אזזזזזזזזז

הגענו לאילת בסביבות 2 ומשו, אחרי נסיעה ארוכה מנשוא, ותיק טק למלון.

המלון היה חמוד אש וכך גם החדר. אמא גמרה מאושר כשהיא גילתה שמשדרים האח הגדול, ומאושרות לבב ירדנו לאוכל

ומשם לנסוע לטיילת ולים וזה.

האוכל- לסיכום כזה מראש-היה ממש שוק. אכלתי רק סלטים וגם המון סלטים היו שם בלתי מזוהים וסבירים ועם כוסברה!הבשר היה דוחה והקינוחים היה פרווה [פאקינג מלבי פרווה יאק].

קיצר נסענו לטיילת; התחלנו בקניון ושם התחיל מסע השופינג הגדול- קניתי ג'ינס בזארה ונעלי בית חמודות ודברים בסופר פארם לגיוס מעט וארנק חמוד של הלו קיטי. אחר כך חרשנו את הטיילת, שם דגמנו את אייס הקוקוס שמיכאל הפציר בי לקנות ופיתחנו אליו התמכרות קשה, וקניתי עגילים, צמיד חמסה לאליאור, מחזיקי מפתחות שווים של תוף של הרולינג סטונס וגיטרה צהובה קטנה למיכאל, מאפרה של ראסטפר חמוד ונעלי בית לעלוש, חולצה יפה בבלוברד,טבעת לרגל ו..זהו נראלי?חח היה כבר ערב וישבנו בפאפייה ביץ' במקום חמוד והיה הכי מרגיע וכיף שיש ונתנו מנוחה מעט לרגליים.

לייטר און חזרנו למלון, אכלנו ארוחת ערב,התקלחנו וכבר היינו גמורות ככה שראינו האח הגדול עד שנרדמנו.

ביום שני קמתי באיזה עשר, ירדנו לאכול ארוחת בוקר, ולאחר שחרשתי את כל הטיילת בחיפוש אחר עגילים ספציפים עד שקניתי גרסא דומה-לפתע ראיתי את העגילים בול שחיפשתי בדוכן המצאה ליד החדר אוכל וקניתי(:

ישבנו מעט בבריכה ומשם נסענו לים. שוב, לפני זה עשינו סיור בקניון לחפש משו לרונה אבל זארה הייתה סגורה בגלל החג.

היה כזה כיףףףףףףףףף בחוףףףףף. השכרנו "מיטות" כאלה נוחות ב20 שקל +שתייה ככה שאני שתיתי לי דיאט קולה עם לימון הבשלה ודגמתי מעט מהבירה הטעימה של מוריה והיה פאנן ושחיתי מעט.

אחרי זה עשינו טיול לאורך הטיילת ו..קניתי משקפיים ^^ מהממות, ראוי לציין, ודגמנו עוד קניון אבל לא מעניין במיוחד ובערב חזרנו למלון, אכלנו ארוחת ערב, ולמרות שאני ומוריה תיכננו לצאת שוב החריבה אותי העייפות וישנתי למווווות.

למחרת, יום שלישי, קמתי בתשע וחצי, הלכנו לאכול ארוחת בוקר [הארוחת בוקר הייתה אחלה] ולהתקין סנדוויצ'ים.

משם המשכנו לבריכה ומשם סביבות 12 נסענו באוטובוס למצפה התת ימי [כמה זכרונות מצחיקים יש לי משם אמא חח], אבל אני ומוריה טעינו לחשוב ששם עושים את השנורקליניג אז לא נכנסו והמשכנו ברגל לחוף אלמוג המהמםםם מעט.

שנירקלנו והיה ממש ממש יפה כפרות על הדגים. צילמתי כזה והתפננתי לי בחוף. סביבות שלוש היינו אמורות לתפוס אוטובוס ולעזוב את החוף היפה:( אבל הוא חלף על פנינו ברוב חוצפתו אז תפסנו מונית וירדנו שוב בטיילת. אחזנו באייס הקוקוס שלנו וישבנו בים. שמעתי מוזיקה, למדתי לראשונה לצוף!!((((((: ושחיתי והייתה שקיעה והיה מהמם.

חזרנו בחמש למלון, התקלחנו נחנו התארגנו ובשמונה כזה תפסנו אוטובוס לקניון, קנינו לרונה את המכנסיים שהיא ביקשה, עשיתי סיור בחנות דיסקים הזולה רצח, קניתי דיסק למיכאל ומשם הלכנו לג'ירף. היה מה קררררררר, באופן מפתיע O:

אני ואמא אכלנו את המנה הקיסרית והיה כל כך טעיםםם אמא אמא אמא שחיתות, ואחרי זה גם הזמנו קינוח הכי טעים בארץ של קרם בורלה בין שכבות של עוגיות שקדים דקות עם בננות בקרמל ליד וקיצר גמירה בצלחת!! לסיום הורדתי אספרסו והמשכנו לפאב המאנקיז.

הייתה שם הופעה ב11 של להקה מגניבה עם שתי סולניות אתיופיות כוסיות מגניבותתתתתתתתתת אמא והיה ממש פאנן.

