יום ראשון נפתח לו השבוע השלישי בבסיסוש. כרגיל קמתי כמו גופה, מתה מעייפות פילסתי את דרכי למגורי הבנות לשינה של 20 דקות בלחץ לפני המסדר. ככל שהיום עבר התעכל שנגמר הסופש וחוזרים לשגרת התש החביבה אך מתישה.. הפעם חטפתי פחות שוק מכמות החיילים שניגשו אליי, ובאמת שהרגשתי כבר יותר בטוחה. היה לי פולל פולל עבודה כרגיל, ואחר הצהרית

חזרתי לי הביתו בסביבות חמש וחצי..יצאתי מוקדם כי לא הרגשתי טוב כבר. הייתי עייפה כל היום וכאב לי הראש רצח.

הגעתי הביתו, ומיכאל בא אליי בלילה אחרי שכבר התעצבנתי עליו שהוא בא כל כך מאוחר.

אבל כשהוא בא, כמובן, נרגעתי. היה פאנן אבל נרדמתי אחרי שעתיים כמובן.

ביום שני נסעתי לבית נבאללה לקצינה שלי. היה ממש פשוט להגיע תכלס, והיה נחמדוש. עוד בסיס פילים בטיזנעבי..

ישבתי איתה על הבקשות וכעבור שעה- אסטה לה ויסטה. לקחתי מהבסיס אוטובוס ב11 פנשוט וב1 וחצי כבר הייתה בחזרה בחדרה,אחרי שתקעתי פרוזן אלוהייי ועצום בת.מרכזית ת"א.

הלכתי להתקלח, התארגנתי על עצמי ובאתי למיכאל. שם שידלו אותי לאכול איתם ארוחת צהריים למרות שהייתי מפוצצת אבל פאק זה היה כל כך מפתה וטעים..אמאשלו הכינה שניצלונים קטנים וטעימים, וסלט טעים ומיכאל הכין תפוחי אדמה בתנור עם גבינה ופורטבלו ועגבניות מיובשות ויאמייייייייייייייייייייייי. היה מעט אלוהית בנופה והתפוצצתי למוות. ישבנו אצלו במרפסת, התפפנו אחרי מאה סיגריות ותה התאוששות חח והתוכנית הייתה לקנות עוגיות בסופר, לקחת ת'מקרן ולבוא אליי.

אבללל גיליתי לפתע ששכחתי את האורות באוטו [אופס..] והלך המצבר [וואו.המזל שלי] קיצר התבאסתי ממש אבל אמא באה להציל את המצב. הזמנו מתקן דרכים, חזרנו לבית שלי והכנו עוגה אלוהיתתתת שנראת כמו מקונדיטוריה לכבוד היומולדת עם אמאשלי,ואז המתקן דרכים הגיע ונסענו למיכאל, ונרכש מצבר חדש והלאהה..

ראינו במקרן, מצויידים בפופקורן, בירה, ספות ושמיכה- נער החידות מבומביי והיה פשוט מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם סרט פשוט מעולה ואני חופרת עליו כל השבוע. רק מיכאל הגאון לא הבין משהו דבילי בסוף אז הוא רצה להריץ אחורה אבל אמרתי לו "לא, מיכאל..להריץ בסוף הסרט זה פתח לפאשלה. פתאום זה יריץ להתחלה" לא לא לא וכך היה! פשוט לא בר תיקון..רצנו

למעלה במחשב, וראינו את השתי דקות האחרונות במסך קטן ועלוב חחח אבל משעשע. היה מזה כיף ג'יס.

אחר כך מיכאל אכל מלא ואני קצת איתו, התפננו מעט והלכנו לישון די מאוחרית הלוי.

ביום שלישי היה כמובן פאנן בלשכת הסעד. יצאתי לי בצהרית דווקא ממש מיהרתי, עם רכבות וזה [ורכבת שפשוט הבריזה לי] וממש רציתי לראות את מיכאל לפני שנסע עם אמא למסעדה ליומולדת אבל כולו היה עסוק בלהכין בורקסים וממש התעצבנתי/:

אבל בסוף חזרתי הביתה, התקלחתי, התארגנתי וטיק טק נסענו מוקדם מהצפוי. היה ממממש טעים בג'אקו, תקעתי כמו בהמה פשוט עד כאב בטן ועוד אכלתי קינוח[כמובן], ובדרך חזרה אספנו את מיכאל.

