אז הפסקתי לדווח עוד מלפני המסיבת גיוס של אליאור..איזה קטע. טוב שהוא לא מסיים טירונות עוד שנייה. חבל שלא יוצא לי לעדכן..ובטח שכבר לא לזכור מה קורה. כי כל יום כל כך ארוך, וקורה בו כל כך הרבה.

אז החינגה של אליאור הייתה בת זונה. היה אוכל יפני; מרק תירס,סושי,אגרולים,נודלסים,אדממה ויאמי יאמי יאמי והיה כזה כיפוש.

אחר כך נסענו אני עלי ומיכאל אליי והעברנו מעט זמן איכות מהמם עד שעלי זזוש לה.

יום למחרת כמובן חזרתי לבסיס לשבוע האחרון של הטירונות שהיה סתם שוקייהו. כרגיל להמשיך ללמוד חומר מקצועי, להירדם כל בוקר בשיעורים עד 12 וללמוד שיעורי טירונות. בסוף השבוע עשינו מבחני טירונות, ובואו נגיד שאני לא אהיה חובש קרבי..וגם המ.ק לא קוסם לי, ובטח בטח שלא לירות. אבל עברתי אותם בהצלחה [וואו זה היה נורא נורא קשה המון]  והיידי הו! החזרנו את כובעי הטמבל המסריחים שאמללו את חיי, וגרמו להערכה העצמית שלי לשאוף לאפס(: גם את החגורים הארורים החזרנו וגם העפנו לעזאזל את העשר דקות חובה בחדר אוכל ואת השני טורים לכללל מקום כל דקה(:

בסופש שוב פגשתי את מיכאל ברכבת, הגענו הביתו, הוא היה אצלי והלך קצת ולייטר און הלכנו אני והוא לאכול עם אבא בג'אקו והיה חמוד מעט. אחר כך, אם אני לא טועה, הלכתי לישון קצת וכולי רציתי ללכת למסיבה וגם היו כמה אופציות. בסוף באתי למיכאל בלילה,מייק היה וספי היה,וסרב לנסוע לאן שרציתי..כבר לא זוכרת לאן. סתם התבאסתי על חיי שאין כלום לעשות וריקבון ואחרי שואה רבה חידשנו את הביטוח של ספי חח ונסענו שלושתנו לעלי. ישבנו אצלה, טחנו מאפינסים עם מלא שוקולד טעיםםםםם וחלה אלוהית מתוקה של אמא שלה, ועשינו כל מיני דברים חביבים עד שהייתי פשוט מנותקת מהעולם חח פשוט בסלואו מוד. היה מה מצחיק,

וספי בכלל היה גופה. היה ממש ממש איכותי ורק לקראת שש בבוקר עפנו, ונסענו שלושתנו למחנ"ש כי הם רצו לתקוע סמבוסק.

בדרך לחדרה היה כזה קפוא ויפה, וזריחה, ו"ניצוצות" ברקע. נרדמתי על מיכאל. הגענו אליו, קפאתי למוות ונרדמנו.

יום למחרת אמא אספה אותי לאיזה יריד והתעצבנו אחת על השנייה וחזרנו הביתו. יותר מאוחר ערן,יריב,אליאור, עלי ומיכאל באו אליי וגם דנדי אם אני לא טועה והיה פאננוש כרגיל(: ראיתי את אליאור עם גאאאאאלח זה כזה מוזר לחשוב שהוא חיילי מעט.

הם לא היו שנים ובערב הייתי כמובן עם מיכאל וזה היה מבאס לחשוב שאני יוצאת לסגור שבועיים.

וכך היה. וגם לא היה שיא הפשוט.

השבוע הראשון ממש טס, וגם קיבלתי מטלה לעשות ערב סיום עם עוד 8 בנות,שזה מהמם בעיניי. כל השבוע כתבתי טקסטים בלי הפסקה. גם לא היו לי הפסקות. בכלל. חוץ מבט"ש. אבל זה מזה כיף אין דברים כאלה.

ביום רביעי שוב פעם שמרתי בכ"כ האגדי=קרחנה. עם בנות מהההה חמודות והיה כזה מצחיק..כל מקום נגררנו אחת אחרי השנייה,ואני בר ונופר הכרחנו את כולן לבוא איתנו לעשן.