אמא ומוריה הכריחו אותי לרקוד איתן ברחבה מול הבמה ואחרי שהן באו על סיפוקן התיישבתי והתפננתי. אחר כך הן לקחו הפסקה. של שעה פשוט! שעה! O: וכבר מתתי מעייפות הייתי פשוט גופה!גופה! אבל מוריה ואמא התעקשו להישאר עד הסוף אז נשארתי וכמעט נרדמתי על השולחן באומללות בעוד שאמאשלי התקרחנה למוות כרגיל ורקדה עד זוב דם.

לקראת שתיים בלילה פשוט חזרנו למלון ונרדמתי למוות.

ביום רביעי, היום האחרון, גם משום מה קמנו מוקדם..אמא כפרה עליה כבר ארזה לי הכל, וירדנו לאכול ולהכין סנדוויצ'ים לדרך באיזה 10..אני האמת לא אכלתי כלום אבל קומבנתי כרגיל להכין אלף אוכל. אחרי זה עלינו למעלה ונמרחנו כזה וב11 היינו צריכות לפנות את החדר, אז הלכנו לבריכה והשתזפנו למוות אבל באיזשהו שלב כבר נמאס אז ב1 כבר עברנו ללובי. כל אחת ניסתה להפיג את השיעמום בדרכה; מוריה קראה ספר אני אכלתי ואמא הייתה עסוקה בלצלם תמונות

מהפלאפון שלה. למוריה התנפך העפעף אז היא שמה תיון וכשאמא באה לצלם אותה היא העליבה באדישות "את מפחידה אני לא מצלמת אותך" חחחח. קיצר אחרי שנמאס לה לביים אותי איך לשבת כדאי שתצא תמונה טובה, היא התגברה על הפחד והתפנתה לצלם את מוריה. אך מה? היא הבחינה בכך שלא משנה מה יש איזה כתם שמסתיר את מוריה.

היא מנסה לנקות את המסך אך ללא הועיל, עושה עם היד כזה באוויר על מנת לסלק את הכתם אך כלום. שעות היא כזה "נו מה זה הכתם הזהההההה" ואז מוריה עונה לה בקול חנוק "זאת דגלשלדגדשגלךח האצבע שךל'חגךשד שלך לדגכילדג!!"

האצבע שלה פשוט הסתירה את המצלמה ופשוטטטטטטט שילשלנו מצחוק שעותתתתתתתתתתתתתת אמאלה כמה זה היה מצחיק.דודו סטלה.

ב2 לקחנו מונית לתחנה המרכזית ואיך שהגענו כעבור חמש דקות האוטובוס הגיעה והתחלנו בנסיעה הכי שטנית בחיים שלי.

אני ומוריה מתנו להשתין והוא עצר רק כעבור שעתיים וחצי. מוריה כמעט בכתה מייאוש אבל אני למזלי העברתי את העניין בשינה עם ראש כרות ואביתר בנאי באוזן.

כשעצרנו התעוררתי ורצתי לשירותים פשוט. קניתי דיאט קולה נסגבת וגלידות לאמא ומוריה ותקעתי עוד סנדוויץ' שעשה לי בחילה.

כעבור שניםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם ארוכותתתתת ומייגעותתתת של נסיעה ובאמת שכבר הזדקנתי אלוהים לא יכולתי לראות עוד שלט של רמלה לוד בחיי! אנחנו נוסעים- שלט של רמלה לוד, נוסעים עוד חצי שעה- שלט של רמלה לוד, עוד שעתיים, אני חושבת שהתקדמנו ולא!! פאקינג עוד לא הגענו לרמלה לוד!! עד שהתקרבנו לאזור היו ברקים ורעמים ואש!

חח צחקנו שסוף העולם הגיע. הגענו לנתניה ועדיין לקח לנו משם שעההההההההההההההה עם כל הפקקים להגיע לחדרה!עוד שנייה יריתי בעצמי.

באמת שעל סף ייאוש, ב8 וחצי כזה הגענו לחדרה כשיש גשם שוטף! זה היה כזה מגניב לחזור מאילת לגשם..

לקחנו מונית הביתה וגאד זה היה כזה כיף לחזור הביתה.

אבל מתתי כבר לפגוש את מיכאל ועמדו בפניי מכשולים כמו מקלחת ודברים שצריך להוציא למקלחת ובגדים שצריך להוציא  אחרי המקלחת ושואה וחצ'קונים שעמדו בדרכי ומיילים שאמא הייתה צכה לשלוח לאור ומקלידה שעות משפט במחשב עד שסוףףףףף סוף בעשר היא הביאה אותי למיכאל והייתה מעט התרגשות רבה.

הוא היה בשוק מכמה שהשחרתי ושמח מהמנחות ומתתי מרעב אז נעמי כפרה עליה הכינה לי טוסט טעים רצח, רק חבל שלא לקח הרבה זמן כמו שמיכאל שיער והג'חנונים שאמאשלו הכינה והם שמרו לי בצד כבר היו מוכנים לאכילה.

עכשיו...לסרב בכלל לא הייתה אופציה, ככה שישבנו שלושתנו לאכול..אני אכלתי חצי ג'חנון ולמרות שהתפוצצתי למוות מה לעשות נהנתי מכל פאקינג ביס אלוהיייייייי כמה סגידה אמא.

עלינו למעלה ולראשונה ראיתי את הדירה נקייה מצוחצחת מבריקה והייתי בהלם קרב! פשוט צווחתי וצייצתי חח אלוהין.