כולי עוד שנייה מקיאה מרוב שובע אבל הוא הביא לי בורקס שהוא הכין עם בצל מטוגן ופיטריות וזה היה כל כך טעים הייתי חייבת לטעום. וגם מהעוגה. /: ואז הגיעה החלטה כפולה ומשולשת לדיאטה/:

הלכנו לישון מוקדמית, וברביעי הרגשתי חרא..כאב לי הכל, ועוד נשארתי לישון בבסיס. כולי שמה את המצעים שלי והשמיכה וזה בבוקר, כשלפתע באמצע היום..כשאני בתומי באה להשתין במגורי בנות- אני רואה פשוטטטטטטטטט מישהיייי ישנה לי במיטה!!

עם הנעליים והכל!!O: התחלחלתי עמוקות- "מי זאת?.." "לא מאמי אנלא ישנה פשוט קר לי אני מתכסה" "אההה.. אוקיי....סבבה.." וכל היום..התחלחלתי עמוקות פנשוט. אני מזועזעת חח.

היה דווקא ממש פאנן להישאר..נשארתי עם שירן, היה לה תורנות לשכה. כל הלשכה הייתה מלאה ביתושים עד שאוראל החליט לכבות את האור ולשמוע את טבח היתושים אחד אחד במכשיר ההרג הכחול הזה..היה משעשע ואיזה חייל אחד כל הזמן עשה קולות כזה של "אווץ'!!" "איה" "אח יא בן זונה" חח והיה משעשע.

אחרי זה הלכנו לחדר אוכל לקחת אוכל, והלכנו להכין טוסט גבינה וטוסט שוקולד וסלט במבצעים.

שעות אנחנו עומלות על טוסטים ובסוף אוראל הולך, יחד עם הסמג"ד על הראש והסמג"ד לוקח לנו על הדרך את כל הטוסטים בערך,ועוד אחרי זה אוראל נכנס ומבקש עוד אחד ולשירן נשאר כזה חצי מתוך מאה חח.

אחרי שסגרנו את הלשכה עשינו סבב במחלקות וישבנו עם כמה חיילים ששיחקו עם ברז והיה ממממממש מצחיק חחח ובסביבות עשר וחצי הלכנו לישון.

קמתי בבוקר, וגיליתי על שתי לחיי 4 חצ'קונים אדומים הזויים!!!!!!!!!!!!!!!רציתי למות. למות.

בנוסף על כך לא הרגשתי טוב בכלללל, ואחרי שכמעט התעלפתי וראיתי שחור השתחררתי באיזה עשר וחצי בבוקר, וכשיצאתי כבר הרגשתי יותר טוב ובשיא הספונטניות החלטתי לנסוע למיכאל לת"א ((:

לקחתי אוטובוס לרכבת ומשם הייתה רכבת טיק טק וממש מהר הגעתי לת"א, ובכלל..ממש לא הסתבכתי להגיע לדירה שלו ברמת גנוש[אני בשוק].

גם מייק בא והתפננו לנו ואחרי זה תומיליו ואנה עשו גיחה. לאחר שכולם הלכו אט אט בצהריים, אני ומיכאל הזמנו סושי מהסושייה שהגיע מהר מהצפוי [אנחנו כזה במיטה ופתאום אני רואה מהחלון שליח חחח]. היה טעים רצחחחח ומשביע ומשמח לבב.

לקראת שש תפסנו אוטובוס- אני לרכבת והוא לקנות אופניים ולעבודה. ופאק היה כל כך כיף היום הזה..פשוט דגכחידךגכ כיףףףף.

באתי הביתו ופנשוט נרדמתי בתשע ועשרים! הגיוני.

ביום שישי קמתי בעשר וחצי, התארגנתי, ואבא אסף אותי ואת מוריה למקססס ברנעערער בהרצליה. אכלנו ארוחת בוקר ממש טעימה, למרות שלא סיימתי שליש ממנה, ואז גם רונה באה אחרי הלימודים וישבנו מעט והיה נחמד.

