ברוכים הבאים לאתר של מורה הדרך(לא סתם שמי הוא החץ)

אוקיי, הרבה אנשים מספרים לי על המקום לו אני חייב הרבה (לא שילמתי איזה 5000 שח...) ובין השאר בזכותו אני האדם אשר אני היום: שבח מופת, המסגר 7, ת"א.

מה אני אגיד לכם? זה בייס שהיית נהנה להגיע אליו, ולאו- דווקא ללמוד. מקום אשר גידל דורות על גבי דורות של לוחמים, מפורסמים, תורמים, רוסים, ושאר חכמים. מקום אשר היה קשה להתקבל אליו אבל אם היית מתקבל זה היה שווה את המאמץ. היו שם חוגים לכל מי שרוצה, הייתה מעדונית למבריזנים, סיפריה עם ספרים בשפות שונות, האנשים היו כמו רוב הבייס- עולים מחבר העמים מה שנתן תחושת שייכות, מורים בקיאים בחומר הלימוד שמאפשר לך ללמוד כמו שצריך, עזרה כלכלית למי שזה מגיע, עזרה לימודית למי שרוצה ובקיצור כל מה שבן נוער צריך בשביל לרצות להגיע לבייס. היית יכול למצוא שם הרבה אנשים עם מכנה משותף לשלך, מה שהיה עוזר לך למצוא חברים שנשארו איתך לתמיד. היו 4 מחששות שונות בארבעה אזורים שונים בבייס (בלי להחשיב את השירותים) שהמורים היו מעלימים עין מהן והתלמידים לא בודקים את הגבול. הגעתי לשם כמו כל רוסי ותיק עם מנטליות ישראלית בלי לרצות לחזור לשורשי הרוסיים. אבל הבייס לימד אותי מה זה שורשים וערכים. הבייס וסגל המורים תמיד התחשבו בתלמידים. מידי שנה היה מופע מושקע שבו הורשו התלמידים להתבטא בדרך שלהם. מופע המראה מה הם חושבים על דבר כלשהו. לרוב פרודיות על החיים. מה שגרם לך לשמוח שאתה בבייס כזה, מופע אשר היה מוציא אותך משגרת הלימודים. הטיולים השנתיים היו נמשכים כמה ימים, ימים של גיבוש, צחוקים, הנאות, ומידי טיול מסיבה בשביל התלמידים, שאפילו היו מזמינים את המורים לרקוד איתם. מידי שנה ביום שלפני חנוכה וביום שלפני פורים היו מארגנים מסיבות לכל הבייס. מסיבה שנמשכה כמה שעות. ומידי שנה הבייס היה זוכה במקום הראשון בתור הבייס הכי טוב בארץ. וכל זה בזכות התנאים שהיו לתלמיד בבייס.

