"But don't look back in ANGER,i heard her said"

And I'd give up forever to touch you
'Cause I know that you feel me somehow
You're the closest to heaven that I'll ever be
And I don't want to go home right now

And all I can taste is this moment
And all I can breathe is your life
'Cause sooner or later it's over
I just don't want to miss you tonight

And I don't want the world to see me
'Cause I don't think that they'd understand
When everything's made to be broken
I just want you to know who I am

And you can't fight the tears that ain't coming
Or the moment of truth in your lies
When everything feels like the movies
Yeah you bleed just to know you're alive

And I don't want the world to see me
'Cause I don't think that they'd understand
When everything's made to be broken
I just want you to know who I am

And I don't want the world to see me
'Cause I don't think that they'd understand
When everything's made to be broken
I just want you to know who I am

And I don't want the world to see me
'Cause I don't think that they'd understand
When everything's made to be broken
I just want you to know who I am

I just want you to know who I am
I just want you to know who I am
I just want you to know who I am

חוץ מזה? קצת בלבלות באוויר. דברים שאני יודעת ולא עושה, דברים שאני אמורה למנוע אותם.

דברים לא ידועים, דברים נשכחים. המון התבלבלויות.

דברים שאני כן יודעת ועושה.

 פשוט מבולבלת, כמו תמיד:/

על פי הפוסט, ניתן לחשוב שאני נמצאת כרגע בתקופה מבאסת וקשה. לעמן האמת, אני לא. דווקא הכל די יציב ונחמד- חוץ מאותם דברים הנ"ל.

במצב כזה לפני שנה, הייתי נכנסת לדכאונות אני מניחה, אבל כבר למדתי שהחיים אינם צבועים בשחור ולבן, גם אפור ישנו.

לכן אני יודעת שאלו דברים שבאים וחולפים, ואני גם יודעת למתן אותם.

בתקופה האחרונה אני גם מתעצבנת מהרבה דברים. אך לא עצבים שרואים אותם, אלא עצבים שמתרחשים בתוכי, והם גורמים לי לשנות את היחס שאני מפגינה כלפי אנשים. והאמת, אני יודעת שזה לא בהכרח טוב, כיוון שתמונת המצב שבה אני רואה אנשים, משתנה, וכך גם היחס והכבוד כלפיהם.

חוץ מזה..

כן, כיתה י'. האמת, לא כזה נורא. חוץ מזה שיש שלי כיתה יבשה בטירוף, ואני זו שמעסיקה את עצמי (מה שממש לא היה מקובל שנה שעברה). פשוט נחמד- שוב הצחוקים, הפסקות, האקשן. במילה יותר מקובלת השגרה.

פשוט יותר כייף. למרות שכבר התחלנו עם כל העומס, מה שמזכיר לי שיש לי בוחן בלשון ביום ראשון, ועוד כמ העבודות על הדרך וכן, גם שיעורים.

אבל לא משנה, כרגע חופש. אחח, איזו מילה:) חופש. משהו שמידי פעם בכל אופן צריך לשמור עליו.

אני חייבת לזכור, שכל מה שקורה לי, תלוי בי.

אם אני אבחר, זה יקרה, ואם לא אז לא.

ואם אני צריכה למנוע משהו, אני אמנע זאת עכשיו, ולא אחר כך. בכדי שלא יהיה יותר מאוחר, ולא אוכל לשלוט על זה יותר- וזה יקרה.

מה שיותר חשוב לי לזכור, זה שעודני ילדה בסה"כ. שאני רק בת 15. ואני לא צריכה להעמיק את עצמי במחשבות יותר מידי.

זה הזמן להנות, ולא לחשוש מטעויות. זהו הגיל, הזמן לבלות.

-אוהבת, אולי נאהבת, שיר-