קי צר היה הכי כיף בעולם וירדנו למטה והוא ניגן בגיטרה ושרנו כל מיני שירים דפוקים כזה טריביוט ובלינק חח ונרדמנו אחר כך בכל מיני מקומות ואחר כך בכורסא וכל שנייה קמנו עד שהלכנו לישון סופית ב4 וחצי.

מוקדם בבוקר, מוקדם מידי, ב10 וחצי אבא אסף אותי ונסענו עם מוריה לאיקאה לקנות לה דברים לדירה. איכשהו היינו שם פשוט שניםםם כי היו בעיות עם ההובלה של הדברים והיא הדבר הכי מתלבט בארץ וכבר הייתי כל כך רעבה עד שהלכתי ללחם ארטיזן ואכלתי שמה מהטעימות כמו חורנית חחח וברחתי משם חח. קיצר ב1 ומשו כזה יצאנו משם לתל אביב, לדירה

ומתתי מעייפות אמאלה הייתי הבנאדם הכי עייף בארץ ופשוט נרדמתי על הספה[בדירה המהממת שלה] עד איזה ארבע וחצי כשכל פעם אני מתעוררת ורואה שותף אחר מופתע בלי חולצה. [יש לה שני שותפים חתיכים] קיצר הכל לקח שעות ורק בחמש הלכנו עם רונה לאכול במינה טומיי ולא היה לי כבר תאבון אז אכלתי סלט מסכן ורבתי עם רונה והייתי עצבנית.

חזרנו לדירה והם הרכיבו לה את המיטה ואת הארון ואת השידה ופשוט נרקבתי שם עד שמונה וחצי בערב ויצאתי לעשן עצבנית בדמעות כי תכננתי לחזור בצהריים הביתה להכין לעלי ברכה, עוגה, עוגה ליריב, לעטוף לה את המתנה ולארגן דברים למחר.

הכל התחרבש לי ונהרס וחזרתי הביתה בתשע ומשו ואמא הייתה מבואסת מן הסתם כי זה יום לא קל שמוריה עברה דירה,ואפחד לא בבית ולא היה לי זמן אפילו לשבת איתה מעט.

דפקתי מקלחת התארגנתי, ארזתי את דבריי,אספנו את מיכאל ונסענו ליריב לעל האש שהוא עשה לכבוד הגיוס שלו.

כשהגענו כבר נרגעתי והיה מה אבל מה אבל מה כיף! פשוט הכי איכותי שיש. האוכל היה מדהיםםם וטחנתי כמו בהמה.

ישבנו בשולחן חתונה אני,נוי,אליאור וערן ובלסנו כמו בהמות  ולמרות שלא יכולתי לנשום הייתי חייבת לטעום מהסטייקים שיצאו גמירה. ועוד אחר כך אנני באה ושרנו לה מעט יומולדת כפרות על הטוטה והיא הביאה עוגת מייפל שיצאה הפעם הכי טעימה בעולם וגם ממנה, אל דאגה- טחנתי.

לא! כמה סיגריות הייתי צריכה להוריד אחרי זה.

קיצר ישבנו אצלו שעות בחוץ וקפאו לי הפיטמות היה אפס מעלות ואני עלי ואליאור התכסנו בשמיכת פו הדוב חח וכולנו העלנו נוסטגליות ושיחות סוערות על משחקי מחשב ותוכניות ילדים ודברים זדוניים שכל אחד היה עושה בתור ילד ואין, היה פשוט כיף ובסביבות 1 2 כולם הלכו ועלי הסיעה אותי ואת מיכאל וישבה איתנו מעט. נרדמנו באיזה 4 בבוקר,

קמנו ב11 וחצי. פשוט התעוררתי לקול דפיקה בדלת ומי זאת הייתה? אמא שלי!O: חחחח הייתי כל כך עייפה שלא היה לי כוח להיות בשוק, כולי הייתי עם כוכבים על הפיטמה בערך, התלבשתי ופתחתי את הדלת לגלות שהיא הייתה בסופר ליד והיו לה בעיות בפלאפון והיא לא הצליחה להתקשר אליי ובלה בלה בלה. סידרתי לה את זה, חזרתי לישון והיא ירדה למטה לשבת עם אמא של מיכאל.

קמנו כזה, תופפתי מעט כמו כשילה חח והתארגנו ונסענו ליפו אני,מיכאל,נעמי,אמאשלו ודוד שלו לאירוע לכבוד האחיין הקטן והאלוהי שלו-איתמר. לקח לנו שנים להגיע ובסוף גם איחרנו בשעתיים והגענו כשרוב האוכל נגמר חח אבל עדיין נשאר מספיק בשביל שאני אעמיס עד בלי די ואוכל עד שאמות.  פשוט לא הפסקתי לאכול!!התפוצצתי ואכלתי אלף עוגיות אלוהיות ומלאבי

ושטויות ואשכרה גססתי ומיכאל סידר לי כיסאות שאני אתאושש עליהם חח.

פגשתי מלא משפוחה שלו וכולם חמודים רצח ומגניבים והסבתות שלו שוות ופגשתי סוףסוף את ישמעיל האגדה ואת עומרי וישבנו והמקום מדהים..פשוט עלללל הים והייתה שקיעה וקיצר היה מהמם וחזרנו ב7 8, כשכל הדרך אני ישנה ומריירת על  החולצה של מיכאל.