משם אבא לקח אותי לעלי אהובת ליבי. הייתי אצלה כל הצהריים כזה וגם דנדי בא והיה מעט זמן איכות. שוב הזמנו סושי מהסושייה [בשלה] ועד שאליאור ונוי נזכרו לבוא כבר אמא אספה אותי הביתה בערב..אבל היה ממש פאנן.

הייתי מעט בבית, רבתי עם מיכאל, בכיתי שעות, השלמתי עם מיכאל, בכיתי שעות,שעות בחרתי מה ללבוש וכעבור שעתיים כבר נסעתי שוב עם מוריה לעלי. היינו אמורות לנסוע לת"א, התלבשתי ממש מושקע ויפה וזה אבל נדפקנו קשות.

התבאסתי.

החלטנו ללכת לשוני בספונטניות.החלפתי לשמלה, משהו פשוט יותר.

הלכנו לשוני, רעדתי מקור, עם עדוה. באנו- אין אפחד, עלוב, כישלון. פשוט חזרנו ברגל לעלי! קפאתי למוות פאאאק פא ק פאק בחיים לא קפאתי כל כך רציתי למות וצעקתי לאל שייקח אותי ועלי ועדוה צחקו עליי כל הדרך.

הגענו לעלי, החלטנו ללכת לספי- החלפתי לטרנינג אלף שכבות וצעיף חח..חסר כובע שינה.

האמת אצל ספי היה כבר ממש ממש נחמד, ואפילו היה לו אוכל בבית O: אירוע נדיר. היה אסף,ערן,דניאל,פורטיס,חבר של ערן מהצבא שכולו ג'ובניק שחוזר הביתה בשלוש וצועק עד מתי ועדן השיכור. היה ממש ממש חמוד, שתינו וודקה ספי אבל לא  ממש השתכרתי. נגנבנו כל הלילה מאיזה טראק מפגר בפלאפון של עלי שמלווה במבטים חושניים שלה וקריצה פתאומית חחחח

והתקפלנו לקראת 4 וחצי.הגענו לעלי, דיברתי עם מיכאל שסיים לעבוד רק בחמש בבוקר פשוטטט ונרדמתי למוות.

ב11 אמא אספה אותי, הגעתי הביתה, חזרתי לישון עד 2, התקלחתי ובסביבות 4 ספי אסף אותי ונסענו גם עם ערן, חברשלו, דנדי ונוי לאכול ארלקינו. גם אליאור כבר היה שם וגאד דייייים זה היה כל כך במקום וכל כך טעים!!!! אני עדיין מפוצצת!.

ספי החזיר אותי הביתו וזייהו..אני פה בבית, אחרי שהייתי פה כולה איזה שעתיים כל הסופש..מחכה למיכאל. מחכים לגודו.

ו..אין לי כוח לחזור לצבא:(

[המשפט המסכם של כל סופש]

אסטה לה ויסטה.

כן.

אז.

קיצר ביום ראשון הזה באתי לבסיס וחטפתי את שוק חיי. באו אליי בבוקר, כשכולי גופה אחרי 4 שעות שינה, אלפי חיילים אחד אחרי השני כשכל אחד מציב לי בעיה יותר ממוצאת ולא הגיונית ומשאיר אותי פעורה, כשבדרך אני עושה מלא טעויות.

נלחצתי, הייתי בשוק וזה היה מזעזע.אביב אמרה לי שמאחרי ארוחת צהריים אני לא מקבלת אף חייל, ושהיא תשב איתי על הבקשות ותעזור לי.

נרגעתי.

וגם תקעתי אלפי עוגיות על הדרך.

על הברךךך. סתם. קיצר חזרתי הביתה מותשת ונרדמתי פשוטטטט באיזה 9. יום למחרת כבר היה פי אלף יותר רגוע..הכי שונה שיש, ועדיין הגעתי הביתה ונרדמתי פשוטטטטט בשמונה וחצי! חח מכיתה ג' לא ישנתי בשעות כאלה.