הלכנו מהפרגולות לארוחת ערב ומארוחת ערב לשק"ם ומהשק"ם חזרנו לפרגולות. לא היינו בחמ"ל דקה מהרגע שנכנסנו לשם..ועוד אמורים לעשות לנו הקפצה, ונופר כולה מסתובבת עם המוטורולה העצום. שרון עושה לה "נופר למה את לא בודקת את המוטורולה?"

נופר:" מה, אני בודקת כל חמש דקות..לא התקשרו להקפיץ אותנו" -בודקת- "אומייגאד אומייגאד!!!!!!!!!!!!!3 שיחות שלא נענו ממספר חסום! אומייגאד!!!!!!!" כולנו: "פאקקקקקקקקקקק!!!!!!!!פאק פאק פאק!!אהאהאההאעאעאעאע"!! לוקחות את הנשקים וכל מה שיש לנו ביד, אני בכלל רק הדלקתי את הסיגריה ורק התחלתי להתענג עליה ופשוט השלכתי אותה, לקחתי את האפוד ששוקל מאה קילו מהרצפה, והתחלתי לרוץ איתו ביד, צולעת, צועקת "בנותתתתתתתת חכו ליייייייייייייייי אני עם האפוד בידדדדדדדדד!!" וכולן רצות באקסטזה לחמ"ל חחחח ובאמצע הדרך אנחנו קולטות ששרון ורותם ממש מאחורה נקרעות מצחוק וצועקות "בנותתתת זה אנחנו!!זה אנחנו!!!!!" חחחחחחחחחח עוד שנייה כרתתי להן את הראש! כאילו נראה להן הגיוני לעבוד עלינו! ועוד רק הדלקתי את הסיגריה הארורה עם הקפה.

קיצר, אין מה לעשות זה היה גאוני ומגיע להן קרדיט.

חזרנו לחמל"וש, הלכנו להתקלח, ישנתי שנים, חשבתי עם שרון על רעיונות לערב וממש יצרנו את הרעיון הבסיסי. היה כזההה כיף,ותוך שנייה כבר הגיע הסופש.

איך שקמתי ביום שישי בבוקר, זה היה די מוזר לא לחזור הביתה ולא לשיר יום שישי את יודעת..אבל שמחתי לגלות שכל החדר שלנו שומר בבסיס ואפחד לא מתנתקת. לי נתנו לעשות פטרול ב1 בצהריים עם שרוני.

קיצר השישי היה כזה פאנן..ממש מרגיע..כמובן שמרגיע אחרי שהפסיקו לזיין לנו ת'שכל ושיחררו אותנו לזמן פנוי.

בערב עלינו על א' לקידוש וישבנו כל החדר ביחד, והאוכל היה בררה כרגיל אבל כאילו נהננו ממנו הרבה יותר..שמחנו מכל דבר(:

אחרי זה היינו פנויות להתפנן..דיברתי בטלפון שעות וכולן החליטו באיזשהו שלב מוקדם שהן רקובות והן רוצות לישון באיזה 11 כי הן שומרות, וכך נותרתי רק עם נטע, בעלת הנכונות להתקרחן.

אט אט הצטרפה נועה יותר מאוחר הלכה וגם אור,שסיימה את השמירה,וישבנו על אוריאו וחפרנוווו שעותתת על בנים ושטויות והיה כזה כיף אמאלה אני כל כך חולה עליהן.

הלכנו לישון באיזה 2, ולמחרת קמתי ב11 וחצי.  עישנתי שתיתי קפה ויצאתי לפטרול עם שרון.

היינו אמורות לסייר בכל הבסיס ולשים פתקים בכל נקודה ספציפית שאנחנו אמורות להגיע אליה..כשבעצם- לא הפסקנו ללכת לאיבוד חחח פאק זה היה כזה חפש ת'מטמון. שרון כולה "כן כן אני יודעת איפה זה". עכשיו אני יודעת שאין לי מושג קלוש בחיי איפה כל דבר, אבל היא כולה ביטחון עצמי ובסוף אנחנו מסיירות שעות בשמש, מדברות על אוכל, עושות כושר עם ההליכה הארורה הזאת עד שאנחנו מוצאות במקרה את הנקודות חחח זה היה משעשע ועוד עשינו את זה פעמיים. לא מאוד פשוט אבל הכי בקטנה.

חזרתי ודפקתי מקלחת שעותתת זה היה תענוג אין דברים כאלה..וסתם נחתי בחדר, דיברתי בטלפון וממש ממש מהר הגיעה כבר השעה של ארוחת ערב וחזרנו ללו"ז.