חזרתי הביתו וידעתי שאני צריכה לבוא לעלי כבר, אבל להכין לה קודם את הברכה ועוגה ולעטוף את המתנות ולהתקלח ולהתארגן ולמות. הייתי ממש בסטרס ולא הספקתי כלום והתחרבשה לי העוגה והצלתי אותה אלפי פעמים, ואת הברכה בכלל לא הספקתי ככה שבכיתי לעלי קצת בטלפון וטיק טק אמא הקפיצה אותי אליה, שם היו גם אליאורה וצח.

ישבנו מעט, ריכלנו מעט, אכלנו עוגה [שיצאה טוב בסוף] מעט ונסענו למיכאל.

כל הדרך שמענו Low בטלפון שלה כי אין לה רדיו, ואספנו את ספי שהתלהב מהמכונית העתיקה שלה רצח חח.

קיצר ישבנו קצת אצל מיכאל שם היו גם תומיליו,ישמעיל,עומרי ועומרי ואחר כך יצאנו לחווה של אליק. המקום שווה אש, ואיכשהו מהחלטתי לא להשתכר שתיתי איזה שתי בירות והייתי דודו סאטלה והיה כיף לאללה במסיבה.

רציני שמזמן לא הייתה קרחנה וזה בא כל כך בטוב אז התקרחנו למוות ועלי נהנתה והכרנו בחור בן עשרים ומשו שכולו

תמים וכוונות טובות ורצה לשתות איתנו וויסקי איכותי של 12 שנים, וטיילתי עם מיכאל במטרה להגיע לירח(!) חח לפחות אני זוכרת, וישבנו על ספסל וחטפתי התקף לב מסוס וקיצר יצאנו משם בסביבות 4 ונסענו למחנ"ש.

שם היו אלפי ערסים שהלכו מכות וסחלות מאיימות. קנינו סמבוסקים ושיטס וישבנו על מדרכה לאכול אבל זה היה ליד השירותים ומישי הקיאה לנו על הראש חחחח אז עברנו מקום והמשכנו לטחון ועלי הרסההההההההההההההההה אותי מצחוק בדיבורים עד כמה קר לה וכמה הפיטמות שלה זקורות ולאן הן מגיעות ברגע זה חח ווראינו את שני אביר וזה העיקר(:

חזרנו כולנו למיכאל בבוקר חוץ מספי ועומרי וכבר היה אור, וישבנו אצלו בחוץ ודימינו את כולם לפוקימונים וזה היה כל כך מצחיק.

["מיגואלקימון צא! גלגל אותו ועשן אותו!"  "אליאורימון צא! רקוד את ריקוד הטקטוניק והפוך אותו לסטייליסט!" וכל מיני כאלה]

אחר כך הלכנו כולנו לישון ופשוטטט כעבור 4 שעות אבא שלי התקשר והעיר אותי בצורה הכי מעצבנת שהעירו אותי בחיייים!! אחרי שהוא צעק לי בוקרררר טובבב והלוווווווווווווו בטלפון שבעים שנה ובכיתי מעצבים, הוא אסף אותי ונסענו עם מוריה ורונה לקיבוץ משמרות למסעדה ממש חמודה לאכול ארוחת בוקר.

חזרתי הביתה, מתה מתה מתה מעייפות וישנתי מאה שעות.

קמתי צחה ורעננה ובערב אמאשלי יצאה למסיבה יחסית מוקדם, ומיכאל בא עם המקרן בכוונה שנראה סוףסוף ארץ קשוחה.

מתנו מרעב אז הוא הכין תוך 2 דקות פסטה מסולסלת עם פסטו מעט ואלףףףףףףףףף גבינה צהובה בתנור וסלט טעים רצח וישבנו ואכלנו וגמרנו.

אחר כך התקנו את המקרן אבל היה פאק בעדשה וזה היה נורא מאכזב:( אז עברנו לחדר לראות וכמובן אבל כמובן ששוב פעם נרדמתי כמו זונה אחרי רבע שנה.

התעוררתי בסוף הסרט והייתה אחושרמוטה סופה בחוץ אז יצאנו למרפסת ועטפתי את חיי בפוף והיה כזה נעים, וישבנו שעות על האמריקן קומפורט והסתכלנו על הברקים וזה היה כל כך מדהים אמאלה. פשוט כל כך יפה. אחר כך חזרנו לחדר וביי.

התעוררנו ב12 ואמאשלי חטפה עצבים על אבאשלי ודיברה עם מיכאל שעות עד שהוא הלך בשתיים כזה וחזרתי לראות את הסרט. רק מה? סופרייז סופרייז שוב נרדמתי!! עד פאקינג שש בערב וקמתי דוחה ומדוכאת אבל ראיתי את הסרט עד סופו המר!!סוףסוף חח..ועכשיו אני מעוכה ודוחה ומחכה לבשורות מרגשות של הו הו הו מה נעשה היום.

אבל

הכל טוב.

(:

עוד שבוע ושלושה ימים לגיוס :(

ביוש.

ביום שלישית שעבר, עם סיום הסרט ציפינו להתקרחנות רבת תעוזה אך בסופו של דבר, לאחר ייבושים רבים, נסעתי למיכאל באיזה 12 בלילה אחרי שהוא סוףסוף חזר מהסט וירד גשם((((: מעט. ישבנו במרפסת שלו איזה שעה ונסענו אליי ועד כה לקרחנה. ברור שהיה פאנן כרגיל, פור דה רקורד.