ביום שלישי יצאתי מוקדמית בנופה ממש, ובצהריים באתי למיכאל שהיה עצבני שהוא התקין ארוחה מהממת וטען שהכל קר ולא טעים. אבל זה לא בדיוק היה ככה כי הכל היה מושלם ואכלתי כל כך הרבה שזה מדאיג. אכלתי סינייה ורוסטביף וקציצות עוף שלמות שאמאשלו הכינה ומלא סלט חצילים וסלט מושלם שהוא הכין ופתיתים ואמאלההה כמה אוכל. אחרי זה כאבה לי הבטן חמש שעות. אבל באמת חמש שעות. על השעון כזה/:

יותר מאוחר לי ולנעמי התחשק לקמבן משהו אז הכנו נקניק שוקולד..וקיצר היה כיף מממשש כל היום הזה, ולמרות שהייתי מפוצצת דגמתי מהנקניק[נשמע לא מפתה] ויצא טעים אש. קמתי בבוקר כמו גופה כי הלכנו לישון מאוחר, ואמא אספה אותי לת.מרכזית ואת טליה בדרך והורידה את מיכאל לסיום ברכבת כפרה עליה.

נרדמתי לטליה בפנים..וכמעט לכל מי שפנה אליי ביום הזה. חזרתי הביתה וישנתי למוות מחמש בצהריים, התעוררתי לאיזה שעתיים כשמוריה באה ושוב נחתתי בחזרה למיטה. בחמישי אביב אספה אותי לבסיס עם המכונית שלה כמה מגניב ועמית באה אלינו,וזה היה יום כל כך עמוססס. אלף בקשות להכין,ורצתי ממקום למקום והוזנקתי בדרמטיות ממקום למקום ואמאלה. 

אחר הצהריים אביב גם החזירה אותי הביתו ובאיזה 8 9 מיכאל בא אליי.הוא היה כזה מעוך ומסטול וצחקתי עליו מלא..סתם שיגעתי אותו ואמרתי לו יווו מיכאללל איזה מעוך אתהה! וכולו היה דבילי כזה מחייך דיייי אני לאאא את מאכילה אותי סרטטט. וכולי עולה עליו כזה אתההה אוכלללל סרטטטטטט! מתעללת כזה וכולו מנסה להדוף אותי. ואז אני באה ללחוש לו בקול מזעזע כזה ליד האוזן "אני בכלללל מקוםםםםם" חחחח אבל באותו הרגע הברך שלי עלתה לו על הביצים בכל הכוח והוא פשוט דחף אותי והראש שלי נדחף היישר לקיר במהירות של אלף קמ"ש חחחחח ונפלתי למיטה כמו גופה בעוד שהוא מתפתל ובכלל לא קולט. והאף שלי בערך נשבר ולא יכולתי להפסיק לצחוק ולבכות כזה די זאת הסיטואציה הכי מצחיקה שקרתה לי בעשרים שנה האחרונות. היינו פשוט מעוכים.

התכוונו לעשות משהו לכבוד היומולדת של ערן אבל בסוף משום מקום פשוט נרדמנו למוות באיזה עשר וחצי ואיש לא העיר אותנו מעולם/: התבאסנו קלות למחרת אבל חפיף מתתי מעייפות [מה חדש..]

ביום שישי מיכאל ברח לו עם עלות השחר לערוך את הסרט בדמוקרטי ואני קמתי ב11, נסעתי עם אמא לבנק, ויותר מאוחר

רונה באה ואכלנו בקויאה. אכלתי סלט עוף וחצי המבורגר ואיזה קבב כבש של רונה ובקיצור לא ידעתי שובע חחחח כמו בהמה כיסיתי את מנת הבי12 שלי לנצח.

אחרי זה דפקתי מקלחת ובאיזה 7 כבר הלכתי למיכאל והיה חביב עד מאוד מאוד מאוד.

לייטר און נסענו לעלי והתחשק לי משהו מתוק לנצח ואיך שאנחנו מגיעים אנחנו רואים צלחת גדולה עם הילה מעלייה, עם אלפי פנקייקים שמנים וקטנים עם אבקת סוכר ורותי בוחשת רוטב קרמל במטבח. אני כל כך סוגדת לאישה הזאת אמאלה יש לי דמעות בעיניים!חחח אכלתי פשוט אלףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף.

