וכו'

כי זה כבר לא אומר כלום ובטח לא מצביע על קרבה.

איך אני רוצה להיות לארג', אבל בסוף כותב שוב בגוף ראשון, כשהגוף הראשון הוא העיקר, והייתי רוצה לומר המון, אבל להתעניין מרגיש כמו לתחקר, ואת הלחזור הביתה מאיזה פארק לאומי ב4 לפנות בוקר אנחנו כבר לא נעשה (עשינו? לא זוכר). אני יכול לדבר על דברים ששמעתי, שעליהם אתה יודע הרבה יותר ממני, ואני קצת נהנה להגיד איזה משהו שכזה, ולדעת שאני טועה, כי אני יודע שאתוקן.

הכל תמיד מותנה באוכל, ותמיד כולם אוכלים מהר מדי. אני יכול להגיד שאני שמח שאתה שם, ומקווה שלא מזיין לך את השכל יותר מדי, ושתמיד יש סאבטקסט בתוך כל הנונשלנט.

אני נורא רוצה שלא תדע שזה אתה (וזה אתה) כי זה יהיה נורא מביך, אז אולי עדיף שאוותר, אבל בעצם, זה יהיה מגניב אם תדע שזה אתה.

בגיל 16 היינו צוחקים עלי כל כך הרבה כי זה נורא הומו.

חזק אני אף פעם לא אהיה, אבל הכל אני מוכן לספוג.

ובלי שום קשר,

דברים רעים מאוד הולכים להגיע בקרוב

דברים טובים מאוד הולכים להגיע בקרוב

את הדברים הרעים אנסה להדוף

ואת הדברים הטובים אביא כשיגיע הזמן

(כבר אי אפשר לחכות)