יום למחרת אני הייתי צכה לקום מוקדם לנסוע עם אמא לבנק בבנימינה וכך היה, רק שקיבלנו זין בעין והבנק בכלל היה סגור.

החלטנו להמשיך משם לקניון לממש את התלוש שקיבלתי בטיאןטי ומדדתי אלף דברים והכל היה מהמם, אז קניתי סריג שחור וחצאית חביבה וחזרתי הביתוש, כשמיכאל כבר נסע לו לנקות את הסט מעט.

לא זוכרת איך העברתי את היום אבל בערב תיכננתי לנסוע לערן עד שאני ואמאשלי רבנו עד כדי דם יזע וזכוכיות והיה שטן,ומיכאל התעורר משנת היופי שלו ובא אליי ברגל ועשה לי טוב על הנשמה וראינו איזה לתפוס את המזל או איך שלא קוראים לזה עם ג'וש הארטנט קיצר סרט אדיר ולא נרדמתי באמצע(!!).

ביום חמישית קמנו מאוחרית הלוי ומיכאל חזר הביתו ואני ראיתי שיקאגו, והזמן רץ..התארגנתי, נסעתי למיכאל, נסענו לרכבת ומשם הישר לתל אביבוש(: תפסנו מונית לבארבי וחיכינו להופען בעוד אלפי עוללים מסביבנו ישבו בדשא עם וודקה או לחילופין בריזר(!) חח איזה פאג שם ששם את הסווטשרט על הכתפיים כמו חנה לפידות אחז בבקבוק בודד של בריזר ומפיו יצאו דברים מושפלים אלו "אין על בריזר תאמינו לי! בריזר אחד ואנייייייייי..וואה וואה..נופל". ערן יכול להרגיש נאה עם עצמו עתה.

אניווי נכנסנו לשבת בבארבי המגניב אש ושתינו בירו. לפני הדג נחש עלה איזו דוס מגניב שכרגע אנלא זוכרת איך קוראים לו ועשה להם חימום קל ומלבב נפש. אחריו כמובן עלו הדג נא ואמא אמא אמא אמא היה הכי כיף שיש!! כאילו מה.זאת.ההופעה.הזאת!? היו ביצועים כל כך טוביםםם להכל מעט אין, היה פשוט שווה ומגניב אש. והסולן של פאנקנשטיין עלה לעשות איתם את "חליפות" ומיכאל גמר בתחתון מאושר. כולו היה מגניב עם אפרו עצום ושמלה של שושנה דאמרי ותכשיטים.

אחרי ההופעה השווה רצח הלכנו ברגל!לרוטשילד, מהלכים בפלורנטין בין כל ה"סמים וזונות!!!!" אבל תכלס לא היה מייאש כלל. החלטנו ללכת למוזס. אני הייתי רעבה אש ומיכאל לא כל כך.

לא עברו 20 שניות מההזמנה והמנות נחתו עלינו [אבל שמו אלף קטשופ פלפלים שטן חריף אז לא היה מענג]. אני כמובן אכלתי רק חצי ומיכאל הבריק את הצלחת.

משם הלכנו לנחלת בנימין,בעוד מיכאל אומר כמה ההמבורגר דווקא יושב לו בקלילות,לפאב המנזר החינני. הוא הזמין חצי ליטר ואני הזמנתי שליש [שלא שתיתי ממנו ולו שלוק אחדבסופו של דבר מרוב שהייתי מפוצצת]. טובוש, יושבים, הכל מגניב..ואז בסביבות שלוש ומשו החלטנו לתפוס מונית לרכבת מרכז. הלכנו שנייה ברגל ולפתע מיכאל הרגיש צורך להתיישב על ספסל,כי הייתה לו בחילה. אמרתי למסכן "אתה בסדר? אתה צריך להקיא?" הוא אמר "לא לא, אני רק צריך לנשום קצת ונלך(:"

לא עוברות 10 שניות והוא מסתכל אחורה לאתר מקום ולוודא שאין הומלסים מאחריו, והוא הולך כמה צעדים ומוציא מגופו השדוף זרנוקקקקקקקקקקקקקקק של קיא במהירות של 200 קמ"ש ומסתובב. אני כזה במבט מבועת ודואג "אתה בסדר??"והוא משיב לי בחיוך רחב "כן, בטח! מרגיש הרבה יותר טוב". אמא אמא אמא אמא כמה זה היה מצחיק אלוהים. אני עדיין נזכרת בזה מפה לשם ונקרעת.

קיצר קניתי לו מים ועצרנו מונית תוך שנייה, עם נהג מונית חביב לאללה והגענו לרכבת. לא עבר הרבה זמן והחמודה הגיעה,וקרועים מעייפות עלינו עליה ונרדמנו וכמעט ירדנו בנתניה אך בסופו של דבר הגענו לחדרה, באפס מעלות, מתה מעייפות נהגתי לבית של מיכאל שם התלבשתי באלף שכבות וישנו מאושרים ומותשים. אין ספק שזאת הייתה אחלה דרך לחגוג 4 חודשין(:

שיום למחרת לא נורא המון ים שתיים זוכרת מה היה אבל נראלי חזרתי הביתה, התארגנתי ונסעתי בצהריים עם אבא לקפה קפה בחדרה.אכלתי סלט טעים רצח והיה חמוד.