היה בלילה איזה ערב משהו..חינוך או משהו כזה והלכנו לישון אחורי זה.

השבוע שאחרי לא היה פשוט בכלל..איימו להעיף את אור מהקורס, והיו לה אלף ועדות וכל הזמן הייתי מוטרדת מזה וכל השבוע בכינו ובכינו כמו זונות. בסופו של דבר, ביום רביעי, היה ברור שהיא עפה. סיימו בוחן תשמ"ש[שעברתי בהצלחוש]והתפננו לבכות איתה שעות, ולכתוב מכתב למפקדת הקורס.

ביום רביעי היה סיור לירושלים, ולא נתנו לה לצאת..

הסיור עצמו היה כל כך כיף..היה קפואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רצח אומנם פשוט קפוא, אבל הייתה לנו מדריכה ממש ממש מותק וסיירנו במקומות ממש יפים[בינהם שדרת הקניות החדשה המהממת חחח והשירותים המהממים! חזרנו לציוויליזאציה], היינו במקום כזה למען החייל,חמים קטן וחמוד ואיזה דוס כריזמטי הרצה לנו על משהו שכביכול היה מדהים ומעניין כל כך ומשנה חיים אבל אני, איך אדע..נרדמתי. מה אני אעשה! איך שהגענו לשם היה כל כך חמים ונעים ואפו לנו פשוטטט אפו לנו שם רוגלעך הכי טעים בארץ ואני, נטע,נוי ולירון ישבנו על ספות!!ספות! מאחורה ונרדמתיייייייי כמו זונה בעוד שהוא מדבר על השואה מול הפנים שלי. אני בנאדם נורא.

אחר כך שמו לנו "אבל אני חייל" של שלמה ארצי והתקרחנו מעט חח עד שיצאנו משם והלכנו לכותל. היה מדהים, כמו תמיד בכותל.

אבל שונה..כי כל שנייה באו תיירים יפנים להצטלם איתנו, ונשים זקנות עברו וסגדו לנו ובירכו אותנו כל הזמן. מוזר מעט.אבל מוזר טוב. חזרנו לבסיס בערב הכי מותשות שאפשר וכולן אכלו סרט שאנחנו הולכות לצאת חמשוש משום מה חח כאילו הכל הצביע לכך.

[סתם כי הזיזו איזה ערב שהיה אמור להיות בחמישי לרביעי] קיצר באנו והיה את הערב הזה..ערב בטיחות. אחרי הערב בטיחות מפקדת הקורס נאמה לנו על זהירות בדרכים, וכמו שהיא תמיד אומרת לפני סופש "בנות, אתן יוצאת מחר לסופשבוע. אל תעלו על ההגה לפני שעתיים שינה לפחות!" אז גם פה היא ציינה, כי היא התבלבלה בהקשר של נושא הבטיחות.

עכשיו, היא יוצאת מהאולם ואחריה המפקדות וכל הבנות באקסטזההההההההההה כזה "שששששש!!אל תספרו להורים!!" כולן גומרות מאושר, עד שהמפקדת נכנסת ואומרת- "בנות, אם הבנתן לא נכון- אתן לא יוצאת מחר הביתה" מייבשת.

קיצר אחרי זה היה לנו שיעור ספורט, וכולן עדיין בתקווה שיגידו לנו לחזור לישון בתשע וחצי [כדי שיהיו לנו 7 שעות שינה] כי מחר אנחנו יוצאות! אבל לא. המפקדת מודיעה הודעה, ועוד הודעה, ועוד אחת..ואפחת מהן היא לא תחזרו לחדרים.

התחלנו את האימון וזה היה כיאלו חשוד שהמפקדת עצמו, הרפס, עושה לנו אותו במקום מד"סניקית.

כולן אוכלות סרט שבסוף האימון נעשה שכיבות שמיכה והמפ' תגיד לנו לחזור אחריה- קורס-ת"ש-א"ש-יוצאות-חמשוש.

אבל לא. חח יותר בקטע של -1-1-2-2-3-3-3-3-4-5-5-6-קורס-ת"ש-א"ש-לילה-טוב. חחח כולנו חוזרות מיואשות לחדרים,ועדיין היו כמה שהיו בטוחות שיגידו לנו עוד היום, או מחר בבוקר. נורא. ועוד דווקא באותו יום- הקורס האחר שאיתנו במגורים יצא חמשוש והן צרחו ורקדו כמו זונות. מעט מלח על הפצעים.

