וואו לא כתבתי שנים.

כמה זמן עבר מאז הגימל הראשון עד לאחרון עד לסוף התקופה הזאת חחח.

אז אני אתחיל ממה שאני זוכרת...

אז סגרנו שוב שבועיים והפעם זה היה ממש שטן..הזמן לא זז, פשוט לא זז. ביום שבת עשו לנו מסדר אמריקאי ואנחנו ידענו שזה עתיד לקרות אז הסתרנו את כל האלףףףףף אוכל שהיה לנו חח בקיטבג והוצאנו אותו החוצה. אבל בסופו של  דבר במסדר אז היה לי איזה אנרג'י בתיק הקטן שדפק אותי וכל הבנות של הקורס נמצאו אשמות כל כך חח.

עשו לנו מסדר שעה של צעקות ואיימו שנחזור מקוצרת..ביום שבת. התבאסתי לאללה כל השבוע עד יום רביעי או משו,שבו הוכרז שאני פשוט אחזור ביום ראשון בבוקר. אני ממש נשמתי לרווחה, אבל לצערי בנות אחרות וגם חברות שלי סגרו שבת בגלל שהיה להם פלאפון/מלא אוכל בחדר. זין.

ביום שישי יצאתי והלכנו להופעה של פאנקנשטיין. ראיתי את עלוש אחרי שלא ראיתי אותה שנים, וכל הדרך במכונית של מייק התחרפנו ושרנו על הברך על הברך והיה כל כך מצחיק.

ההופעה הייתה בת זונה נהנתי על חיי, אבל הצטערתי על עלי השיכורולה שהקיאה והרגישה לא טוב אחר כך.

למרות שרוב ההופעה נהנתי והיה מושלם, אחרי זה גיליתי שאיבדתי את הת.ז שלי עם מאה שקל והתבאסתי עד בכי.

אחר כך גילינו שלעלי אין איך לחזור והיא התבאסה והרגישה רע ואז אני הרגשתי ממש ממש ממש רע, והיא נסעה במונית לטניה וישנה אצלה ורציתי למות.

אחר כך לגראנד פינאלה הלכנו למכונית של מייק וגילינו שפרצו לו לאותו, וגנבו לי את התיק הירוק המהמם שלי עם אלף דברים בתוכו.

זה היה הקש ששבר את גב הכרמל ובכיתי עד המוות עד המוות.

וגם כל השבת. עד שאמא עודדה אותי וגם מיכאל ויותר מאוחר אליאור בא וצחקנו והיה כיף והוא עשה לי טוב על הנשמה.

קמתי חדשה והגעתי לבסיס,כשאמא ואור עשו ג'סטה והסיעו אותי,לעוד שבוע של מחסור בחמצן ובתנאים בסיסיים בעקבות המטלה הארורה חח.

שבוע של חזרות ולחץ כרגיל. אבל היה נחמד לחזור לכולן, ופתאום מה זה לעבור שבוע אחרי שסגרתי שבועיים.

אבללל, למיכאל היה יומולדת ברביעי אז זה היה נראה לי כמו סיבה מספיק טובה ל- תופים- ג'!

הלכתי נחושה, העללתי שקרים על הקאות והתעלפויות וחולשה, שתיתי מלא מלא תה והיה לי חום ורחמים מכל מי שסביבי.

רק מה? שמעט הכשלתי את עצמי. הרופאה,סופי חברתי הטובה,שאלה אם הקאתי מים..ובשביל להעצים את ההמחזה

אמרתי כן!!גם מים!!:((( מה שהוביל אותה למסקנה שאני צכה אינפוזיה של ליטר מים חחחחח ולא משנה כמה ניסיתי להתחמק מזה, זאת הייתה עסקת חבילה עם הרבעוש שקיבלתי והופ מצאתי את עצמי עם החופלת הסטלנית שתקעה בי מחט לפני ששיחררה מזרועי הדקיקה את הגומי והדם שלי השפריץ לכל עבר!!! פשוט מרחץ דמים!! ראיתי את מותי וזה כל כך כאב.