חזרתי הביתו ודי מוקדם, בסביבות תשע, אמא הסיעה אותי לפות. ישבנו שם במעגל אני,יריב,דניאל הסחלה כפרה עליו!!!שחזר סוףסוף,פות,אסף,אביב ועדן ואלפיייי חברים ערסים של האח האפס של פות- פות2. קיצר הייתה אווירה מוזרה מעט אבל בקטנה. אני ודנדי ראינו קליפים ביוטיוב של גוסטה,ויותר מאוחר כולם התחילו להגיע. ומעט יותר מאוחר- התחלנו לשתות.

מעט? ממש ממש ממש לא! שתיתי 2 בירות וחצי בלי למצמץ ובמצטבר 2 כוסות ארוכות של וודקה (!!!!) שזה ווווווואי אאוט אוף מיי לימיט! ממש ממש ממש לחצות את הקו האדום של כרמל. אניהוו לא נורא עמדתי על הרגליים ולא יכולתי נורא להחזיק את הראש שלי ונפלתי על אנשים ומסתבר שגם נפלתי על הרצפה פעמים רבות לדבריי עדים, אבל היה כל כך כיף ורקדנו והתקרחנו אצלו בסלון והיה מצחיק רצח ופנשוט כיף. אך קצת לפני שתיים התחלתי להרגיש רע, ומיציתי את הסטלה אבל היא לא מיצתה אותי. מסתבר שישבתי במטבח של פות  עם מיכאל ועם קרח עם הבטן(?!) ושתיתי תה, ואז האח המציק שלו גירש אותנו החוצה ואת כולם. וגם מהחוצה הוא גירש אותנו ברוב חוצפתו מאוחר יותר. כולם הסתובבו בחוץ והקיאו בכל פינה את נישמתם ואני עוד שמחתי שאני לא מקיאה.

חזרנו עם אמא של עלי, שבישרה לנו שרק מהריח שהכנסנו לה לאוטו היא משתכרת, ואני ומיכאל הלכנו אליי בעוד אמאשלי התקרחנה לה במסיבה.

החלפתי בגדים שתיתי תה ומים וקרח ולימון והרגשתי הרבה יותר טוב.

עלינו למעלה לישון אבל בדרך קרו עוד כמה דברים ובסיומם עם פאוזה קלה רצתי לשירותים והקאתי את נשמתייייייייייייי.

אמאשלי כבר חזרה הביתה ומיכאל נרדם לו כמו חמור והיא באינסטינקטים אש עלתה עוד לפני שיצא הזרנוק מפי הקט ודאגה לי ונתנה לי כדור ושטויות וישבה איתי וסיפרה לי על מעלילה עד שהרגשתי יותר טוב ועליתי לישון. אבל אמאלה איזה שטןןןןןןןןןן רציתי למות. ועוד הקאתי על החולצה המהממת של מיכאל, שלבשתי.

בבוקר כבר הוא קיבל אותה נקייה וריחנית מהמייבש והלך לצילומים בדמוקרטי.

אני קמתי עם האנג אובר של החיים ועם זאת ב12 כזה נענתי להצעתו הספונטנית של אליאור [שמסתבר שבכלל הוצעה במסיבה],דפקתי מקלחת ונסעתי עם אמא לביתו לאכול חמין בסוכה עם אמאשלו ואבאשלו ואחיו היקרים. היה ממממש טעים וכיף

ואווירה טובה ובלה בלה בלה. נהנתי(: ישבנו שם פשוט שעות בסוכה וחזרנו הביתה סביבות חמש. לא כעבור הרבה זמן שאני ועלוש באו אליי וישבנו שנים ודיברנו והן עבדו על חיילות מהמירס שזאת המ"מ שלהן ובלה בלה בלה[הומור צבא], ועזרו לי לארוז לאילת(: אחרי שהן הלכו בדיוק מיכאל בא ולמרות שחשבנו עוד לפגוש אנשים וכאלה מרחתי אותו לגמרי כי הייתי גמורה מעייפות ונרדמנו וזאת הייתה שינה הזויה ובלתי מתוכננת וכל פעם קמנו באמצע הלילה כזה וואט דה פאק.

בשש וחצי קמתי, אירגנתי את שארית דבריי ואת חיי, אמרתי ביוש למיכה ונסענו לתחנה המרכזית אני מוריה ואמא במונית.

הגענו וחיכינו שם שנים לאוטובוס, שסוף סוף הגיעה והקפיאאאא לי את השחלות. אמאלה כמה קפאתי..התעטפתי במעיל המזערי שלי ונראתי כמו איש שלג. אני ומוריה כל הדרך לאילת עשינו תרגילי אקרובטיקה בנסיון למצוא תנוחה נוחה לשינה.

כל פעם אמרנו שנתחלף מי תשב ליד החלון ואמרתי לה "בדימונה, בדימונה" ומאז רוב הנסיעה אמרנו שטויות שקשורות לזה בהקשר שכאילו כשנגיע לדימונה הכל יהיה טוב חח. בדיחות של עייפות. ובכלל היה תפוס לי הלשון וכאב לי ומוריה צחקה עליי כל הזמן וכל מה שיכולתי לאכול זה משקה  יוגורט ארור.

