לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Remember me, special needs

כינוי:  כדאי לבנות גם בשבילי עוד ארון אחד

מין: נקבה

ICQ: 173283870 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

הפיל המשפיל?


אז יום ראשון 11.1 נשלחתי היישר לזרועותיו של בסיס הובלה בטירת הכרמל. באתי כולי עם אנרגיות טובות, ובש.ג שירן חיכתה לי. כולה הייתה חמודה כזה התעניינה בי ושטויות, ואז בדרכנו פגשתי את שחר היקרה, או בשמה השני- זאתי שאני מחליפה. היא פשוט נשששששששש אין דברים כאלה. מאלנשת אותי.

ביום הראשון עשינו טופס טיולים נכנס, והיה נחמד כזה..הכירה  לי מלא אנשים..ואת המפקד שלי- אילן.

בחור עמחתי עם חד גבה ועין עצלה עם לב רחב. באותו יום גם הכרתי את דניאל- עוד מש"קית מהממת וגם נוכחתי להבין שזה בסיס די חדרתי ושמה נפלא- מכירים אפילו את אורט, את שכונת דניה ואת אליאור. הרגשתי בביתו.

יצאתי לי מוקדם, ב4! לצאת מבסיס..כשאור בחוץ! שוׁק.

הגעתי הביתה כולי מרוצה.

ביום שני גם בעיקר הסתובבנו בבסיס, ואני די בטוחה שגם קיבלתי חייל בפעם הראשונה [ולא במסגרת מבחני תמ"יר] וכך מריה הקדושה עזבה את הילת הקורס שלי וזרקה אותי לשטח. היה, שוב, יום ממש לפנים..ובערב, ברוחות ובשלגים חח מיכאל בא אליי. אבל ממש בערב. כאילו מאוחר. הייתי איתו איזה שעתיים ונרדמנו אבל עדיין..היה כיף(: וראוי! ושונה מהרגליי

הקורסיסטיים,שוב.

יום שלישי נראלי הקצינה באה אלינו יחד עם הקצינה החדשה, עמית. והיה ממש נחמד..ישבנו על בקשות [הלם], וריכלנו בחדר אוכל [שאגב לגמרי מהמם אותי, ויש שם תמיד איזה עוגייה או מאפה לקינוח שטועם גמירה כאילו קרין גורן עושה  מילואים במטבח][*להיזהר מזה] וסתם..נראה לי באתי הביתה ונשפכתי למוות מעייפות.

למחרת גם לא היה לי יום ארוך במיוחד, אבל הוא היה ללא שחר =הלם. חח סתם..האמת התגברתי על זה שבאמת נזרקתי למים ואמא הלכה להיות קצינה, והתחלתי להתסגל.

גם הכרתי את אביב- עוד משק"ית ואת טליה החדרתית ושני המשקית חינוך המהההמממת, והיה כיף. יצאתי לי לחוף הכרמל ואיך שהגעתי תפסתי אוטובוס לתל אביבוש.

הגעתי די מהר, למרות שהו מה חבל מיכאל עדיין היה בסגירה בעבודה אז חיכיתי לו ברכבת וקניתי לו קינדר בואנו לבן [כי נגנבתי מזה לגמרי]ופגשתי שם את דנה מהקורס ואת מיה המפקדת [הזויה משהו] וכולי באה להתפנן לי עם הקפה. אבל אז מיכאל התריע לי לחכות לו בתחנת אוטובוס.

אז הלכתי לשם מהר וכולי שותה ומעשנת בלחץ, מחליפה שיחות חולין עם אנשים מגוונים בתחנה אבל בסופו של דבר חיכיתי לו שניםםםםםםםםם חח עד שסוף סוף הוא הגיע, גמור מחייו ונסענו לרמת גן לדירתו המהממת.

חשבנו ללכת לאיזו הופעה אבל היינו/הוא היה עייף מידי. אז קפצנו לסופר לקנות כמה דברים, אכלנו משו, טחנו את הדיסק הנטחן של הדירה והיה מממש ממש כיף. אפילו נרדמתי בשעה סבירה, ולמחרת נסעתי לי לצריפית=דרך שטןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.

יו כל כך סבלתי וסחבתי את כל הבית על הגב והיה חם והייתי עצבנית. אבל אז פגשתי את דנה בת.מרכזית וזה היה חמוד בעיניי.

בצריפין גם היה כיף בהתחלה וזה לראות את כולן..את נוי ונטע ולירון אהובתי אבל בסופו של דבר היה תור של אלף שנה לקבלת מירסים ורציתי כבר לירות בעצמי. באתי ב10 וקיבלתי מירס רק ב2 בצהריים [וגם זה תוך עקיפת רמייה שאני צכה לחזור לבסיס בבהול וזה].