ישבנו בסלון ושיחקנו עם רותי איזה משחק אנגלי מגניב עם ציורים ומילים לא ברורות באנגלית והיה ממש זורמית הלוי.

ב12 ומשהו שאני באה, ואשכרה גרמה לשירה אשבול כל כך לזרום איתנו שפשוטטטט היא באה לקחת אותנו, ועלי ושאני נכנסו לבגאז' חחחח זה היה כזה מצחיק אמא.

הגענו למסיבה בעין הכרמל, מקום ממש ממש חמוד כזה. פגשנו את אור והוא היה גמור ושיכור ומצחיק.

התחלנו בעבודת השתייה והשתכרתי למוות מבירה [בסופו של דבר הסתבר ששכחתי לשלם על החצי והשתכרתי ב10 שקלים מעט] והדיג'יי היה כל כך רקוב..פשוט שירים רקובים כזה איים לייק אה ברד באמצע מסיבה אבל פאקינג שיט פשוט התקרחנו למוות!! היה הכי כיף בעולם אני בשוק חיי. ביי. היה מושלם כזה.

בדרך חזרה שוב שירה זרמה והפעם מיכאל היה בבגאז' חח. באנו לעלי שיכורים מהתחת, שתיתי קפה ודפקתי ארוחה.

ראינו טלוויזיה וכוונתי הייתה להתאושש ולנסוע אבל למעשה נרדמנו עד עשר וחצי בבוקר וקמנו בשוקקק.

שתינו קפה עם רותי ונסענו למיכאל, כשבחוץ ערפל מזעזע ואווירה של סוף העולם אבל באוטו דיסק של דאבסטפ ואדי אלכוהול חח. עלינו לדירה וכוונתי הייתה להירדם אבל בסוף שכבנו במיטה מלא והעלנו זכרונות על תוכניות טלוויזיה רקובות והיה משעשע אש.

אבל באיזה 1 הוא היה צריך לעוף עם משפחתו לבית ינאי ואני חזרתי הביתו להתקלח ולישון.

קמתי ב4 והייתה לי שינה מזה טובה כזה..אחרי איזה שעה אליאור ערן ונוי באו אליי והתחלנו להתחפש באקסטזה חח [חוץ מערן כמובן] היה מבדר אש. מיכאל גם בא אחרי כמה זמן וללא ספק היה איכותי. יותר מאוחר גם יריבי הצטרף, שגם אותו לא ראיתי שנים וזה היה כזה כיף לראות אותו אבל ממש למעט:(

הם הלכו והוחלפו באור. שישב ממש בטוב. ישבנו כזה אצלי וראינו בוראט עם פופקורן טעים אש ואפילו לא נרדמתי.

אחרי זה אור הלך ואחרי כמה זמן גם הלכנו לישון. היה יום שבת כזה מושלם אין היה פשוט סופשבוע הכי מושלם בעולם,אין דברין כאלה.

וזייהו..היום גם קמתי גופה והיה יום ממש ממש עמוס וגם הרגשתי לא טוב כי כולי במחזור. אבל בדרך הביתה מיכאל התריע לי שהוא בא לחדרה ונשאר עד רביעי וזה כיף מממשש(: אבל המדה פאקר עוד לא פה/: וגם בסופש הזה הוא עובד בתל אביב:(

טוב די לבכות.

הכל בסדר.

די אמאלה היה לי כזה צורך לכתוב.

סופק.

בהייייייייייייייייייייייי(:

אז יום ראשון 11.1 נשלחתי היישר לזרועותיו של בסיס הובלה בטירת הכרמל. באתי כולי עם אנרגיות טובות, ובש.ג שירן חיכתה לי. כולה הייתה חמודה כזה התעניינה בי ושטויות, ואז בדרכנו פגשתי את שחר היקרה, או בשמה השני- זאתי שאני מחליפה. היא פשוט נשששששששש אין דברים כאלה. מאלנשת אותי.

ביום הראשון עשינו טופס טיולים נכנס, והיה נחמד כזה..הכירה  לי מלא אנשים..ואת המפקד שלי- אילן.

