אז הפסקתי בחמישי שעבר. אמא כמה פערים.

קיצוש.

הגעתי לתל אביב לדירתו היפה של מיכה, דווקא ממש מהר..בשעה ולבד!

היו תיכנונים יפים ללכת לבלוק עם אליאור וזה..אך הם התבטלו די מהר, כי מיכאל אמר שהוא עובד למחרת בבוקר והוא ימות בלה בלה בלה- הוחלט להעביר את העניין למחר. בנתיים גוועתי לי מרעב, הלכנו לסופר להביא בירות,הובה בובה ובוטנים קטנים ותיכננו לפחות לפגוש את אליאור ונוי לקטנה לבירו.

הזמנתי סושי טונה, והייתי בטוחה שעשו עליי עבדה כי הטונה טעמה כמו עוף, נראתה כמו עוף, דיברה כמו עוף והלכה כמו עוף פשוט עוף! התקשרתי להתלונן והביאו לי עוד מנה..רק שהסתבר, אחרי שנבחתי על המוכר שם שאני יודעת מה זה טונה, שזאת כן הייתה טונה..הביאו דבר זהה וכל העניין הדוחה הוא שפשוט הם מטגנים את הטונה..וזה היה מגעיל ובסוף הייתה לי בחילה

והלכתי לנוח עם מיכה במיטה [דבר מסוכן מאוד שתמיד מביא ריקבון] . בסוף  נרדמתי למוות באיזה 11 וחצי כמו רקובה!!!,בלי אליאור בלי לשתות בלי להתקרחן בלי כלוםםםם. אין אין רקב ממני..פשוט הרקבתי את חיי. אבל הייתי כל כך עייפה מה לעשות, חייל עייף אני.

למחרת מיכאל קם לעבוד ואני קמתי איזה שעתיים אחריו, דפקתי מקלחת קפואה במקלחת הארורה והשיקרית של מיכאל,לקחתי אופטובוס וליד בית מעריב אבא שלי והאחים אספו אותי ונסענו למסעדה מהממממממממת בנווה צדק לאכול ארוחת בוקר.

היה כל כך טעים אמא, אכלתי והתפוצצתי למוות [אגרתי מזון מאחר ואין איןןןן אוכל בדירה. כלום. עכברוש במקרר במקרה הטוב].

כשיצאנו המשיך לרדת מיליון גשם[סופש גשום למוות], והורידו אותי בנחלת בנימין בשוק כי לא היה לי מה לעשות עם עצמי כי מיכאל עובד עד 6. קיצוש..ביקרתי את הפיצהבוי, הלכתי להסתובב בשוק, עשיתי קצת קניות^^ הסתובבתי ברחוב, מדדתי שמלות בחנויות כזה חח קיצר העברתי את הזמן ואחר כך חזרתי לביתהפיצה לשעשע את מיכאל המשועמם ושתיתי תה פרות. פרות.

בתכלס לא היה ריקבון..הזמן עבר די מהר וב6 תפסנו מונית, עם פיצה טעימה ביד, חזרה לדירה.

תקענו פיצה, שמענו מוזיקה, התפננו כזה ורקמנו מזימות על התקרחנות.

כשמה בסופו של דבר כמובן?

הלכנו לנוח במיטה, ו..נרדמנו למוות. כמו דוחים עם אור דולק וג'ינס ותנור כזה..

וקמנו ב1 בלילה בשוק. "טוב, יוצאים לבלוק?" "כן..יאללה"

פתאום אני קמה ב3 בלילה!! בשוק! וגם מיכה. מתבאסים על חיינו כזה.. "טוב בואי נקום לפחות..סתם נתעורר נתפנן..נשב."

"סבבה..יאללה"

פתאוםםםםם קמים בחמש בבוקר!! בשוק! באכזבה "טוב, תכבי את האור.." "לילה טוב..."

ריקבון חחח.

קמנו די מוקדם כזה, וקמתי הכי רעבה בעולם אמא אמא אמא היה לי חור בבטן. התחלנו במבצע טייק אוואי והתקשרנו לכל המסעדות בארץ כזה..עד שהחלטנו בסוף, תודות לעזרתו של דוד של מיכה, להזמין אגדיר ואמאלה זה היה כל כך מושלם. תענוג. שבעתי למוות ומבסוטה הייתי.