אבל מזה בקטנה..חמישי טס ושישי- הביתו!!!!!!!!!!!!!11 אמא אמא אמא איזו התרגשותתת. אי אפשר לתאר מעט.

אחרי שעשינו מסדרים ושטויות והמפקדות ייבשו אותנו רבע פאקינג שעה שעמדנו למסדר יציאה ועד שהן נזכרו לשחרר אותנו צרחנו את החיייים שלנו "שבת שלום המפקדת!!!!!!!!!!!!!!!!!!" ורצתי כמו הרוח לאוטובוס. איך שהגעתי לתחנה, באו עוד אלף בנות ובנדחפות הקבועה נמחצנו ונכנסנו לאוטובוס. משם רצתי לתחנה ולקחתי מונית שירות,ושם פגשתי בשני אבירוש הנשמה שלי [במדים פשוט!] שעות של אומייגאד אומייגאד וריכלנו מעט והיה כזה כיפוש לפגוש אותה.

הגענו לת.מרכזית ורצתי כמו בהמה לרכבת. הגעתי בול כשהרכבת הגיעה, חיכיתי קצת למיכאל ברכבת מרכז ואז הוא הגיע והכי התרגשתי בעולם הזהההה. הוא הביא לי סופגניות מרולדין פשוט!((((:

נסענו ברכבת והוא נגע בי שעות לבדוק אם אני באמת חיה חח..לקחנו רכבת ישירה והגענו ממש מהר. נחתנו בבנימינה, וראיתי אלפי אנשים מהבצפר עם מדים [אמאלה.מוזר].אבא אסף אותנו עם הרנו החמוד שלי שיצא מהמוסך, שמנו אותו בבית ובאנו אליי. הביתו!!!!(((: איזה כיף זה אמא. הגענו ממש ב11 ומשו וישבתי איתו ועם אמא בסלון ובירברתי להם שעות.

מיכאל הלך לקראת הצהריים ורונה באה והלכנו לאכול עם אבא במקס ברנר, כשאפילו לא הספקתי להתקלח.

אכלתי סלט קיסר טעים עם עוף והיה אוכל מה טעים, ולקינוח 2 וופל בלגי! אחד עם מלא שוקולד טעים עליו, שני עם שוקולד לבן, עם סירופ נוגט ורוטב קוקוס טעיםםםםםםםםםםםםםםםםם אש וגלידת וניל עם פיצפוצי שוקולד פשוט אמאלה אמאלה אמאלה גמירה בפה. אני פשוט אכלתי את הרוב! ונסתמתי למוות.

אחרי זה ניגררתי עם אבא לטיב טעם, וכוסעומו כשיצאנו היה פקק מאמ הדרך עד אולגה פשוט ורציתי לירות בעצמי. במקום לחזור הביתה באיזה 4 גג כמו שתיכננתי- חזרתי עם השקיעה בחמש ומשהו וזה היה מייאש ומבאס מעט. הזמן קריטי בשישי!

נהגים, תבינו! קיצר באתי הביתו ומוריה בדיוק באה הביתה  ופיתחה את כל התמונות מאילת, שיצאו מהממות והיה מרגש לשבת להסתכל עליהם.

אחר כך התקלחתי שניםםםם וזה היה מבורך, וישבתי לזמן איכות ממושך עם מוריה. יותר מאוחר מיכאל בא ועשינו בירורית לגבי הערב..אבל העניין נראה לא מבטיח כי רצינו ללכת למסיבה בברזילי עם כולם ולא היה מי שיסיע אותנו בעולם הזה והתחלתי להתבאס ולעשות המחזות כרגיל, עד שאליאור- אהוב ליבי היקר מכל, פשוט השיג לנו טרמפ עם בחור שהוא וצח המציאו.

אליאור וצח ומיתר נסעו עם הממוצא מספר 1 ואני ומיכאל נסענו עם ממוצא מספר 2 עם עוד מומצא לידו. האמת אחלה בחורים.

הגענו לברזילי וראיתי את טניה(: ואת ערן ויריבה והכניסו אותנו כמו כלום פשוט. ראיתי גם את שחי ונוי וקיצר היה מהמם.