בחור עמחתי עם חד גבה ועין עצלה עם לב רחב. באותו יום גם הכרתי את דניאל- עוד מש"קית מהממת וגם נוכחתי להבין שזה בסיס די חדרתי ושמה נפלא- מכירים אפילו את אורט, את שכונת דניה ואת אליאור. הרגשתי בביתו.

יצאתי לי מוקדם, ב4! לצאת מבסיס..כשאור בחוץ! שוׁק.

הגעתי הביתה כולי מרוצה.

ביום שני גם בעיקר הסתובבנו בבסיס, ואני די בטוחה שגם קיבלתי חייל בפעם הראשונה [ולא במסגרת מבחני תמ"יר] וכך מריה הקדושה עזבה את הילת הקורס שלי וזרקה אותי לשטח. היה, שוב, יום ממש לפנים..ובערב, ברוחות ובשלגים חח מיכאל בא אליי. אבל ממש בערב. כאילו מאוחר. הייתי איתו איזה שעתיים ונרדמנו אבל עדיין..היה כיף(: וראוי! ושונה מהרגליי

הקורסיסטיים,שוב.

יום שלישי נראלי הקצינה באה אלינו יחד עם הקצינה החדשה, עמית. והיה ממש נחמד..ישבנו על בקשות [הלם], וריכלנו בחדר אוכל [שאגב לגמרי מהמם אותי, ויש שם תמיד איזה עוגייה או מאפה לקינוח שטועם גמירה כאילו קרין גורן עושה  מילואים במטבח][*להיזהר מזה] וסתם..נראה לי באתי הביתה ונשפכתי למוות מעייפות.

למחרת גם לא היה לי יום ארוך במיוחד, אבל הוא היה ללא שחר =הלם. חח סתם..האמת התגברתי על זה שבאמת נזרקתי למים ואמא הלכה להיות קצינה, והתחלתי להתסגל.

גם הכרתי את אביב- עוד משק"ית ואת טליה החדרתית ושני המשקית חינוך המהההמממת, והיה כיף. יצאתי לי לחוף הכרמל ואיך שהגעתי תפסתי אוטובוס לתל אביבוש.

הגעתי די מהר, למרות שהו מה חבל מיכאל עדיין היה בסגירה בעבודה אז חיכיתי לו ברכבת וקניתי לו קינדר בואנו לבן [כי נגנבתי מזה לגמרי]ופגשתי שם את דנה מהקורס ואת מיה המפקדת [הזויה משהו] וכולי באה להתפנן לי עם הקפה. אבל אז מיכאל התריע לי לחכות לו בתחנת אוטובוס.

אז הלכתי לשם מהר וכולי שותה ומעשנת בלחץ, מחליפה שיחות חולין עם אנשים מגוונים בתחנה אבל בסופו של דבר חיכיתי לו שניםםםםםםםםם חח עד שסוף סוף הוא הגיע, גמור מחייו ונסענו לרמת גן לדירתו המהממת.

חשבנו ללכת לאיזו הופעה אבל היינו/הוא היה עייף מידי. אז קפצנו לסופר לקנות כמה דברים, אכלנו משו, טחנו את הדיסק הנטחן של הדירה והיה מממש ממש כיף. אפילו נרדמתי בשעה סבירה, ולמחרת נסעתי לי לצריפית=דרך שטןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.

יו כל כך סבלתי וסחבתי את כל הבית על הגב והיה חם והייתי עצבנית. אבל אז פגשתי את דנה בת.מרכזית וזה היה חמוד בעיניי.

בצריפין גם היה כיף בהתחלה וזה לראות את כולן..את נוי ונטע ולירון אהובתי אבל בסופו של דבר היה תור של אלף שנה לקבלת מירסים ורציתי כבר לירות בעצמי. באתי ב10 וקיבלתי מירס רק ב2 בצהריים [וגם זה תוך עקיפת רמייה שאני צכה לחזור לבסיס בבהול וזה].

עד שחזרתי הביתה ממורמרת ועצבנית כי גם היו פקקים ומשום מה בחרתי לנסוע באוטובוס =נסיעה שטנית ומלאת עצבים, גם גיליתי שהמירס לא עובד והלכתי עם אמא למירס עם התמוטטות עצבים קשה.

חזרתי הביתה,דפקתי מקלחת, הלכתי לישון וקמתי באיזה 8. התארגנתי ועפתי למיכאל.