ישבנו קצת בגינה, והזמן פשוט טססססססססססססססססססססססס. תוך דקה היה כבר 5 ומיכאל היה צריך לצאת:( כה נעצבת הייתי. חדרה בי מלנכוליה של לפני יום ראשון..אבל כעבור כמה שעות עברה.

ב6 תפסתי אוטובוס, הגעתי לרכבת והיה קפוא כל כך!! פאקינג סופה וקר..וכולי בלי מעיל.

קניתי פרוזן בד"ר לק הכי טעים בעולם וחיכיתי ברכבת בגשם, והחלטתי להראות יותר לא חיילת מלא תיקנית ושמתי את המעיל שלי וסווטשרט על הרגליים וקשרתי סוודר כמו צעיף ונראתי הזויה אבל לפחות התחממתי עד שהרכבת באה והגעתי הביתו, דפקתי מקלחת..שבוזה מעט והלכתי לישון.

ביום ראשון נסעתי בתשע בבוקר לביקור בית עם ענבל וקובי..היה זריז כזה ומשם נסענו למוסך להירקב ומשם לעכו..החלטנו לנגב חומוס בשוק במקום שקובי טען שיש את החומוס הכי טוב. פתאום קלטנו שאנחנו במדים ושיקשקנו מעט למוות וגם המלצר היה ממש מפחיד חחח אבל תקענו חומוס, קניתי כנאפה ויאללה-לביקור נפקד.

הבנאדם המציא בית! חיפשנו את הרחוב שלו ואת הדירה במשך שעתיים וחצי! אין דבר יותר מזדיין מעכו המזדיינת והרחובות שלה.

פשוט שעתיים וחצי!!!עולים לקומות בדירות שכוחות אל מפחידות ומחפשים..עד שסוף סוף פאקינג מצאנו את הבית שלו..ג'יזס היה כבר 3 בצהריים והוא סרב לפתוח את הדלת וזה היה סרט רע ובסוף צלצלנו למשטרה וזה היה סרט עוד יותר רע ואנלא אפרט יותר...ישבנו בבית שלו איזה שעתיים והבית שלו פשוט...סרט רע. הכל היה סרט רע ויצאנו משם בסביבות 6 ומשו..

הם שמו אותי אצל סבאשלי כי אמאשלי נסעה עם אחשלי לחיפה לעשות צילום שיניים והייתה אמורה לעשות איזה ניתוח.

נרקבתי ותקעתי בלינצ'ס ועוגיות, הייתי במחשב קצת וניסיתי לישון והייתי עצובה כזה והכל היה מציק. רציתי הביתה וגם קיבלתי מחזור בנוסף.

בסוף אמאשלי הסטלנית חזרה באיזה תשע ומשו ומסתבר שבכלל לא הייתה צריכה ניתוח ושהיא סתם המציאה שיש לה משהו, פשוט הזתה..

ישנתי כל הדרך באוטו, הגעתי הביתה גמורה, אפילו לא התקלחתי ולישון.

קמתי ג'יפה כזה לעוד יום מתיש ממממממממממש. אבל ממש. וחיכיתי כבר שיבוא מחר ומיכאל יבוא..סיימתי מאוחר והגעתי הביתה פשוט לישון. התקלחתי ובתשע וחצי כבר ישנתי למוות.

ביום שלישי העברתי את היום כזה..גם, מלא עבודה..אבל יצאתי בשלוש הביתה,הגעתי,התארגנתי על עצמי ועפתי למיכאל.

ישבנו לאכול שניצלים טעימים אש וסלט טעים וזה והיה כיף ממש..בערב ב7 כזה נסענו לסופר כי היינו בדודה לתותים האלוהיים כמו בשבוע שעבר. גנבנו קצת אוריאו, וקנינו פודינג, קצפת ושוקולד לבן ותותים היו לי וקינדר בואנו והובה בובה ושאר שחיתויות.

הגענו אליי, ראינו יום אימונים מסוכן כשבדרך קצת נרדמתי לקראת הסוף..אבל קמתי ומיכאל טיגן מלוואח שאמאשלו הכינה הכי טעים שיש ואחר כך כבר לא היה לנו תאבון לתותים אז זנחנו את הרעיון, המשכנו להתפנן והלכנו לישונוש.

