לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מה הולך עם העולם הזה?!

על תלונות, עידכונים חסרי חשיבות, קיטורים, הערות, חפירות ובעיקר המון זיוני שכל נטולי משמעות על העולם שלא יעניינו אתכם בשיט! (אממ... הייתי בסדר? זה היה מספיק אטרקטיבי כדי למשוך את ''''''''צומת ליבכם?... יופי:).

כינוי: 

בת: 38

ICQ: 113290310 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2005    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2005

הו שון, [*מיאו*], חתולה מאין כמותך.


הפעם זו התכנסות לשם דיון בעל חשיבות עליונה!

במחשבה אחרת, זה לא כלכך דיון כי רק אני מדברת! יאיי...

 

יום אחד, המשפחה שלי החליטה להיות 'פאקינג אמריקן פאמילי', ובאו בקריאות שהם רוצים ללכת לפארק כולם יחדיו!

בדרך לשם החלה ההידרדרות שלי בעינייני מוזיקה,כן, שרנו המון שירים של מירי מסיקה.

אה! אני חורגת מהנושא (המרתק להפליא הזה...), כרגע הגיעה חדשה מזעזעת ומחרידת נפשות אל אוזניי! שרית חדד לסבית. בעעע! אוףאוףאוף! נעמה... למה גילית לי את זה? אני כבר צופה לילות חסרי שינה, מלאים בסיוטים וזוועות. =(  איכככסעעע.

*הדחה,הדחקה*

אז... מצאנו גורה ממש קטנה של חתולה. זאופיליה!!! 3>

היא בקושי יכלה ללכת, וניסתה לטפס על גזע עץ אבל כל פעם נפלה. =[  

בכלל לא היה לה פרצוף של חתול! היו לה עיניים אנושיות , בצבע טורקיז. והיא הייתה לבנה עם איזו צורה שחורה על הגב, בסימטריות שכזו. P=

אמממ... קראנו לה שון. שם יוני-סקס כזה!

אני התפללתי שנמצא את האמא הביולוגית, למרות שאני והילה היינו גם סבבה! מה קרה?!

שמנו אותה בתוך שמיכה, הבאנו לה לשתות מי עדן, לאכול ארטיק חלב בטעם מסטיק, ניקינו לה את הפרווה, בלה בלה...

אתם יודעים, ברור, כל מה שאמא בת אדם דואגת לעשות לילד החתול שלה.

השעות עברו, והחושך התחיל לרדת, ושון הפכה חתולה לתפארת מדינת ישראל. 3>

שמתי את שון על הידיים, קטנטונת נפלאה ועטופה בתוך שמיכה, וחיפשנו את אמא-חתולה. (והיא נרדמה לי בידיים...הו). 

 

מצאנו אמא חתולה בצבעים אחרים, באיזור אחר... מלא זרים עמדו מסביב במעגל, וחיכו. ={^.^}=

שמתי את שון מול אמא מיצי הזרה, אבל היא רק בחנה ובהתה בשון.

פתאום בא כלב מרושע וגדול ומיצי הגנה על הגורים שלה וכיווצה עיניים ועשתה פרצוף והבעה קשוחה. >.<  יה, איזה פריקית.

באותו רגע חטפתי את שון לידיים, כי ידעתי שמיצי לא תשמור עליה עדיין, כי הן לא התאחדו בכלל, אפילו לא קצת. =[

ואז, שמתי בחזרה את שון מול מיצי, קרוב יותר. הן הביטו אחת על השניה שוב.

מיצי החלה ללטף את שון וללקק אותה, וכל מיני אנשים מסביב אמרו "אוווו...."

שון קיבלה איכשהו כוח, ועשתה עם הגורים האחרים דברים שחתולים עושים.

אמא-מיצי שמרה על שון, יותר מעל כל שאר הגורים, וזה היה כלכך יפההה.

אני והילה החזקנו ידיים, ובאמת שלא זכור לי עוד פעם בתקופה האחרונה שבכיתי מאושר. *.* הו, די עם הריגשי. ^_^

זה פשוט  מדהים.

 

"Tear of blessing". =]

 

 

נכון שזה סיפור סוחט דמעות?!

אתם כבר לא זקוקים לערוץ ויוה הנדוש לדעתי. ><

 

חתולים הם יצורים מאאגניבים.

מיעו.

 

 

 

^.^

נכתב על ידי , 4/6/2005 11:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



470
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמה! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמה! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)