|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 oops I did it again...
טוב. אז...
איך אמרה בריטני? "אופס ע-שיתי זאת שוב..." אני מתחיל לראות דפוס התנהגות מדאיג ונוראי.
החברה שבגדתי בה עם האקסית המיתולוגית? אז נפרדנו לפני קצת פחות משנה. ולא בגלל זה. בכל מקרה, שמרתי איתה על קשר במהלך השנה הזאת, אפילו תו"כ שהתחלתי לצאת עם מישהי חדשה, לפני 6 חודשים. ועכשיו, לפני שבוע וחצי, בגדתי בחדשה עם הישנה. למרבה ההפתעה אין לי את אותן רגשות של גועל וחלחלה כמו שהיו פעם שעברה. אולי זה אומר משהו על טיב היחסים הנוכחיים שלי (מישהו אמר ריבאונד?). בכל מקרה, זה היה טוב, טוב שהיה, ואני חייב להודות שלא אני אפילו יזמתי את זה. בכל מקרה, הנה מכתב שאני רוצה לשלוח לה, ואני זקוק לעצה. מה לעשות? האם לשלוח? לא לשלוח? להתעלם מהרגשות שלי? מה?
"כל כך הרבה מהן מסתובבות לי בראש מאז שהתראינו פעם אחרונה. הרבה
מחשבות והרבה שאלות. לא כל כך למה עשינו את זה או למה זה קרה, זה לא מפריע לי. אני יודע שעשינו את זה כי רצינו וזאת הסיבה. אני גם יודע שמאז שזה קרה אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך. אני גם מגלה כל מיני דברים אצלי בדירה שמזכירים לי אותך: הלוח המחיק שלי שעדיין כתוב עליו בכתב יד שלך, איזה ספר, איזו מגבת, מברשת השיניים שלך עדיין פה משום מה. עד עכשיו לא שמתי לב שהם שם, או שהתעלמתי מההקשר שלהם אלייך. ועכשיו, זה לא עוזב אותי. יש בזה משהו נעים, אני חייב להודות. אני לא יודע אם אפשר בכלל להצית להבות ישנות, אבל אולי זה מה שקורה.
אני חושב שמה שאני מנסה לומר הוא שמעולם לא יצאת מהחיים שלי מאז
הפרידה, לא לגמרי. ואולי זה יהיה חצוף ואנוכי מצידי לומר את זה עכשיו, אבל אני
רוצה אותך. השנה האחרונה הייתה מאד מבולבלת בשבילי, והאירועים האחרונים בינינו די הוכיחו לי שזה מה שאני רוצה. אני אוהב אותך ורוצה להיות איתך. אני מוכן לעשות הרבה ויתורים כדי להראות לך את זה. אני מקווה שאת חושבת אותו דבר."
מה דעתכם?
| |
בגידות והתגברות על העבר
אתמול בלילה עשיתי משהו שפינטזתי עליו כל כך הרבה, בחלומות הכי גרועים שלי. אני ממש חושב שמה שפרויד אמר זה ממש נכון. ברגע שאתה משיג את הפנטזיה אתה מגלה שהיא לא אמיתית. שזו אישה גשמית ולא אלוהית כל כך. שאף אחד לא מושלם. גם אני לא מתיימר להיות.
מה שעשיתי, בכל אופן, זה לשכב עם האקסית המיתולוגית שלי. העניין הוא שתוך כדי שעשיתי את זה בגדתי בחברה שלי. זה נשמע נורא ואני עדיין מנסה לעכל מה עשיתי ואיך יכולתי לעשות את זה, אבל באיזשהו מקום אני מרגיש יותר טוב. ברובי אני מרגיש חרא של בנאדם, בא לי לקבור את עצמי באדמה ולירות בעצמי, לא בהכרח בסדר הזה. הרגשה מזוויעה. אני מנסה להבין בדיוק מה הלך שם. אני יודע שצעקתי על עצמי "לא! תפסיק!" ואפילו אמרתי את זה יותר מפעם אחת. אבל היא התחננה "זיין אותי, זיין אותי." לא הייתי חזק מספיק להתנגד לה. אני כזה חלש אופי. כזה שפוט. כזה אומלל ואידיוט. מה היה לי רע? איך יכולתי להפר ככה את האמון של חברה שלי? איך יכולתי להיות כל כך שיכור וטיפש? איך נכנעתי לתאווה? איך לא הקשבתי למוסר שלי, למצפון שלי. איך לא אמרתי לה, "תסתמי את הפה, אל תגעי בי, תאספי את הדברים שלך ולכי מפה! אישה רעה, תככנית ומלאת קנאה! מחרחרת ריב! תעזבי אותנו! מי את שתחזרי לי לחיים? למה את עדיין רוצה אותי?!" איך חשבתי עם הזין ולא עם הראש?
למה למה למה אלוהים?!
בעיקר, מה לעזאזל אני אמור לעשות עכשיו? למי לספר? לספר? טוב, סיפרתי לכם. אבל אתם לא מכירים אותי. אני לא יודע מה לעשות. הקשר עם חברה שלי הוא לא מושלם, אבל אף אחד לא. הוא מאד קרוב לזה. לה יש בזמן האחרון ספקות. לגבי הקשר, לגבי החיים בכלל. ואני לא מאשים אותה. היו לי בעבר מקרים שלא התייחסתי לאמון שלה בכבוד הראוי. אבל שום דבר לא מתקרב למה שעשיתי. שום דבר. אני לא יודע מה לעשות. מה אני יכול להגיד? איך אני אוכל להסתכל לה בעיניים? אני שונא את עצמי כל כך על מה שעשיתי.
הצד השני הוא, שאולי הזיון עם האקסית, שזה כל מה שזה היה, זיון, זאת מין סגירת מעגל של שנינו. הפרידה שלנו, בזמן עתיק מאד, הייתה מאד באוויר והשאירה הרבה מאד דברים פתוחים והרבה מאד רגשות קפואים שנותרו לרחף בחלל. ואולי הזיון הזה בא להיפטר מהן. ובאיזשהו מקום אני מרגיש שהזיון הזה הוציא ממני כל רגש שהיה לי כלפי האקסית. להיפך, הרגשות שלי אליה הפכו להיות נגטיביות לגמרי. אין לי שום רצון לראות אותה או להיות בקשר איתה יותר לעולם. אני לא מעוניין בה. אני רוצה רק את חברה שלי. היא במחשבות שלי כל הזמן, ולא בקטע של אשמה והפרת אמון. אני אוהב אותה, ורק אותה. אבל אני לא יודע מה לעשות. אני חייב לשכנע אותה להתחתן ומהר, נראה לי הדבר הטוב לעשות.
מה אתם חושבים?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