ברביעי בבוקר קמתי גופה! פשוט גופה גופה על החיים שלי..הייתי כל כך עייפה שזה עצוב והייתה לי כל כך הרבה עבודה שאמאלה.

שוב יצאתי מאוחר באיזה 6 ומשהו..אמא אספה אותי עם חברה שלה כי הן רצו לנסוע לקניון חיפה. נסענו, נחתנו במנגו, קניתי שתי חולצות מהממות כמובן איך לא, פרוזן..והביתו! הגעתי הביתה, מקלחת ולישון על חיייי.

בחמישי עמית הקצינה באה אלינו ועוד משקית שאיתה ממש ממש חמודה שבאה לעזור לי בכל מיני דברים..והיה נחמד אבל יום יותר לחוץ מזה לא היה ולא יהיה!! כאילו אמאא היו לי אלף דברים לעשות ובקשות להכין ודוח"ות וגם הייתה וועדת רווחה ומה לא..

יום מתיש לכל הדיעים. יצאתי באיזה 6 וחיכיתי לאוטובוס מאה שעות..ריקבון ועצבים.

הגעתי הביתה, התארגנתי מהר ועפתי לשאני.

שעות חשבנו יחדיו מה היא צכה ללבוש ומה אני צכה לקחת לה מהארון חח ואחרי זה עפנו לעלי. ישבנו כזה היה כיף ותיכננו להעיר את עלי מהמוות שלה ולצאת לאינדיקה. שאני הלכה קצת לאופיר ואני בנתיים נרדמתי על חיייי לאיזה חצי שעה שעה אולי יותר חח עד ששאני חזרה. ואין לי מושג איך אגרתי כוחות לקום..הייתי פשוט גופה. אבל בסוף פאקינג נסעתי באוטו של עלי! על הילוכים! דבר שלא עשיתי מאז הטסט..והגענו לאינדיקה איכשהו בשלום.

ישבנו על בירו יין וודקה רטבול עם טבעות בצל, מצלמה, וסחבק אחד [קוראים לו ככה..]שבא להסתחבק איתנו חח או משהו. ועם אופיר. ישבנו שם עד שלוש כזה ועלי הייתה עייפה ממש אז יצאנו.

ועם המזל הטוב שלי חיכתה לי משטרה ביציאה שעקבה אחרינו ועצרה אותנו בצד..וכמובן שעשתה לי בדיקת נשיפה!

פעם שנייה בחיים שאני לוקחת אוטו לפאב, שותה שליש ועוצרת אותי משטרה לבדיקת נשיפה. פשוט השטן מחפש אותי..

למזלי עברנו ובאנחת רווחה המשכנו לנסוע. הנחתתי את שאני בביתה והלכתי לישון אצל עלי. ראינו הבורר דקה וחצי ונרדמנו על החיים.

בשישי קמנו באיזה 11, ואמאשלה שיברכה האל הכינה לחמניות וגוואקמלה וגבינה טעימה וסלט מהמם וישבנו לתקוע מעט עם קפה

ואמאאלללללללללה זה היה מושלם והיה גשום ובוקר נאה קיצר.

אמא אספה אותי, נחתי מעט בביתו, הכנתי עוגה לדנדי[שיצאה מזעזעת/:] וכשמוריה באה נסענו עם אבא לאכול בג'אקו. היה טעים אש.בדרך חזרה אספנו את מיכה, שקם מאוחר מידי וממורמר מידי ובא אליי והוא עצבן אותי ואני אותו ורבנו עד שנרגענו וביי חח..

יותר מאוחר הוא הלך הביתו לאכול ואני התארגנתי וחזרתי אליו, ישבנו עם אמאשלו אחותו וחבר משפחה כזה לשתות צ'אי ולאכול את העוגיות הכי טעימות שאכלתי בחיי שאמאשלו הכינה..כזה עוגיות חמאה גמירה.

אחר כך נסענו לספי, וגם דנדי אליאור וערן באו והיה מזה כיף באמא. ישבנו כזה והיינו רקובים ויצאנו רק ב1 מהבית של ספי..

הוחלט לנסוע לאיזו מסיבה רקובה של מישהי בבקתה אפלה. נסענו לעלי, משם דווח לנו שרקוב שם אבל החלטנו בכל זאת לנסוע ולהחליט כולם מה עושים.

