יום ראשון היה ריקבון צרוף כי לא הייתי רשת והתפגרנו למוות משיעמום וכל אחד שיחק בסוליטר שלו עד שהלכנו בסביבות 1 בצהריים וזה היה חביב עד מאוד.

יום שני גם לא הייתה רשת אז נאלצנו לעבור עוד יום של חוסר מעש משווע ברמותתת ולחפש עיסוקים בדרכים יצירתיות. והיה כבשן!!!! יצאתי טיפה יותר מוקדם, ב4 וחצי כזה.. ונסעתי לבטא בלילנבלום. כ ב ש ן. קיצר הלכתי לראות סוף סוף את המיטה שאבאשלי אמר שאולי יקנה לי ליומולדת ולא התלהבתי, אבל מצאתי אחת אחרת חביבה בהחלט(: משם ישבתי קצת עם מיכה בפיצה עד שהוא סיים לעבוד והכין לנו פיצה בת זונה. הלכתי איתו לראות את המיטה והוא עזר לי לבחור מזרונים וזה..חביב ביותר. משם תפסנו אוטובוס לדירה, קפצנו לסופר להביא בירות וגלידת בנופה (!!!!!!!!!!!!!!!!) שזה התברר בתור הגלידה הכי טעימה שייצרו. הזדקרות פטמות מעט. תקענו למוות וסתם התפננו כרגיל היה כיף(:  תענוגוש.

ביום שלישי חזרה הרשת ועימה פוללל עבודה ולחץ והיסטריה [שבסוף הסתיים תוך איזה שלוש שעות אז מגניב], ויצאתי ב3 הביתו.

כולי חיכיתי למיכאל שעות שיבוא ועדדד שהוא בא אחרי שנים כבר ייבש לי את הנשמה וכל הערב ירד לטימיון מאי אלו סיבות,וגם פתאום התחלתי להרגיש חראאא ובחילות וכאבי ראש ושאר זוועות. יותר מאוחר מיכה הלך לספי והמשכתי לריב איתו כל הלילה והיה לי לילה לסיכום נחמד ביותר!

בלע.

ברביעי לא הייתי בצבא ומיכאל בא אליי על הבוקר ושוחחנו מעט [נורא מעט] אבל היה בסדר..כמובן....והוא נשאר אצלי עד שהוא נסע לתל אביב בצהריים ופשוט נרדמתי למוות וישנתי כמו כלבה! הייתי מותשת נפשית פיזית אין דברים כאלה.

בחמישי קמתי בשביזות, והיום לא עבר מעט אבל לקראת הסוף שטפנו את המשרד והענף וזה ועשינו סדר והיה מצ חיק.

חזרתי בערב ותיכננתי ללכת לעלי ולהשתכר עימה ועם שאני למוות אבל תוכניותיי נקטעו כי אמא הייתה חולה מתה וביקשה שאשאר.

אז נרקבתי לי לאיטי וראיתי הרווק עד שבסביבות 11 בליל ספוש בא וישבנו מעט ואחריו בא עומרי הרקוב, ואחרי זה גם עלי.

ישבנו אצלי בפאנן ומיכה החליט שהוא גם בא והגיע בסביבות 12. עומרי מתישהו הלך ונותרנו הרבעייה הקדושה וישבנו במרפסת מאה שנה מרוחים מהתחת מתחילים בסשן אכילה שכלל טוסטים גאונים עם קוביות שוקולד מריר ולבן ובננות, אחרי זה פרינגלס חליפיניו עם מיונז וצ'ילי ואחרי זה שוקולדצ'יפסקוקיז עם חלב. שחיתות.

היה חמישי סבבוש.

בשישי נורא רצינו ללכת לים, ובסוף לא ידעתי מה איתי והאחים שלי סירבו להגיד לי מתי אני אמורה לבוא לאבא וזה ורונה הייתה אמורה לאסוף אותי בצהריים אז לא יכולתי לבוא ומיכה וספי נסעו להם:( אז נרקקקקקקקקקקבתי שנים עד שרונה אספה אותי ב4 וחצי.

סתם היינו אצל אבא הכנו אוכל טעים כזה [האמת שאת הרוב רונה ואור עשו] ולאבא לקח שנים להגיע מנתב"ג רק לקראת 7 כזה בא ואכלנו וזה והוא הביא לנו בגדים שווים ואכלנו מלא שוקולד גמירה(: היה נחמדוש ואכלתי עד שרציתי להקיא.