איכשהו ישנתי איזה שעתיים בסה"כ וסיפורים על אילת בפוסט הבא. אוש. ביוש. (:

יום כיפור היה שיעמום אחד גדול שאיכשהו עבר; ביום רביעי תיכננתי לראות אלפי סרטים אבל לבסוףף דיברתי עם עלי מ6 וחצי בערב עד 12 בלילה במסנג'ר וצחקתי בקולי קולות ואיכשהו עבר הזמן. אחר כך התחלתי לראות עם מוריה את "תודה שעישנתם",אבל לא עברו 10 דקות וכבר חרפתי לה על העורף מעט.

קמתי בחמישי בצהריים מנסה למתוח את השינה ללא הצלחה וכל היום נרקבתי למוות..פשוט העלתי צחנת ריקבון חריפה עד שהצום נגמר וחיש מהר אצתי לבית של מיכאל, שהיה בתהליכי ניקיון מהבית זונות שהלך אצלו בבית. ישר נחלצתי לעזרתו,אבל מכל השטיפות כלים והניקיון מיכאל הותקף ע"י זכוכית עצומה ואכזרית שעדן השאיר בכיור עם יתר ערימת הזכוכיות מהבקבוק

מיונז שהוא הפיל, ודימם למוות בקטע אחר. אני, בדרכי להשכיב אותו על אלונקה, נחתכתי ברגל אחושרמוטה מזכוכית חביבה שנותרה על הרצפה. וככה ישבנו בשירותים שלו, פצועים. כל הכיור שלו מלא בדם ואני מנסה לעצור לו את הדימום, בזמן שאנחנו מבחינים בזה שאני משאירה עקבות של דם על הרצפה פשוט. איכשהו שרדנו את זה, המשכנו לסדר וכעבור שתי דקות אמא של מיכאל ואחותה נכנסו כשהבית נוצץ ואנחנו בריאים ושלמים.*טינג*

בתכלס אני הכי לא זוכרת בארץ מה עשינו ביוש. אהה אני כן זוכרת הלכנו לספי, גם עלי באה ופורטיס ולא זוכרת מי עוד קצת אליאור וצח ונוי והיה הכי מצחיק בעולםםםםםםםםם אמאא שיחקנו הזימבור [באופן כשיל ביותר כשאני וספי מתכוונים לשני דברים שונים שהצעתי- אני ל..לא זוכרת אמא..והוא לקבל עקצוץ מזקן של מישו] והייתי מחוקה מן התחת.

בבוקר קמנו כרגיל הכי מוקדם בארץ ביום שישית,הכנו פסטה ונסענו לתחנה מרכזית ועדיין הייתי מחוקה מן התחת.עד הצהריים פשוט. קיצר בחנו את כל השלטים של המתמודדים לראשות העיר ותלשנו את חדווה יחזקיאלי ותלינו אותה בחדר איפור, כשפות ואליאור מציירים עליה נזלת ושטויות חח. אני אליאור ופות ישבנו על הדשא וירדנו אחד על השני והמצאנו שפות הוא פוקימן[כי כשאני מחקה את פות בדי כבר שלו אליאור טוען שאני נשמעת כמו פוקימון].קיצר  פותקימון שאומר די כבררררררר שולח לביור ריקבון, מתקשר ב4 ו10 לשאול מה עושים ונועץ את אף הקוקלה שלו, ונלחם נגד אסף כשהוא צווח אסףף דייי ואסף שולח עליו מטפי זיעה ומביא לעזרה את נדב קקון שמכניע אותו בשירה. היה יום מצחיק אש וישבנו כל הזמן בחדר איפור והיינו שטניים רצח ואליאור כל הזמן התעסק עם האיפור והנצנצים ופשוט שם מלא איפור ותוחם חחחחח אמא.

ובצהריים נסענו שלושתנו למקדונלדס לאכול קיא וסלט מזערי.

תכלס היה יום פאנןןן לגמרי ובערב רונה באה מברלין והביאה עימה אמאנאמס בוטנים יאמייי, ובאתי לקפוץ למיכאל לקצת אבל אז רונה ואמא החליטה לגרש אותי מהבית, אז ארזתי תיק והלכתי אליו והתבאסתי רצח כי לא היה מה לעשות ואפחד לא רצה לצאת וכולם הלכו לישון.

עד שהתעודדתי.

קמנו מוקדמית בנופה ביום שבת ואליאור כפרה עליו אסף אותנו. היו אחלה צילומים כזה וחזרנו הביתה אחר הצהריים עם אמא שלי אני ספי מיכאל ומור וכל הדרך דיברנו על המתמודדים לראשות העיר ושילשלתי מרוב צחוק. לייטר און באתי לקרצף את עצמי, לעבוד על האודישן ולבחור בגדים ומיכאל הגיע. אחריו גם עלוש ואכלנו מלא נחשי גומי ושוקולד והם עשו איתי מעט הקראות.

היא הלכה לקראת 1 נראלי, טחנו מעט והלכנו לישון ב2 ומשו כזה.

