החיים, היקום וכל השאר

שכחתי איך קוראים לו. הוא ישן במיטה לידי בבה"ד 1, אני הוא והצוות היינו מנקים שוב ושוב את המאג עליו היה אחראי. יש כזה מנהג במדינתנו המקוללת שמיום זכרון ליום זכרון אנחנו מוסיפים עוד שם לרשימה האישית שלנו.  אבל אני שכחתי. ביום הזכרון הקודם בוודאות זכרתי אבל משום מה עכשיו השם נשכח. אולי זה קשור לזה שזהו היום זכרון הראשון שאני לא מוצא את הדמעות זולגות לי מעצמן. אולי זה קשור לזה שעברתי מלחמה אחת מיותרת מידי. אולי זה קשור לזה שאני לא רוצה להיות חלק מכל עניין האדרת זכרם של הנופלים. מהמנהג הנלוז הזה של להפוך כל מי שמת כשעל מדיו מדי צה"ל לגיבור. ובכלל, מי צירף גם את הרוגי הטרור למשפחת השכול הזו? איך שמים מ"פ שהשתטח על רימון כדי להגן על חייליו באותה סירה עם בחור שהלך לאכול במקדונלדס ומצא את מותו? אני אומר פה ועכשיו: אם אני אמצא את מותי (חלילה וחס) בעודי חייל, שלא במסגרת פעילות מבצעית, אני מבקש שלא יכלילו אותי ביום הזכרון הזה. שהורי לא ישתתפו בטקסים. ושחברים שלי לא יעשו עלי סרטי פולחן ("הוא אהב לשתות וויסקי..."). מי שראוי להזכר ביום הזה הם אלו שעומדים יום יום ומגנים עלי, בחזית (כן כן, קרביים... מה לעשות), שנלחמים עבורי את המלחמות בזמן שאני משחק במחשב באיזה חור בת"א.

 

נזכרתי, בשעה 11:00 כאשר עבר מעלי מבנה חסר - נזכרתי בכולם:

 

עידן אלפר

 

יהי זכרם ברוך.

 

 

אז איך היה שבוע שלם שבו ניסיתי להיות נזיר?
חרא. אני מצטער על השימוש במילה אבל אין לי דרך אחרת לבטא את השבוע הנהדר שעבר.
בכל אופן, השבוע התחיל, כפי שתיארתי בפוסט הקודם במחלה שריתקה אותי למיטה ל-4 ימים דבר שלא הפריע לבחורה להגיע ולטפל בי באופן אישי.
תגידו לי מיד, מה הוא מתלונן, גם היה בגימלים וגם קיבל טיפול אישי ומסור - שישב בשקט. אז זהו, זה נחמד אם זה לא היה דומה לפרק של איזור הדימדומים...
והייתי שמח לפרט אבל זה מזוויע מידי, גם בשבילי. בואו נאמר שכשאני עושה טעות פעם אחת היא חוזרת לרדוף אחרי כל החיים...
אחרי שבוע של התנזרות אני מעוניין לעדן קצת את הגמילה הקיצונית שהחלטתי עליה בשבוע שעבר:
מדיאט קולה אני אכן נגמל לגמרי כי זה לא משהו בכלל. אלכוהול, טוב נו, השלמתי קצת עם היותי מכור והחלטתי שלהגמל לגמרי זה לא כיף ולכן אני רק אשתה כשאני לא נוהג.

 

אבל נעזוב אותי, אני חושב שכדי להדגים לילדים מה פירוש המילה גרוטסקיה צריך פשוט לשדר את נאום ה"נשיא" שלנו. מחזה מזוויע ומפחיד אפילו. הדבר היחידי שיותר מפחיד מזה שיש כזה אדם שמייצג אותנו הוא שכנראה הוא צודק בקיומם של כוחות "חושך".
מה שיותר מפחיד אותי זה שיש מצב שכוחות החושך האלה הם לא אנשי העולם התחתון שכולנו מכירים (רוזנשטיין וכאלה) עם אלה אני יודע להתמודד ולעכל.
מי שאני לא יודע להתמודד איתו אלה בעלי ההון. אנשים שהולכים בינינו וקונים בכסף את עולמנו... קונים את אנשי השלטון שלנו, קונים את המשטרה, קונים כל חלקה.
עכשיו, אתם מכירים את המסעדות האלה שהתחילו בתור עסק משפחתי ממש נחמד ומצליח שהאוכל בו היה איכותי כי הוא נעשה באהבה והכל. מכירים שאחרי מספר שנים של הצלחה איזה איש עשיר בא וקונה את המסעדה ואז הכל נהיה חרא?
אותו דבר עם המדינה. אנחנו מדינה קטנה שהתחילה כעסק משפחתי של אבות הציונות ועכשיו בדיוק קונים אותנו.
כבר עכשיו הכל הופך לרע... אבל הרע ביותר עוד בדרך*.
סמכו עלי!

 

* הגמילה הופכת אותי לפסימי.