כל זה נמשך עד יולי 2004. אז המנהל שהעלה את שבח על המפה, ד"ר אבי בנבנישתי, החילט לפנות את מקומו לד"ר דוב אורבך. מה שדוב עשה בתור התחלה זה להכניס חוקים משלו לבייס. חוקים אשר שינו את הבייס מקצה לקצה. אני לא מדבר על חוקים בסיסיים כגון תלבושת או שאסור בתכלית האיסור לעשן. אני מתכוון לאובססיה של חוקים שהוא הכניס לשגרת היום ולאכיפתם. יחס ודרישות שהעמידו מורים רבים במבחן הנאמנות. נאמנות לעבודה או לתלמידים. מורים רבים עזבו את המסגרת הלימודית מכיוון שהיו לצד התלמידים. הרבה עובדים בבייס פוטרו בגלל שנתנו לתלמידים להתבטא בדרכם. הדור הראשון בכהונתו של ד"ר דוב ראורבך קיבלו עליהם את המנהל החדש. אך הדור הישן, שכבות י' ומעלה, ברובו הגדול סירב לקבל על עצמו את החוקים החדשים שנכנסו למערכת. אבל עדיין רובנו הגדול, מהמתנגדים לחוקים החדשים, החילט לתת הזדמנות למנהל החדש.במשך שנה סבלנו את החוקים אבל חיינו בבית כלא: בלי חופש ביטוי, תחושה שתמיד מחפשים אותך על כל שטות, חוסר ביטחון במנהל. דברים אלו, החוקים וההתנגדות, הביאו לתוצאות חמורות: מס' הנושרים מהבייס עלה, הרמה הלימודית ירדה, המורל של התלמידים ירד, רובם הגדול של המורים והתלמידים התחילו לחוש עויינות אלה כלפי אלה, הרבה תלמידים החלו לתאכזב מהבחירה והצטערו על הבחירה שלהם בשבח מופת. על אף המאמצים של הדור הישן להתעלם מהיחס והשינויים ולהתמקד בלימודים עדיין היינו מוצאים את עצמנו עושים השוואות בין ההווה לעבר. בכל מקום היית שומע: "בגללו ככה" "בגללו זה קרה" וכן הלאה כיוצא בזה. הרבה מהדור הישן ניסו למשוך אחריהם את הדור הצעיר להדיח את המנהל מתפקידו אך זה לא זכה לאהדה מהדור הצעיר, שחשש שזה יפגע בו. אנשים התחילו לפקפק זה בחברותו של זה. הבייס התחיל למנות סוג של סמויים בין התלמידים שהיו מדווחים להנהלה על הנעשה במקומות שונים בבייס. אנשים אלה היו מפילים הרבה. אני אחד מהאנשים האלה שניסו להפליל בסחר בסמים ונשיאת נשק בשטח הבייס. בזכות נס, שאלוהים שלח לי כי ידע שאני נקי מאשמה, יצאתי מזה. חבריי לא יצאו מזה בזול. אנשים התחילו להתרחק זז מזה במחשבה שזה שעומד מולו ידווח למנהל על מעשיו. בגלל זה לתלמידים כבר לא היה חשק להגיע לבייס ואפילו לא בשביל חברים כי לא היה קל לסמוך על מישהו. אנשים התחילו לעזוב את הבייס. העזיבה גרמה לכך שמס' התלמידים בבייס צנח. המנהל החליט לקבל תלמידים עם תנאים הרבה פחות מחמירים. לפעמים הייתי חושב שכל תושב מדינת ישראל יכול להתקבל לשבח בלי מבחנים שונים. עם הזמן קמו מתנגדים גם מהדור החדש, דבר שהוביל למלחמה בין הסגל לבין התלמידים. בין המתנגדים היה בן דודי, שהפלילו אותו בדברים שהיו לא הגיוניים הכלל, דברים שאם הבייס היה מציג בבית המשפט השופט היה צוחק בפנים ומבטל את המשפט. המחלמה המתמדת הזאת עדיין נמשכת. אוטוטו תעזוב גם השכבה האחרונה מהדור הישן את שבח מופת.

אני שואל מה יקרה אז כשמחזור ס"ו (66) יסיים את לימודיו בשבח מופת? מה יקרה כשהדור האחרון לכהונתו של ד"ר אבי בנבנישתי, בשנת 2004, יסיימו את לימודהם בשבח מופת? אני אגיד לכם מה יקרה: שבח מופת יפסיק להיות שבח מופת כמו עד יולי 2004. יותר זה לא יהיה.

כל מה שאמרתי לכם עד עכשיו, בפוסט הזה, זה מה שראיתי בשבח: שש שנים בשבח מופת ושנה וחודשיים בצבא. זה הפרק זמן שאני מכיר את שבח מופת ושראיתי מה קרה בשבע שנים וחדשיים האלה. אני קורא לכל מי שלומד בשבח וזוכר אותנו, הדור הישן, עזבו את שבח. האמינו לי יש מקומות בארץ בהם הרמה הלימודית יותר גבוהה (בהרבה) מהרמה של שבח מופת כיום. אני מזהיר כל אחד ואחת החושבים ללמוד בשבח מופת בת"א: חישבו טוב- טוב לפני שאתם בוחרים ללמוד במוסד שכזה.

כל הנכתב פה נכתב מנק' המבט שלי. החלטתי לכתוב את זה כי שמעתי שהרבה מתלוננים בפני לגבי מה שקרה לבייס.

תודה רבה למי שקרא את הכל. זה חשוב לי.

בברכת שנת לימודים פוריה,

חיים א.ב., ישראל 09.2008