|
| 8/2008
שינויים
אחרי זמן רב של מחשבות על הווה רע ועתיד נורא * - ממלאות את ראשי מחשבות בגוון ורוד פרחוני מזעזע.
תמיד עולה על פניי חיוך אירוני כששוב ושוב מתאשרת לי העובדה שדברים, בין אם רעים או טובים, באים בצרורות. ולאירוניות הפעם מתלווים קמטוטים בקצה העיניים - העדויות החיצוניות לחיוך פנימי כן.
פתאום נראה שדברים מסתדרים, או לפחות הולכים להסתדר:
א. אני חוזרת ללמוד באוניברסיטה, והפעם זה יהיה תחום שגם מעניין אותי וגם פותח פתח לקריירה נחמדה. אלה הולכות להיות 3 שנים של קריעת תחת ולאחריהן עוד שנתיים של קריעת פיסת התחת שתשאר (ותודה לעוגות של אמא!). אחרי שנתיים של מנוחה מנטאלית מאז התואר הקודם (למעט צפייה ב"הישרדות", שיכולה להחשב להפעלה המנטאלית האולטימטיבית בחוגים מסוימים), תאיי האפורים משוועים לגירוי. הרי אין כמו 5 שנים של ליקוק למרצים, ריבים עם שותפים לעבודות להגשה, תחרות על מי יצליח להשיג את הספר בעל העותק וחצי ל- 100 סטודנטים - כדי לגרות את התאים. אה, כן, ויש את כל העניין הזה של לסכם בהרצאות ולחרוש למבחנים.
ב. יש סיכוי די טוב שאתקבל לעבודה מסוימת שאני מאד רוצה. זה בתהליכים ואדע בקרוב. אם לא העבודה הזאת, אמצא איזו עבודה מעפנה וזה יהיה לגיטימי לסטודנטית.
ג. בחודש הבא אעבור לגור עם החברה שלי. החיוביות בזה מתחלקת לשני חלקים: 1. סוף סוף, בגיל 26.5 המופלג, אני יוצאת מבית ההורים אל העולם הגדול - עולם של מאבק על הישרדות כסטודנטית עובדת, חלוקת הבית עם אנשים שזה לא בסדר להיות לגמרי אני במחיצתם, בלי הפינוקים של אמא, בלי היכולת לצאת עירומה מהמקלחת, בלי האפשרות להפציץ את החדר עם מוזיקה, בלי הצורך להתגבר על הטירופים הקטנים שלי.
אממ. מזל שאני כותבת את הפוסט הזה אחרי החתימה על החוזה.
2. אחרי 9 חודשים עם הבחורה הזאת אנחנו הולכות לחלוק ביחד בשנה הקרובה את רוב הבקרים ואת רוב הערבים שלנו. אמנם כל אחת תהיה שקועה חלק גדול מהזמן בעיסוקיה, ולכל אחת יש את החדר שלה, אבל זאת עדיין דינמיקה באותו מרחב. בהיותי קנאית ביותר למרחב ולפרטיות שלי, זה עלול להוות בעיה. לא נשמע לי קל לראות בחורה (כל בחורה, לא היא ספציפית) מדי יום, אם כי יש לכך יתרון בולט: העלמות הבעיות התחבורתיות שהיו, ויתרון בולט ביותר: סקס כל יום.
בסה"כ, אני חושבת שיהיה טוב. אפילו טוב מאד. אחרי הכל, זאת לא כל בחורה. זאת היא ספציפית.
*אם הייתי זוכרת את העבר (הכוונה לרחוק) הייתי מעירה משהו לגביו וסביר
להניח שזה לא היה משהו חיובי, אבל (כנראה שלמזלי) אני לא ממש זוכרת אותו,
כך שנחסכה הערה שלילית (אם להתעלם מהשליליות הבהכרח טבועה בהערה זו).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