שתיתי כולה שליש בירו ולא רציתי יותר..משום מה פתאום עזב אותי הרצון העז להשתכר וגם לא היה לי ממש כסף, אבל היה כל כך כל כך כיף ומוזיקה בת זונה אבל בת זונה אלוהים ישמרני והתקרחנתי סחית לחלוטין. היה הכי טוב ברחבה של הדאבסטפ אבל צפוף אש, והיו עוד שתי רחבות בחוץ אחת של סימפולים היפ הופ ושנייה של רגאיי בנזונה. פקדנו את כולם ובהיפ הופ פגשתי את האנטביז האהובות מהחדר שלי(: אחרי שהפסקנו לצווח ולקפוץ הראתי להם מיהו המיכאל המדובר.

התקרחנו שעותתתת לא הפסקתי לרקוד לרגע היה הכי כיף בעולם פשוט. אין דברין כאלה. איכותי.

ב4 וחצי זזנו, נסענו לצלילי שירים מזעזעים שהבחורים האלה נוטים לאהוב [שירים קיטשיים של ילדות בנות 7], ונרדמתי.

הגענו אליי הביתה, התעוררנו מעט ואז חזרנו סופית לישון(:

היה מושלםםםם.

בבוקר קמנו באיזה 11 ומשו ונסענו למיכאל לאכול ג'חנון של אמאשלו עם חבריה המגניבים והיה הכי טעים בעולםםםםם אכלתי איזה שלוש איזה שמנה אני.

חזרתי הביתה, התקלחתי, ישבתי עם אמא ומוריה לאכול אבל לא הייתי רעבה ולא היה לי נעים אז אכלתי את המרק שאמא הכינה ועוד שנייה הקאתי חחח. אחרי זה התחלתי להקליד את כל הטקסטים שעות במחשב. מיכאל הגיע ועזר לי מעט, היה מעט זמן איכות, אחר כך הוא נרדם כשאירגנתי דברים לתיק ואז התעורר וארז לי את התיק פרקטית כרגיל(:

יותר מאוחר אני קפצתי לקניון עם אמא לקנות גטקס וקרם לחות ושטויות ובנתיים מיכאל נשאר אצלי עם ספי.

אני ואימוש הלכנו לנו בגשם, ולא עמדתי בפיתוי ומדדתי שלל דברים בטיאןטי [כשכוונתי הייתה לעצור שם ולקנות את הסריג שראיתי בלילה לפני על שחי P:] ובסוף קניתי גם אותו ועוד סווטשרט מהמם. התלבטתי שעות בין שניהם ובסוף קניתי את שניהם כמה אופייני. הסתובבנו מעט בקניון זמן איכות, קנינו לספי ומיכאל עוגיות 37 וחזרנו הביתו.

ספי תיק תק עף המייבש, ואליאור ונוי קפצו והיה מצחיק וכיף לראות אותם. אף לקטנה. זה היה יום הביקורים הזריזים.

אני ומיכאל פשוט נכנסנו לקטע של להיזכר במלא שירים,של היהודים בפרט, ולעשות חיקויים שלהם ושל שאגי ולא הפסקתי לצחוק שעות ופשוטטטטטטטטטטטטטטטטטט הלכנו לישון ב3 וחצי!!!

קמתי ב6 וחצי, התארגנתי כמו גופה, נסעתי לרכבת, פגשתי את מייקי ונסעתי איתו ועם עומרי.

היה מוזר להגיע לבסיס אבל יום ראשון היה שכונתי להפליא ועבר ממש ממש מהר.

יום שני גם היה שכונתי למדי, הייתי אמורה להיות בתורנות מלבן ובסוף הייתי כולה איזה שעה וניקיתי את השירותים [אני!] וזה היה די שטן אבל בקטנה. עשינו לנו הרצאה על השיבוצים וצריך לבחור כבר איפה אני רוצה להיות..אמא.

בלילה היה לנו ערב שבויים ונעדרים והיה ממש ממש יפה אבל  מתתי מעייפות ולא הפסקתי להירדם. בשעת ט"ש אמרתי למיכאל- מחר יש לנו חצי שנה, אולי אני אצא גימלים? חח וככה חגגנו על הרעיון ואמרתי לו סתם סתם אל תבנה על זה. דיברנו כאילו זה יקרה, כשברור שזה לא.