לנסוע לשם זה כמו לנסוע לגיהנום..בדרך כורכר כזה בסוף העולם שעוד שנייה קופץ עלייך משיח רוצח סידרתי או שאתה נופל לתהום או אגם או משהו. נסענו שעות עד שהגענו והיה הזוי ממש ולא מענג..

משם עפנו לפוטש. וכל הזמן היו רק חפירות על תיכנונים לאפטר בתל אביב ב6 בבוקר שלא רציתי ללכת וזה היה חופר ממש ולא היה מהמם.

אני ומיכאל חזרנו אליו באיזה 5, תקענו לזניה, עלינו למעלה, היה כיפוש והלכנו לישון.

קמנו היום באיזה 12 וכולי מתה מעייפות..חזרתי יותר מאוחר הביתה וכעת אני מעט נרקבת מחכה שעלי ספי ומיכאל יבואו אליי..

וסתם. שונאת את יום שבת. רקוב ועובר מהר:(

שיהיה שבוע טוב בעזרת השמוש..

ביי.

יום חמישית אכן קמתי לי יחסית מאוחר ונסעתי לתל השומר. קניתי בדרך עגילית והיום נראה מזהיר מעט.

עד שהגעתי לתל השומר.

הייתי אמורה ללכת לכנס באיזה מבנה שממקום די קרוב לאיפה שנכנסתי..אבל את זה גיליתי בדיעבד.

כמה בדיעבד?

יותר מידי בדיעבד.

בדיעבד שהלכתי 50 דקות ברגל, מזיעה את חיי במדי פוליאסטר טהור ומצמיחה עיגולי גלית שלא יביישו את המקור עצמו,

שואלת כל בנאדם שעובר הוראות דרך וכל אחד יותר סתום מהשני ולא מבין היכן הוא נמצא. זה היה פשוט מייאש.. כל כך מיאיש לשאול אלפי אנשים איפה שער מסוים בבסיס, שער שלכת המזדיין, ואיש אינו יודע.  זו חידה ותשובה לי אין מעט.

עד שהגעתי ליישות מסוימת שהושיעה אותי עם הבנה מינימלית, ולמרות שזה היה קצה אור המנהרה- זה עדיין היה סתם כי הוראות הדרך היו- אוקיי, טעית, לכי את כל מה שהלכת בחזרה.

על סף דמעות הלכתי, שוב שואלת אנשים אך בייאוש גלוי לחלוטין..וכעבור מאה שנה,כמו ללכת במדבר דומם כזה שעות ולחזות בתגלית אלוהית, ראיתי את סהר- מישי שהייתה איתי בקורס וייעודה היה זהה לשלי- להיות באטל וללכת לאותו כנס מדובר.

צעקתי מרחוק "סהררררררר!!!!!!!הו סהר!!! אני אוהבת אותך כל כך!!!!!!!!!" בקול שבור וחיבקתי אותו, מיוזעת ודוחה,

כעומדת להשתחוות ונשק את כפות רגליה הזחיחות.

עלינו למעלה, לחדר ממוזג עם אלפי פפסי ועוגיות תמרים טעימות והחל לו זיון השכל. 4 שעות של לשבת על התחת, ולשמוע משהו שבעיניי היה די בלהה בלהה בלהה מתי יוצאים מפה ואיך אני מקרבת את העוגיות אליי יותר.

בסה"כ לא היה נורא..סתם קצת חופר. אבל במובן מסוים גם מרענן.

יצאנו משם בחמש ומשו והתחלתי במסע חזרה לתל אביב [משהו שחשבתי שייקח איזה 20 דקות ולמעשה לקח איזה שעתיים חח] ורק באיזה שבע הגעתי לדירתו המושלמת של מיכה.

הועלה הרעיון לצאת לאנשהו להתקרחן ולצאת לאכול, אך לבסוף- כמה צפוי- נשארנו בדירה והזמנו פיצה מבטא פיצה המהוללת של מיכאל- חצי בטטה בצל סגול וחצי פפרוני פטריות. היה כל כך כל כך כל כך טעים. אכלתי 2 משולמים והתפוצצתי, ואז שבקנו ואז חזרנו לאכול וחיממנו ת'פיצה בתנור חימום חח [גאונות] ושמענו גראונדיישן כרגיל ושבקנו ונרדמנו ואז תומיליו העיר אותנו ב1 ואז הוא הלך אבל נרדמתי לפני. ואז קמנו, יותר נכון קמתי, ב3 בלילה ואז קמנו וזה היה חביב וחזרנו לישון ב4 וחצי.