עד שחזרתי הביתה ממורמרת ועצבנית כי גם היו פקקים ומשום מה בחרתי לנסוע באוטובוס =נסיעה שטנית ומלאת עצבים, גם גיליתי שהמירס לא עובד והלכתי עם אמא למירס עם התמוטטות עצבים קשה.

חזרתי הביתה,דפקתי מקלחת, הלכתי לישון וקמתי באיזה 8. התארגנתי ועפתי למיכאל.

היה פשוט מייאששששששששששששששש לארגן הסעה לאבאלה..פשוט עשיתי הפקות וטלפונים עד שכבר לא התחשק לי ללכת.אבל פאק איט הלכתי, כשאור אוסף אותי את מיכה ואת ערן ומביא לי שוקולד ממקס ברנר על הדרך שחימם לי את הלבלב,והגענו לדנדיייייייי הסחלה שלי שלא ראיתי שנים, וגם אליאורה הייתה ונוי וצח וחבר הזוי שלו וזהו נראלי. כשחיכינו ליוסי עברו שני עוללים מכוערים ודקיקים ששמעו מוזיקה מהפלאפון ורקדו טקטוניק וביקשנו מהם שירקדו לנו והקוף בא ורוקד כאילו אין מחר חחחח רציתי למות מצחוק, ונוי עושה איתו מלחמות רחוב ורוקדת גם. השתנתי.

יוסי בא, אספנו גם את פורטיס והגענו לאבאלה. מיכאל היה חולה ומסכן וישב בצד:(

ראיתי את חברות שלי ושתיתי מלאאא מלא והתקרחנתי על החיים שלי על החיים!! היה הכי כיף בעולם כאילו פאק היה פשוט מושלם אמא אמא אמא אמא.

ב4, באקסטזה, הלכנו וכרגיל היה מצחיק בנסיעות יוסי והגענו למיכאל בכפור עם עלות השחר.

נרדמנו כמו גופות ומיכאל כולו היה גופה מסכנה וחולה.

בצהריים חזרתי הביתה, ואבא אסף אותי לתל אביב. היה טעים רצח וחזרנו הביתה בצהרית.

בערב מיכאל בא אליי, ומתתי מעייפות כזה. הוחלט על ערב רגוע ועלוש באה אליי עם בקה(!)שלא ראיתי שנתיים, וגם מייק ואלון היו וישבנו בסופות במרפסת. גם החבר החדש של בקה בא וכולו חמוד והייתה אווירה חמודה.ערב חמוד קיצר לא מרגש.

ביום שבת באתי למיכאל בצהרית וכל המשפחה המגניבה שלו הייתה. עשו לו ארוחת יומולדת, והיה כזה מגניב.. היה אוכל כל כך כל כך כל כך טעים!!!תקעתי סינייה עם טחינה ורוסטביף וקיש גבינה גמירה וסלט טחינה גמירה ואורז עם שקדים קלויים גמירה ועלי גפן גמירה ופירה גמירה בכוס וחריימה וסלט גמירה והכל היה פשוט גמירה בצלחת! אכלתי עד מוות לא יכולתי לנשום..

לא משנה כמה תה וסיגריות הורדתי. אבל מה כל זה משנה, כשאיתמר בן דודו המהמם של מיכאל היה ופשוט התמוגגתי ממנו וכל שנייה צייצתי בלי לשלוט בזה קוצ'יייייייייייייייייייייידלךגחלךגחשדלאיייייייייייייייייי וצילמנו מלא תמונות איתו והוא כזה מאלנש אין דברים כאלה לאכול אותו. ואת העוגה הטעימה והמעמולים שאמא של מיכאל הכינה.

אחר הצהריים חזרתי הביתה וערן,דנדי ואביב הלוי באו אליי לקפה ועוגב והיה ממש כיף ומצחיק מעט עד שכבר הייתי חייבת לעוף ואספתי את מיכאל, נסענו לתופרת שלי לקחת את המדים המשופצרים המהממים והיישר לזיכרון.

עצרנו אצל ארליך לביקור ומשם להוביט להופעה של מרצדס. גם שאני הייתה ומיותר לציין שהיה מהממםםםםםםםםםםםםםםם, ושהם מהממים אותייי די היה כזה כיף תמיד כיף בהופעות שלהם אני סוגדת.

משם המשכנו להגיד שלום לספי, וגם עדן ערן דנדי פורטיס ואסף היו וסתם ישבנו קצת והלכנו אליי והלכנו לישון במאה בלילה.

וזה ארוך מידי אני עוצרת!

 

בהיייייייייייייי

נכתב על ידי כדאי לבנות גם בשבילי עוד ארון אחד , 25/1/2009 18:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכדאי לבנות גם בשבילי עוד ארון אחד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כדאי לבנות גם בשבילי עוד ארון אחד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)