ל"ג בעומר היה טוב. היה ממש ב"היי נטורל".
נהינתי, צחקתי, רקדתי, שרתי, התפאדחתי, הרבצתי, נפלתי (הפלתי XD), שרתי, צרחתי, אכלתי, הלכתי, ישנתי, וכל דבר שיהיה טוב. (:
קצת קשה לי לתאר מעבר, כי היה מורכב, וממש אין לי צורך לכתוב על כך.
העיקר שהיה טו-אוב.
"בירה ונשירה, אפרובירה" (: -הבירה המפורסמת של משי, השם המקורי שלי.D: -
כבר הרבה זמן שלא ישבתי מביטה במסך, מהססת לפני הקלדת האותיות, ולאחר מכן מוחקת. ושוב.
קשה לי לגבש את תוכן הפוסט.
פעם לא הייתי מוכנה לחשוב על כך שאני מושפעת מאוד מהסביבה שלי. זה היה נראה לי כל-כך חסר עמוד שדרה.
כשהסביבה שלי תהיה שמחה, גם אני אשמח, כשהיא תהיה עצובה, אתעצב בחזרה. וכשיציגו לי עמדה או טענה חדשה, אולי אטה להסכים איתה.
האסוציאציה הראשונה שעולה לאחר השמעת המילה "השפעה" היא שלילית. לרוב היא כזאת.
אבל ההשפעה שאני מדברת עליה היא לא השפעה של "טוב, גם אני אבריז" או "טוב, גם אני אסע" או "טוב, גם אני אשתה"
אני משתדלת לעמוד על הגבולות האלה שלי.
כל בנאדם נתון למעשיו ואחראי להשלכות מהלכיו.
השיפוט היחיד שיתקבל בברכה, הוא השיפוט על ידי הנפש עצמה.
אחד הדברים שאני לא סובלת, זו ביקורת.
פעם, כשהיו אומרים לי ביקורת בונה, הייתי מזלזלת בה, וגם היא לא הייתה לטעמי. היום אני אשמח לקבל אותה, ולדעת שקיבלתי אותה בגלל דאגה, אכפתיות.
כיום, הביקורת שנעשית עלי מאחורי הגב מעצבנת אותי.
אני לא חושבת שיש לאדם זכות לשפוט אותי אם אינו יודע את המהלך שעשיתי לפני קבלת ההחלטה, את התהליך שעברתי על מנת לקבל את ההחלטה, וההכרעה שנעשתה. אני לא מוצאת את המצב כפייר, ואני לא אוהבת שיותר מידי מחטטים לי בחיים.
אין לי פיצול אישיות. אני מאוד קלילה בחלק ממעשי, ומהצד השני שלי אני כבדה.
מזל דגים שייך ליסוד המים, ולקבוצת המזלות המשתנים. ואכן, הדגים משתנים כל הזמן, בגלל שהצירוף של המים הזורמים והצורך לנוע כל הזמן חזק מהם. כוכב נפטון שולט על מזל דגים, והופך את השהות איתם לתחושת שהות ליד חוף הים: לפעמים המים צלולים, בהירים ושקטים, לפעמים סוערים ובעלי גלים גבוהים, ולפעמים עכורים וסוחפים.
אני יכולה להעביר שעה מלאת צחוקים, שעה מספקת, שעה קלילה חסרת דאגות והטחות האשמה כלפי עצמי.
ומנגד, במעבר רגע חולף, להתחיל לנתח את צעד, וכל מילה שיוצאת ל ימהפה, לא להיות שלמה עם עצמי. להרגיש כאילו כל דבר הוא מזויף, לא לבטוח, לפחד ולחשוש מפני החברה שלי, מפני המעשים.
זו בדיוק הסיבה לעצבים הבאים והחולפים, להערכה שגדלה וקטנה, לבכי שמגיע והולך, ולכאב שמידי פעם מבקר.
השינויים האלה הם אלו שגורמים לי להתמוטטות. כי אם תמיד הייתי בצד הכבד, כבר הייתי מפתחת לזה מחשבה או מן כוח על מנת להתמודד- כמו שבדרך כלל אני עושה- עקבית בהתמדת המשפטים החכמים שעושים לי טוב.
אם הייתי קלילה מידי, אולי הייתי שטחית, חסרת רגישות?
"אם, ואם". בסופו של דבר, אני לא יכולה לשנות את זה, וגם לא מכוונתי. כפי שכתבתי בעבר, כל תכונות האופי של בן אדם, הן אלו שמאפיינות אותו.
רעיון כתיבת הפוסט, היה אמור להיות אחר לגמרי, בהשראת קריאת הספר שאני קוראת עכשיו.
גיליתי על עצמי, שכן, אני אוהבת לקרוא ספרים, זה כ"כ מעשיר את הדמיון, את החשיבה וגם המחשבה.
אולי בין המספרים, לעיתים אני הולכת לאיבוד. אבל אני אשמור על זה, כפי שהיום, יחסית הלך לי טוב.
שיהיה שבוע קל ומקסים.
בהצלחה בבגרויות בערבית וצרפתית. 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
וגם אם כן, הוא יכל לפרגן עוד קצת.