היה פשוט מייאששששששששששששששש לארגן הסעה לאבאלה..פשוט עשיתי הפקות וטלפונים עד שכבר לא התחשק לי ללכת.אבל פאק איט הלכתי, כשאור אוסף אותי את מיכה ואת ערן ומביא לי שוקולד ממקס ברנר על הדרך שחימם לי את הלבלב,והגענו לדנדיייייייי הסחלה שלי שלא ראיתי שנים, וגם אליאורה הייתה ונוי וצח וחבר הזוי שלו וזהו נראלי. כשחיכינו ליוסי עברו שני עוללים מכוערים ודקיקים ששמעו מוזיקה מהפלאפון ורקדו טקטוניק וביקשנו מהם שירקדו לנו והקוף בא ורוקד כאילו אין מחר חחחח רציתי למות מצחוק, ונוי עושה איתו מלחמות רחוב ורוקדת גם. השתנתי.

יוסי בא, אספנו גם את פורטיס והגענו לאבאלה. מיכאל היה חולה ומסכן וישב בצד:(

ראיתי את חברות שלי ושתיתי מלאאא מלא והתקרחנתי על החיים שלי על החיים!! היה הכי כיף בעולם כאילו פאק היה פשוט מושלם אמא אמא אמא אמא.

ב4, באקסטזה, הלכנו וכרגיל היה מצחיק בנסיעות יוסי והגענו למיכאל בכפור עם עלות השחר.

נרדמנו כמו גופות ומיכאל כולו היה גופה מסכנה וחולה.

בצהריים חזרתי הביתה, ואבא אסף אותי לתל אביב. היה טעים רצח וחזרנו הביתה בצהרית.

בערב מיכאל בא אליי, ומתתי מעייפות כזה. הוחלט על ערב רגוע ועלוש באה אליי עם בקה(!)שלא ראיתי שנתיים, וגם מייק ואלון היו וישבנו בסופות במרפסת. גם החבר החדש של בקה בא וכולו חמוד והייתה אווירה חמודה.ערב חמוד קיצר לא מרגש.

ביום שבת באתי למיכאל בצהרית וכל המשפחה המגניבה שלו הייתה. עשו לו ארוחת יומולדת, והיה כזה מגניב.. היה אוכל כל כך כל כך כל כך טעים!!!תקעתי סינייה עם טחינה ורוסטביף וקיש גבינה גמירה וסלט טחינה גמירה ואורז עם שקדים קלויים גמירה ועלי גפן גמירה ופירה גמירה בכוס וחריימה וסלט גמירה והכל היה פשוט גמירה בצלחת! אכלתי עד מוות לא יכולתי לנשום..

לא משנה כמה תה וסיגריות הורדתי. אבל מה כל זה משנה, כשאיתמר בן דודו המהמם של מיכאל היה ופשוט התמוגגתי ממנו וכל שנייה צייצתי בלי לשלוט בזה קוצ'יייייייייייייייייייייידלךגחלךגחשדלאיייייייייייייייייי וצילמנו מלא תמונות איתו והוא כזה מאלנש אין דברים כאלה לאכול אותו. ואת העוגה הטעימה והמעמולים שאמא של מיכאל הכינה.

אחר הצהריים חזרתי הביתה וערן,דנדי ואביב הלוי באו אליי לקפה ועוגב והיה ממש כיף ומצחיק מעט עד שכבר הייתי חייבת לעוף ואספתי את מיכאל, נסענו לתופרת שלי לקחת את המדים המשופצרים המהממים והיישר לזיכרון.

עצרנו אצל ארליך לביקור ומשם להוביט להופעה של מרצדס. גם שאני הייתה ומיותר לציין שהיה מהממםםםםםםםםםםםםםםם, ושהם מהממים אותייי די היה כזה כיף תמיד כיף בהופעות שלהם אני סוגדת.

משם המשכנו להגיד שלום לספי, וגם עדן ערן דנדי פורטיס ואסף היו וסתם ישבנו קצת והלכנו אליי והלכנו לישון במאה בלילה.

וזה ארוך מידי אני עוצרת!

בהיייייייייייייי