תכלס קמנו די מאוחר והגענו לשם סביבות 10 עם אבא של ספי שצווח עלינו ונסע כמו מטורף ובסוף הוריד אותנו בדמוקרטי ולקחנו מונית פשוט חחח..כולם איחרו אש דווקא שכולי מיהרתי, וצילמנו סצנה ששופכים עליי ועל אליאור מלא דם מדומה ששרף לי כמו החייםםםם וכולי הייתי מלא איפור וטינופת שפשוט לא ירדה לא משנה כמה מגבונים לחים יש בעולם!! ועוד שעתיים וחצי לפני אודישן.

אמאשלי החזירה אותי ואת אליאור חיש מהר וקרצפתי את עצמי למווווות בבית עד שהכל ירד. התארגנתי ונסענו לרכבת אני מוריה ואמא. הגענו לתל אביבוש, מוריה עצרה תחנה לפנינו לעבודה ולקחנו מונית לאודישן מעט.

ראינו אלפי סלבס בדרך ושם ואמא התלהבה חחח ונכנסתי לאודישן שהיה כל כך סבבה, והמלהקת הייתה פשוט מותתתק אמא.

עבדה איתי איזה חצי שעה, יצאתי בהרגשה טובה וזה העיקר וביוש. לא משנה מה יצא מזה.

הסתובבנו מעט הלכנו לדיזינגוף, קניתי באוזן השלישית את המרצדס והלכנו לאמריקן אפירל שם היה תור שעותתתת אבל לא וויתרתי,מדדתי אלפי בגדים,דיווחתי לנטע גרטי המהממת כמה שאני סוגדת לה וקניתי שמלה שחלמתי עליה (: יצאה מרוצה אש.

פגשנו את רונה בבית קפה והלכנו לדירה שלה. מוריה ראתה דירות ואף מצאה אחת סוףףףסוףףף..אז רונה ואמא נסעו איתה שוב לראות את הדירה ולאשר ואני בנתיים הייתי אצל רונה ראיתי קלולס ואכלתי.

יצאנו מתל אביב סביבות 6 7 בערב והנסיעה ברכבת הייתה מצחיקה אש כי ישבה איתנו חוחית שדיברה עם אמאשלי שנים וחששה מחפץ חשוד כל הנסיעה והייתה בפארנויות.

חזרתי הביתו כולי מצב רוח טוב מהלך מתה לצאת לאנשהו וכולם שיתפו פעולה, עד שהלכתי למיכאל והתברר מהר מאוד שכולם רקובים ואפחד לא יוצא והתבאסתי רצחחח יצאה לי הרוח.

עד שהתעודדתי.

ואז בקה ועלי הגיעו נכנסו ברוח הסערה חח והביאו לנו התקף לב וסושי. ופשוטטט הלכו כעבור 10 דקות בערך/:

ירדנו למטה לאכול או משו ונרדמנו על הכורסא הנוחה אש בסלון עד שאיכשהו עברנו למעלה.

ביום שנית כאילו אתמול צילמנו ובאתי עייפה מהתחתתתתתת אבל כרגיל היה מצחיק בסה"כ וסיימנו יחסית מוקדם אחי.

חזרתי הביתו עייפה רצח, אכלתי איזה טוסט ונרדמתי לשעה. קמתי, התארגנתי ונסעתי לביתו הריק של מיכאל שם היה אור גם.

אחרי זה באו מייק וספי והתחלנו ללבוש את הבובת דרקון ולרקוד איתה ולעשות אותה סרסור שמצליף ואלפי סרטונים מצחיקים כל ך אמא עוד רגע הקאתי מרוב צחוק. לייטר און ריספלד פשוטטטט הגיעה אחרי הסברים קשים וגם עלי ויריב ואסף קפצו למעט, וראינו זה חם ומתוק חח [לא ימאס לי לעולם] ועלי לבשה כל הזמן את הבובת דרקון ורקדנו איתה שנים.

בין היתר גם הכנתי עוגה לכבוד היום האחרון שיצאה שלמותתת וגמירה וגם אורז דוחה.

ישבנו שעות והיה ממש ממש פאנן. יעל ועלי הלכו סביבות 2 וחצי ואנחנו נרדמנו רק ב4 וחצי ככה אחרי שהחלטתי להיכנס לדיכאון ולבכות חמש שעות ברצף.

קמתי עגומה ונפוחה ואליאור אסף אותנו באיחור אש.

אני ואליאור פצחנו במרץ על ריקודים על הבמה והסצנה הראשונה הייתה הכי מצחיקה שיש אבל אחריה הלכתי לישון פשוט בחדר איפור על הכורסאות ונרדמתי בכיף איזה שעתיים. קמתי והיה שטןןןןןןןןןןןןןןן..חיכיתי פאקינג 4 שעות בשביל לצלם את השוט שלי למרות שיכולתי כבר לחזור הביתה מזמן, ככה שנהייתי עצבנית וממורמרת וחסרת כל כוח וסובלנות וסיימנו רק לקראת שבע, כשכולי אנרגיות שליליות.

אספתי את דבריי ויצאתי מן המקום המאובק והמטונף אך מה לעשות אהוב, בהקלה, יחד עם פות.

בסה"כ אין ספק שזאת הייתה חוויה בת זונה. אבל לא הייתי חוזרת עליה..

קיצר נסענו ושמענו מרצדס וטראנסים בקולי קולות.

הגעתי הביתו, התקלחתי למוות וכעת אני פה..מחכה שמישו ייגאל אותי מייסורי ויגיד לי שיוצאים היום.

ועד כה?

הכל בסדר.

ביוש