אחרי שנוקה כל הדם שכבתי כמו בובה והסתכלתי שעה על האינפוזיה. רציתי למות מרוב שרציתי להשתין..עד שלא יכולתי יותר ונשארו מממממש מעט מים אבל אין אין הזמן לא זז זה לא נגמר וכבר צרחתי על החופלת שתוציא את זה ממני, ועם וריד נפוח ומדמם רצתי להשתין, משם רצתייייייי לעלות על א' ולסדר תיק ועפתי לאוטובוס(((((: חושבת לעצמי, פאק, אני שרוטה בשכל. אבל ממש ממש ממש.

התקשרתי למיכאל והפתעתי אותו מעט, ולאחר דרך סבוכה ושטנית הוא מצא אותי באמצע החיים ברמת גן.

קיצוש באתי לדירתו המהממת והתקלחתי במקלחת השטנית שלו. לייטר און נסענו למוריה ואספתי ממנה אלפי בגדים,אחרי זה הלכנו לרוטשילד והגשמתי חלום ואכלתי יוגו הכי יקר שיש עם תותים ומרנג ויאמי. מחמם לי את הלב,ומשם במונית, היה כבר 12 בלילה, התחלפה לה השנה והתחלף למיגואל הגיל (: נסעתי להופעה של פורטיסחרוף בנמל, וגיא הכניס אותנו בחינם.

הייתה הופעה בתתתתתתתתתתתתתת זונה אלוקים היה כזה כיףףף.

משם הלכנו בכפור, תפסנו מונית לנחלת בנימין ושתינו בירה במנזר המגניב והרמנו שוט ייגר(: משם הלכנו למוזס לתקוע לייט נייט עסיסי אדום ומושלםםםםםםםםם אעאעאחלשגיכלחיךכי היה כל כך כל כך טעים אשכרה סיימתי הכל! לא חצי!

מספק כל כך. משם תפסנו מונית לבית של מיכאל ואין אין היה לילה פשוט מושלם היה הכי כיף שיש.

קמנו בבוקר וקמתי מעט מבואסת כי לא היה קפה ולא היה לי כסף חח אבל התעודדתי וכלנו ארוחת בוקר טעימה עם עגבניות מזהב חח ונסענו באוטובוס ליפו.

ביקרנו אנשים מהקומונה שלו ואת דודה שלו ואיתמר הקטן והמתוקקקק אש. משם הלכנו לטייל בתל אביב, בשוק וקניתי עגילים ומיכאל הראה לי את הבית הישן והמגניב שלו. הסתובבנו כזה ובערב פגשנו את אור וישבנו איתו מעט.

אני לקחתי סושי טייק אוואי מושלם מג'אפניקה עם קינוח של פסק זמן טעימוש ונסענו באוטובוס חזרה לרמת גן.

היה כל כך טעים ג'יזסססס.

העברנו את הזמן בלהימרח מול תנור מהמם עד הלילה, ותיכננו ללכת להופעה שמיכאל רייר עליה אבל בסופו של דבר לא היה לנו איך ללכת ודפקו אותנו ומיכאל היה עצוב ואני הייתי עצובה ובכיתי הו הו מפתיע.

למחרת קמנו באנרגיות חיוביות יותר וחזרנו הביתו. אכלתי עם אבא ומוריה בג'אקו היה טעים אש,מיכאל בא אליי אחר הצהריים ובערב אני הלכתי אליו. הכנתי לו את העוגה הכי יפה ומושלמת בעולם. עוגת גבינה עם תותים וקצפת ושוקולד מעל מעט עם כתובית והכל נמרח בדרך אליו כי העוגה הייתה רוטטת אופס חחחח וישבנו אצלו בבית עם נעמי ואמא שלו ואמאשלי ומייק

ועומרי ותקענו את העוגה שאמאשלו הכינה,גם גבינה אבל אפויה ואלוהית. נסענו לסיטיהול לראות את ההופעה שהיינו אמורים לראות יום לפני, ופגשתי את שאנונה יפתי. הערב נראה מזהיר והייתי שמחה..עד שעומרי החליט שהוא גופה והיה עייף ופחד לנסוע הביתה לבד אז פשוטטטטטט יצאנו משם וחזרנו איתו הביתה אחרי שהיינו שם 20 דקות.