ביום שישי תפסתי רכבת יחסית ממש מוקדם, ומיכאל יצא לעבוד ממממש מוקדם בבוקר.

הגעתי הביתו, התקלחתי וזה ויותר מאוחר אבא ואור אספו אותי ונסענו לגרניטה. סתם ישבנו כזה והם דיברו על דברים משעממים אבל דיברו[O:]וכזה..סתם הזמנתי סלט ולא אכלתי ממנו כלום.

חזרתי הביתו, הכנתי ברכה מהממת לשאני ילדת היומולדת וואחר"הצ עלוש באה אליי כפרה עליה והתגעגעתי אליה מיליון ודיברנו שעות ואז גם הסחלה בא כמה אהבה, ופרק את ליבו אודות איך היה בכל שנה משנות התיכון ואילו חוויות עבר חח פסיכולוגיה במרפסת מעט. היה ממש חמוד ומיכאל בא רק לקראת שבע כשהוא חזר מתל אביב

במונית שירות עגומה, וכל הזמן אני מנג'סת לעלי שנכין עוגה ליומולדת של שאני והיא מתחמקת, עד שבסוף אני הלכתי למטבח והתקנתי עוגה אלוהית בכמה דקות. עלי וסחלה הלכו ונשארתי עם מיכה והזמן טס וכבר עומרי בא אלינו והייתי צכה להתארגן בדקה וחצי ועפנו.

אספנו את יריבה ((((: שלא יצא רקוב ובא, ואחר כך את עלי, שהביאה לי עוגת שוקולד עם אגסים למטה שאמאשלה הכינה כי הייתי בדודה לעוגה.

[מפאת העובדה שהתוודעתי לכך שהעוגה שלי כבר לא תאכל כי שאני המסכנונה הרגישה ממש רע כל היום ובסוף החליטה לא לבוא!:( ובכלל לכבודה ייזמנו את כל עניין הבוא נלך לא משנה מה להופעה של התפוחים בסיטיהול. התבאסתי בשבילה:(] קיצר הנסיעה הייתה מממש מצחיקה. שמענו שירים מהפלא של עלוש..רקובים כזה כמו וואן לאב והההההזמן עושהההה את שלוווווווו[בקול יחיאל ושוורץ כמובן] ושירים טובים יותר כמו בלקן.

בכל אופן, בזכות הסבריה המדויקים של איילת הגענו טיק טק לסיטיהול והגענו דווקא ממש בטיימינג נכון..כמה דקות לפני שההופעה התחילה.

פגשנו את מייק,דובו ואלון ובעיקר מיהרנו אני ועלושקה לפגוש את הבר. אז התחלנו לשתות. והכל היה יפה.

ההופעה הייתה בת בת בת בת זונה אמאלה איזו סאטלה. השתכרנו למוות,ובהסכם שקט..סתם-רועם, שלי של עלי ושל יריבה גם היינו מחוקים מהצורה והתקרחנתי כל כך והיה כזה טוב מיי גאד.

אחר כך ניסנו להתקרחן עוד קצת.. אבל די לשווא כי כל הרחבות היו די רקובות אז החלטנו לצאת אל הקור, ולבצע את זממנו בסוגוד כזה.

ישבנו כולנו לטחון המון שוקולד וקולה ונכנסתי להתקף צחוק וציוצים שעות עם מייק ואלון ונסענו בסביבות 4 כזה..בנסיעה נרדמתי על חיי, ובכלל

תכננו לנסוע להמשיך להתקרחן אצל עלי אבל מסתבר שהתוכנית נפסלה בשיאה כשהגענו לבית של עלי והבנו שאנחנו למעשה גופות מרוחות.

אני ומיכה חזרנו אליי, לא זוכרת הרבה אבל מתישהו אחר כך הלכנו לישון.והיה כיפוש.