חזרתי הביתה וכולי חשבתי שיוצאים להתקרחן במסיבה בגן שמואל. בסוף באתי למיכה ומיד אחרי בא מייק והתברר שהמסיבה זה מעל גיל 21. עלי באה ונסענו לספי "להחליט מה עושים משם" ואיך שהגענו התברר שנפלנו בפח ושפתאום יושבים אצל סף בריקבון כזה עם אנשים שעל רובם ממש לא התחשק לי. נסענו משם אני עלי מיכה מייק ועומרי לנסות את המסיבה בכל זאת אבל היה כישלון. לאחר אינספור וויכוחים ועצבים חזרנו, ללא עלי כפרות, לספי ונרקבתי עד זוב דם וחטפתי עצבים.

חזרנו אני ומיכה אליו והערב ירד לטימיון.

קמתי בבוקר עצבנית רצח ברמות שאי אפשר לתאר וגם לא ישנתי טוב, וכל הבוקר המזעזע הזה נגמר בהתמוטטות עצבים שבא אני מרביצה בתשוקה לקירות של מיכאל,נשרטת למוות ומסיימת כשאני עושה לו חור בקיר. בטעות.

אני חולת רוח, כה.

אז הוא הרגיע אותי ויותר מאוחר חזרתי הביתה, חיפשתי לי עם מי להיפגש אך לשווא. ישבתי לאכול עם אמא ורונה, להתקלח, להירגע, טלוויזיה ופתאום נרדמתי ככה לשינה עמוקה וטובה עד שמיכאל העיר אותי באיזה 5 וחצי כשהוא בא.

ישבנו כזה ברגוע ויותר מאוחר נסענו אליו כי ההורים של עלוש ועלוש עצמה ולני באו גם. היו עוד כמה חברים של אמא שלו, וישבנו במרפסת שלו בפאנן עד שעלי החליטה שהיא הולכת לראות הישרדות בבהול חח והבסטה התפרקה.

נשארנו עוד קצת וחזרנו אליי. ראינו "סיפורי דגים", ואני לא מאמינה על עצמי שנשארתי ערה כמעט כל הסרט ונרדמתי ב20 דקות האחרונות כמו איזה רקובה/: בלע.

קיצר התחיל באופן מזעזע הסופש ונגמר סבבה.

יום למחרת הייתי כרותה מעייפות, נסעתי לחיפה להפנייה להשיג לי פטור נעליים אבל זה לא אבדאחרי שחיכיתי שעה וחצי שיכניסו אותינסעתי לתל אביב..הכי יום נסיעות מתיש והגעתי באיזה 2 לכנס שעשינו..כעבור שלוש שעות שוב יצאתי לדרכי.

נסעתי לאלנבי ופשוטטטטטטט לקח לי איזה 40 דקות לנסוע כמו בובה ודייי כולי הייתי כבר מותשת. מיכה בדיוק סיים בבטא, ושוב יצאנו מצויידים בפיצה מסורתית טעימה. הסתובבנו מעט בשינקין וחיפשנו לי נייק אבל הכל היה כל כך יקר וגם לא מאלף.

והיה כבשן!!!!חזרנו בערב לדירה. כרגיל היה מהמם ועוד קמתי ב8 כי מישו מהבסיס שגר ליד הקפיץ אותי. (:

את יום שני אני הכי לא זוכרת בארץ ביי,ובשלישי הייתה לנו ארוחת בוקר שבועות בבסיס. ישבנו כולנו בפרגולה ותקענו מלאאאאאאאאאאא אמא אמא אמא כמה אכלתי וכמה אוכל טעים! ואבטיח עם בולגריתתתתתת יאמי.

אחרי זה נסענו אני,נטע,עמית ומעיין למוזיאון ארץ ישראל לתל אביב [בתור יום כיף...וויהו....פשוט חוחיתיזם]. היה..חביב, משעשע וזקן להפליא. אבל מה כפת לי.

נסעתי מוקדם הביתה וישבתי כל הדרך עם יאיר כפרות שאותו לא ראיתי שנים!

בערב מיכה בא אליי, והוא הכין משו אלוהי כזה- מוס משמנת,פודינג וניל,שוקולד לבן ופירות יער והכל מוקצף וחצי מוקפא ואמאא פטמות זקורות להפליא. שתינו מלא יין וכל מיני דברים והייתי הפוכה מהתחת..נרדמתי כמו שרמוטה ומיכה נרקב וראה סרט, וכרגיל דווקא כשהוא בא לישון אני מתעוררת ועושה לו תמוות חחח בסוף הלכנו לישון באיזה 3 וקמתי כרותה! אין איברים! פשוט כרותה כולי!!!!!!! היה יום מזעזעעעעעעעע ובחיים לא הייתי כל כך עייפה.

היום הזה פשוט סרב לעבור למוות רציתי למות והתחרפנו כולנו, עד שהגיע הקץ והשתחררתי ב4 וכעת אני בבית! פיינאלי!

איזה טוב- רבעוש.

שבועות לפנים ומזל טוב למוריה.

ביוש.