יום שלישי קמתי בבוקר והבנות הודיעו לי שאני שוב בכ"כ!!!! לא הגיוני! אין! מה זה המזל הזה!?אמרתי להן, בנות בא לי לצאת הביתה..אולי אני אוציא גימלים? וכולן כזה כןןן ממש..איך בדיוק. אמרתי להן לא יודעת, אני אנסה מה רע. ולירון כל היום סקרנית לדעת מה אני אעשה ומזלזלת כזה..למה נראה לך שתצאי אבל. ואני אומרת לה, בסדר לירוני..אולי אני לא ואולי אני כן. בואי נראה P:

וכך, כשאין לי דבר להפסיד וממילא גם אם זה לא ילך אני בכ"כ-אעביר לי את הזמן בשינה עד שיגיע הסופש ואתפנן,נרשמתי לחופ"ל. ב2 וחצי הגענו לשם, רק ב3 הכניסו אותנו למרפאה והכל כל כך התעכב ואני נכנסתי אחרונה, כשכבר כולן הלכו לקבל נשק ולעשות עליית משמר. באתי, המחזתי המחזתי והמחזתי. קבעו לי תור לרופאה אבל הייתי חייבת לרוץ לקלוט נשק, אז אמרו לי מהר לחזור ושהיא מחכה לי. כשקלטתי את הנשק המפקדת אמרה לי שאין זמן ואני חייבת להתחיל לשמור מ5 אז שייקבעו לי ליום אחר.

טוב.

לא נורא.

ניסיתי.

עמדתי כבר בח', אחרי שרצתייייייי לקחת אפוד וקסדה ורצתי איתם ורצתי עם הנשק, מוכנה לעליית משמר ולזיוני השכל,כשלפתע המפקדת קוראת לי ואומרת לי לרוץ,אבל לרוץץץץץ למרפאה כי הרופאה לא יצאה הביתה והיא מחכה לי.

נכנסתי לרופאה,המחזתי המחזתי והמחזתי והתעקשתי כשלפתע פתאום היא פלטה מפיה שהיא נותנת לי גימלים.

לא הבנתי מילה מהמבטא הרוסי שלה אבל אחרי שהיא חזרה על עצמה אלפי פעמים הבנתי שאני יוצאת גימלים. הבנתי שאני יוצאת באותו יום, לא ידעתי לכמה זמן בדיוק אבל זרמתי.

רצתי להחזיר את האפוד ואת הנשק אבל מה ריצה. דפקתי במסגרת והמפקדת אומרת לי לעלות על א' ואני כאילו מה?מה?בשוק.רצהההההההההההההההההההההההה מחליפה לא' מחפשת את התג יחידה באטרף ולא מוצאת, אורזת באטרף ורצה בחזרה למסגרת כשבדרך החדר היקר פוגש אותי וכולן בשוק ואני מספרת להן מה קורה מהר והן צועקות לי מרחוב יא זונה ואיך חשבת על זה ותהני וביוש. שעות אני מחכה, עושים לי תדריך יציאה וביושששששששש אני רצה רצה רצה מהבסיס.

חיכיתי לאוטובוס פנימי איזה 40 דקות..אבל בקטנה. הודעתי לאמא ומיכאל על ההפתעה והם שמחו אש(: תיק תק הגיע האוטובוס לתחנה מרכזית, משם רצתי לרכבת ואיך שהגעתי אני שומעת שהרכבת לחדרה הגיעה. רצה רצה רצה רצה, נכנסת,אומרים לי זה לבנימינה, יוצאת,פותחים את הדלת אומרים זה לחדרה, נכנסת ונוסעת ברכבת מהירה הביתה. כל הדרך שומעת מוזיקה עם חיוך מרוח על הפנים.

איך שהגעתי אמא חיכתה, רצתי הביתה,מחצתי אותה,התקלחתי שעות,התארגנתי ולבשתי בגדים מהממים והלכתי למיכאל לחגוג את החצי שנה. ספי היה, נאמתי להם על כל הסיפור, הלך מעט ואני ומיכה בילינו זמן איכות ופירקנו בקבוק יין והייתי שיכורה(:

הלכנו לישון יחסית מוקדם כי הוא היה צריך לקום באיזה שש, ואני קמתי רק בתשע לביתו הריק..שומעת מוזיקה, שוטפת כלים, שותה קפה ומעשנת ונהנת מהעובדה שאני לא במסדר ברגעים אלו.

פאק אתמול פשוט לא יכולתי להפסיק לחייך לרגע אמא אמא אמא אני זובחת לעצמי.

קיצרוש עכשיו אני בבית, אחרי מקלחת אחושרמוטה ומחרוש אני חוזרת לצבא..היישר ליד ושם.

לסגור סופש ועוד חמישה ימים וביי. אני אסתדר(: אני מסתדרת!

((((((:

ביוש.