רציתי למות ובכיתי נורא. מכל מיני דברים אבל, זה היה הכל ביחד ונכנסתי לדיכאון של החיים שלי, וגם למחרת מיכאל היה כל היום בארוחת יומולדת אצל חברים בבבנימינה וכל הזמן בכיתי ורציתי למות. בערב הוא בא ורבנו והשלמנו והתעודדתי קצת יותר,גם אחרי שדיברתי עם אליאור. הכנתי מלא הזמנות לערב מטלה והכנו אוכל ושטויות והיה כיף.

ביום ראשון חזרתי ליום הראשון האחרון שלי בקורס!!!! השבוע הזה היה פשוט מאלנש.מאלנששש.היה יום חפשני שגם עבר מהם והיו חזרות לטקס עם הרס"ר=למות מצחוק, להשתין.

באותו יום עשינו הזמנות למפקדות; ברבע שעה קימבנו כיתה עם מכונת עשן,

שולחן ארוך עם מפות זהובות ויין וזרים, הכנו טוגות וסרטים, פיזרנו נצנצים הכנו הזמנות חחח המפקדות נכנסו ושמנו דורי מת והכל היה דרמטי והורס מצחוק ומהמם והמפקדות השתינו על עצמן. די זה היה כזה כיף והזוי.

ביום שני נסענו לסיור בבא"ח גולני ובתל השומר וכל היום ישנתי חח אבל היה ממש חביב.כל היום היינו בלחץ לסיים את ההזמנות לבנות וזה היה שטן, אבל בלילה לפני שיעור של הרספ"ית שוב חזרנו על הנוסח- אני ושרון לבשנו תלבושת הזויה של ליצן החצר, ושמנו מכונת עשן ודורי מת ורקדנו בוירטואוזיות כשהבנות נכנסנו וזה היה הורג מצחוק..הקראתי להן את מגילת ההזמנה בדרמטיות והיה מצחיק ממש.

בשלישי גם עשינו פה ושם חזרות וגם קיבלנו זריקת טטנוס שהרגה לי את היד. 

ברביעי קמתי עם יד כרותה,והיה יום מלחיץ כל כך וכל היום היו חזרות שלנו לטקס של הצוהרים שמשום מה השתתפנו בו ולא נתנו לנו לעשות חזרות והיינו מתוסכלות. אבללל במסדר ערב היה ממש מצחיק; מפקדת הקורס באה לצעוק עלינו ופתאום כל המפקדות רצו משום מקום והתחילו לעשות חיקויים שלנו והיה אטרף מעט..פשוט מצחיק רצח, צרחתי.

אחרי זה הייתה לנו בול שעה לארגן את כל התפאורה ולהתאפס על עצמנו= לחץ של החיים. איכשהו בכוחות מאלוהים כולנו השקענו את חיינו ויצאה תפאורה מהממת ומושקעת..למות מעט. הערב היה הורססססססססססססס הבנות לא הפסיקו לצרוח ולמחוא כפיים ולמרות שהיו פול פאשלות היה פשוט מצחיק ומדהים ומרגש ואחרי זה רציתי לירות בעצמי מרוב גאווה והקלה.

באמת שזאת הייתה הרגשה כזאת מלאה לסיים את זה..אין דברים כאלה, באמת. כל הבנות נהנו וממש ממש פירגנו וזה היה שווה הכל אין מה לעשות.

אחרי זה המפקדות הפצירו בנו ללכת לאיזה אולם, והרספי"ת והמדב"ית זיינו לנו בשכל על מה זאת הצלחה, הראו לנו איזו מצגת דבילית וחיכיתי כבר לפאנץ' שיוביל לשבירת דיסטנס.

היה כתוב משו בסגנון של "חושבת שאת מצליחנית? רוצי לאולם 1". כל הבנות רצו כמו בהמות, שעטו לכיוון..אשכרה אמרנו שחבל שלא עשינו את הבראור באותו הרגע. נכנסנו לאולם וכל המפקדות קפצו במעגל ושרו שירים וכולן התחפרנו ורקדו וקפצו וחיבקו את כולן..פאק היה כזה כיףףףףףףףףףףףףףףףף והמפקדת שלי חדלה מלהיות רובוט! מחצתי את הרפס הדובי האהוב ואת המדב"ית הנש ומלא מפקדות באו וחיבקו אותי והיה הזוי. אחרי זה אירגנו ביחד את כל הבלאגן של הערב שלנו והיה יום כזה מלא ריגשית והלכתי לישון ב2 בלילה אחרי מקלחת ארוכה.

