזמן עובר, ופתאום לא מבינים איך), כתיבה? כל כך, כל כך כייף. משהו שאף פעם לא יפסק, אני מניחה. למעשה מקווה.

כל סיפור בספרות, שיר, משהו שלומדים בכיתה, גורם לי להתחבר, לעוד השקפה נוספת. זה כל כך מיוחד. אני כל כך אוהבת את זה.

מה הבעיה שלי עכשיו?

קלידים. למה לעזאזל אני לא לומדת.

אני יכולה להלחין את השירים שלי.

לשיר?.. אני אוהבת לשיר, לעצמי.. לא יותר מידי. לכן גם זה בגדר תחביב. ואם ייצא לי להלחין את השירים, לנגן, לשיר(ללפחות שיהיה שיר..) אני ארגיש כל כך טוב עם עצמי.

לימודים.

הכל טוב.

הציונים מספקים ואפילו מעבר למספקים. 95 במתמטיקה (גאווה), מו"ט, צרפתית. 85 באנגלית (בשביל עילגת כמוני, זה טוב!)

ו100 בהסטוריה (נטלי אני אשסע את גרונך אם זה לא נכון!)

אפרופו ציונים. איזו אכזבה מעצמי. מחר מבחן בגאוגרפיה. בקושי למדתי, והייתי חייבת לפרוק (איי בשביל מה יש בלוג?!)

אני חייבת לארגן את זמני הרבה יותר טוב וחכם! איזה פאקינג יום מבוזבז.

רק ישנתי כמו איזה דוב גרזילי. ראיתי מגרש ביתי וTHE O.C ...

ועכשיו 21:08...

סעאמק!

יאללה לחרוש..

הייתה תקופה של הרבה תגובות, הרבה קוראים, נתינת מוטיבציה להמשיך לכתוב.

וזה נעלם. :(..

יאללה חיזרו והטיבו עמכם ואיתי בתגובות:]..

שיהיה שבוע וסוף שבוע מקסים.

נטלי, אצלך בשישי.

הלוואי שבשעה טובה נוכל להתאפס (0) וליצור ריקוד היפ-הופ מסובך ומורכב משלנו.

תקופות טובות חייבות לגיע מתישהו, פשוט חייבות, והנה, שלי הגיעה:]

אז, ראשית כל, אני אגיד ואדגיש, נועה, הפוסט הזה בשבילך:P ביקשת?! קיבלת:P וכולם עדכנו, אז גם הגיע תורי לא?!

אני חושבת שעברתי המון שינויים בתקופה האחרונה, חלקם לטובה, חלקם לרעה.

אני משתדלת להתיחס אל הטובים יותר.

אני אפילו לא יודעת בדיוק מה לכתוב, מחוסר תאורים והסבר, ובנוסף מיתר דברים לומר ולצרף.

אז אני אומר ככה..

שיש אהבה, הרבה יותר פשוט וקל:] הכל פתאום נראה הרבה פחות נורא, ותמיד יש עוד סיבה לחייך ולהיות שמחים:][:

וזה מוסיף גדול למצב רוח, אני מניחה.

לנועה היה יומולדת שלשום. ושישי עשינו לה מסיבת הפתעה, שהיה כייף ומצחיק ביותר.

יום שבת היה טקס פתיחת שנה, וא' לשוואקה. והחניכים הטרוריסים שלי:@ עשו ממש הרבה בעיות:/

אני חייבת לבדוק את עצמי עם ההדרכה, אני צריכה למצוא את הדמות שצריכה להדריך את החניכים שלי, ולא איך אני הייתי רוצה להדריך.

התחלתי לצייר:] גם זו דרך מעולה להביע רגשות, בדיוק כמו בכתיבה.:]

בריקוד? הכל מעולה. אני מרגישה שחזרתי לעצמי. עדיין כואב הגב, והסיקלים המטורפים שהתחילו, קצת ממשיכים. אבל אני מתייצבת, מתחזקת, מתגמשת ואני נחושה להמשיך:]

עכשיו רועי בדיוק התקשר לבקש ממני להתקשר להורים של החניכים, לגייס עזרה לפרויקט הזה שאני עכשיו במצב סטלה שלם אפלו לא יודעת מה אני אמורה לבקש ולהגיד.

לא נורא, יהיה טוב.

אפורפו מצב סטלה.. כולי עם כאבי ראש, בטן ועוד!!! ואני לא יודעת אם אלך היום לפעולת חמישיות ולחוג מאוחר יותר (ג'אז- הכי כייף!!:[..)

ואממ, מבחינת לימודים, הכל בסדר גמור. קיבלתי 95 במתמטיקה- מהווה גאווה :]

אנגלית?! שלא נדבר.

מו"ט היום, היה נחמד מאוד.

ובא לי מקלחת, תה חם, ופינוקי אימא עכשיו><

אז, אמ?! מה אני עוש יכולה לזבל? יצאתי מפוקוס לגמרי וזה הפך לפוסט שטותי וטיפשי. העיקר פוסט.

תקופה טובה, ונתפלל לעוד כאלה:][:

-אוהבת, שיר-