אבוי אללי! כתבתי את הדיווח הזה ליומן שלי כבר לפני חודשיים שלמים, אבל משום מה הוא לא פורסם פה! ועלי עברו חודשיים מלאי תהפוכות, ובכלל לא הספקתי לבדוק את זה. מזל ששמתי לב, ואני יכול עכשיו לפרסם את הדיווח פה. למי שלא זוכר, זה מה שקרה בפעם האחרונה.
וזה מה שקרה בדיווח הזד שנעלם לו לפתע:
שבתי עכשיו מביקור בבית החדש שלנו. זו היתה הרפתקה ראויה ביותר.
הגעתי לשם אחרי שעה אחת בלבד של דיווש בלתי פוסק באופניים שלי. צריך לשמן את הגלגל האחורי השמאלי, כי הוא משמיע חריקות מעט צורמות, וביום כיפור כשאצטרף לכל ילדי השכונה החדשה ברכיבה אני לא ארצה למשוך תשומת לב.
החניתי את האופניים ליד חדר הזבל (פנחס לא נתן לי מפתח לחדר האופניים, אולי בכלל עוד אין לו, אני באמת צריך לשאול אותו), וניסיתי לפתוח את הדלת. הדלת היתה נעולה! פנחס גילה לי את הקוד של הדלת, אבל הם התקינו את לוח המקשים כל כך גבוה, שלא הצלחתי להגיע! ניתרתי וניתרתי - והמקסימום שהגעתי אליו זו הספרה 8. למרבה המזל יצאה לפתע חבורת ילדים רועשת מהבניין, ואני הצלחתי להכנס פנימה.
כשנכנסתי לדירה, גיליתי שסמי באמת הלך כבר. הדירה היתה מסויידת למשעי, ואף חלק מהציוד של עליזה כבר המתין בסבלנות על המיטה, שגם המתינה כבר בסבלנות. הלכתי לשטוף פנים, ולפני שהספקתי לבקר במטבח כדי לצוד מסתובבים של כלים, צילצל האינטרקום. זה היה חיים הטכנאי של הכבלים, שהגיע בדיוק בשעה היעודה. פתחתי לו את הדלת למטה, פתחתי את הדלת למעלה והמתנתי בסבלנות.
- שלום, זו הדירה של פנחס שצריך לנתק ממנה את הכבלים?
- מיצמיצמיצ.
- יופי. אני מבין שגם צריך להשאיר פה את האינטרנט, נכון?
- מיצמיצ.
- תוכל אולי להראות לי איפה החיבור של האינטרנט צריך להיות?
- מיצמיצמיצמיצ.
- איזה פינגווין מחמד איכותי אתה! הנה, קח סוכריה על מקל.
- מיצמיצ!!
ונתן לי סוכריה על מקל. צהובה. אני מאד אוהב סוכריות צהובות על מקל. אני אדרוש מפנחס רק את חיים הטכנאי של הכבלים בפעם הבאה.
הוא פשפש לו ברחבי הבית, חתך חוט אחד, קשר חוט אחר, ובסוף אמר "רואה את הנורית הירוקה הזעיקה הזו?" "מיצמיצמיצ". "זה אומר שהאינטרנט מחובר. תודה רבה ושלום". והלך.
וכך התפניתי סוף סוף לחיפוש מקום הקינון של המסתובבים של הכלים בבית הזה. ניגשתי הישר למטבח, ואכן לא התאכזבתי! משמאל לכיור, בדיוק ליד איפה שהכיריים של פנחס אמורים להיות, היה מסתובב של כלים! הידד! הוא היה מעט מלוכלך, והרבה פחות מרווח מזה שיש לי עכשיו, אבל מסתובב! של כלים! איזה כיף! יהיה לי איפה לישון!
לפתע משכה את עיני ידית חשודה, שנמצאה בדיוק מתחת למקום שבו פנחס ישים את המיקסר שלו. "מה זה?" חשבתי לעצמי בחשדנות. ניגשתי, פתחתי את הדלת, וכמעט התעלפתי במקום. הידד!!! עוד מסתובב של כלים!!!! יש לי שניים! שני מסתובבים של כלים! מיצמיצמיצמיצמיצמיצמיצ!!!!!
אני צריך להחליט מה בדיוק לעשות עם שניהם. שלומית הציעה שאחד ישמש לי למעון חורף ואחד למעון קיץ. אני שוקל לאמץ את ההמלצה שלה, וכך יהיה לי גיוון רב. אולי באחד אשתמש כדי לארח את רעואל הזעיק כשיגיע לביקור, אם קטי האמא שלו תרשה לו פעם?
איזה כיף לי! יש לי שני מסתובבים של כלים שלמים! אני צריך לתכנן עכשיו בקפדנות את העיצוב של שניהם. פינגווין במעמדי לא יכול להרשות לעצמו מסתובבים מוזנחים. הם חייבים להיות מעוצבים לעילא. אולי אני אבקש ממעצבת האופנה שלי מעט עזרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