ביום חמישי קמנו והיינו בשוק שהיום מסיימות. היו חזרות כל היום עם הרס"ר, ומצחיק, ומרגש וב12 שוחררנו לעיניינו.

הייתי צריכה למלא מלא משובים שטניים ולהתארגן ותוך דקה פתאום היה שלוש ואבא ומוריה באו. עשיתי להם סיור,ואמא מיכאל אור ורונה הלכו לאיבוד בדרכים ובאו רק ממש בתחילת הטקס. הטקס שעשע אותי עמוקות אבל גם ממש ממש ריגש אותי, ואשכרה היו לי דמעות בעיניים כשתמנוש הביאה לי את השרוך הסגול. מעט.

אחרי זה קפצנו ושרנו וצילמנו מלא תמונות והלכתי עם המשפחה ועם מיכאל ומייק פשוט חח למצוא איזה שולחן ותקענו אלףףף סושי אלוהי מהמסעדה של רונה ועוגה טעימה ובראוניזים ועוגיות ויאמי ורונה הביאה לי את השרשרת המהממת שפינטזתי עליה כל חיי עם השם שלי.

אבל מה, זה היה מפגש פסגה לא מרגש של המשפחה שלי וזה לא טוב לשים את כולם ביחד והיה מעט מבאס והרגשתי שהם כל הזמן מתים לעוף ועושים טובה שהם נשארים והתעצבנתי והם הלכו והייתה הרגשה לא טובה אבל על הזין שלי, המשפחה שלי זה....מה שזה. וזה עבר. נרגעתי.

אור השאיר לי את המצלמה המאלפת שלו וצילמתי אלפי תמונות. עלינו על אזרחי והלכנו לערב של הבנות שחיקו את כל המפקדות והבנות ושוב..צרחתי מצחוק.

אחר כך המפקדות שרו מלא שירים שהן המציאו והיה נחמד אש. לייטר און עשינו שיחות סיכום בצוותים [בצוות הרקוב שלי] ואחרי זה בחדר המהמם שלי צילמנו מלא וידיואים והיה מצחיק ממששש. באיזשהו שלב פרשנו לישון ברקב, ובבוקר קמנו  כמו גופות..בלחץ אטומי לקראת השיבוצים.

לא נשמתי מרוב לחץ, אבל אין..ידעתי את הגורל שלי וכשקראו את השם שלי באטל פשוט קמתי לא מופתעת.

קיבלתי שיבוץ הכי קשה ומאתגר שיש, אבל יותר מאוחר המשקית תש שאני מחליפה התקשרה אליי והרגיעה אותי,ועשתה אותי אופטימית ואני ממש בלחץ לקראת מחר.

קיצר שוב היה שישי שטני ושוב ריבים ושוב בכי והפעם עם מוריה. אבל ליבנו עניינים ואנחנו מתחילות דף חדש והכל בסדר.

היה ערב כל כך טעון..הלכנו לספי אני עלי ומיכאל אבל היה רקוב שזה עצוב ועשיתי עם אסף השיכור סולחה ואחרי שעה חזרתי עם מיכאלי השיכור והחמוד הביתה והיה משעשע.

היום קמתי ו..התקלחתי נחתי כזה.. לא הרבה. שבת נחמדה מעט ועוד מעט אני הולכת לתקוע איזה מזון כי חייתי במשך שלושה ימים על בראוניזים ועוגיות.

וויש מי לאק למחר!

אני לא מאמינה שסיימתי את הקורס..זאת חתיכת תקופה לסיים. למדתי כל כך הרבה דברים על עצמי, וזה היה כל כך קשה.

אני פשוט אתגעגע לחברות שלי ממש..וזה עצוב. אבל עכשיו אני מתחילה משהו חדש, ואני ממש גאה בעצמי. וזה טוב להרגיש ככה, ולהתחיל ככה בידיעה שממש האמינו בי.

אני מקווה שאני אסתדר, ולא אבכה כשאני אראה את המשפטים האלה עד שבוע, שבועיים.

אמן.

ביוש!