בשבת קמנו ב12 כזה והיה ווייבוש טובוש וקמתי שמחה כזה. אחר כך מיכאל הלך למחנ"ש ואני קבעתי להיפגש עם אליאור אבל לפתע הייתי גופה וגם עלי לא שיתפה המון פעולה וממש רציתי לראות אותה אבל מסכנה גם היא קמה גופה.

בצהריים מיכאל חזר ובאתי אליו והיה כזה פאנןןןן לבד במרפסת שלו והיה מזג אוויר שלמות ויפה כזה. הוא הכין לנו תה הזוי ומהמם עם מרווה וחלב וג'ינג'ר בתוך קנקן, שהתברר במהרה כהדבר הכי מצחיק שראיתי בחיים. פשוט קנקן יפה כזה ירוק בצורת דרקות או משהו שכאילו התה יוצא לו מהפה..עכשיו יש לו פרצוף הזוי כזה, ואיכשהו מיכאל הגיע לזה שהדרקון בעצם מקיא והחל בהדגמות. כזה עשה כאילו הדרקון לא מפסיק להקיא..בהפסקות כזה, לתוך כוס מזערית.ואז שוכב הצידה כזה ואז קם כזה הוו נוווו וחוזר להקיא חחחחחח ואמאלה זה היה כל כך מצחיק. זה היה כל כך מצחיק שכזה..מצחיק שאי אפשר להכיל ופשוט מצייצים את הטחול החוצה כזה ההההההההההההההההההההההההההה פשוט שעות ביקשתי ממנו לעשות את זה ושילשלתי מצחוק.

אחר כך סתם העברנו את הזמנוש בביתו היקר בכיף ובזדון ובערב חזרנו אליי. נראה לי רצינו לראות סרט אבל לא יצא, ואור בא אליי וישבנו איזה שעה ואז הוא הלך ב11 ומשהו ויותר מאוחר הלכנו לישון ובבוקר כמובן קמתי כגופה, ואיכשהו העברתי את היום והלכתי לישון מוקדם.

ביום שני היה משביז ממש כמובן..וגם ירד מלא גשם. היה יום ממש ממש זין..הייתה לי תורנות מטבח וזה היה מזעזע וכל כך כל כך קשה..כמו קייטרינג שטני במיוחד בלי דקה מנוחה במשך איזה 6 שעות ואפילו לא משלמים לך.רציתי לנעוץ בעצמי מזלג..והבנות היה מגעילות והמפקד צעק עליי ובסוף כשסיימתי שם והרגשתי רע ורק רציתי לחזור הביתה הוא דרש ממני להביא לו קודם איזה דו"ח מזדיין שבכלל לא הבנתי איך עושים ודרש ישיבה ממושכת מול המחשב והסברים מדניאל, שבואו אחריי שבכיתי לה בדמעות תנין על הרצפה ליד המשרד.

אבל בסוף הגשתי לו את החרא הזה, יצאתי,באוטובוס אופיר שעשע אותי מעט ושיחקתי לו בפלאפון, באתי הביתה, טיפה יותר מאוחר מיכאל בא.

החלטנו איזו ארוחה להתקין לכבוד ה8 חודשים המהממים שלנו ונסענו לסופר. קנינו כמה דברים וחזרנו אליי במרץ להתקין ת'ארוחה.

אז למעשה הכנו פסטה שחורה עם קלמרי ברוטב שמנת,יין לבן ושום וחמאה, סלט חסה אמריקאית עם תפוזים ואגוזי קשיו [וגם עשיתי קשיו בקרמל לנשנש כזה בזמן..שיצא פשוט הההההההה יאמי] וטאם טאם טאםםםם לקינוח [וכל הקרדיט למיכאל] תותים עם שוקולד לבן כמעט קפוא כזה,

שטובלים בקצפת עם פודינג וניל. -ריר- אז אמאלהההההההההההההההההההההההה היה הכיי פאקינג טעים בעולם!! הפסטה יצאה פשוט מושלמת אמא כל כך טובה וגם הסלט היה טעים. פשוט אוכל טוב. ושתינו מיליון יין אדום ועברנו לחדרי היקר להמשיך לפרק את הבקבוק והדלקנו מלא נרות מלא ועישנו ושמענו גראונדיישן והיה ממש ["טנה נה נה נהההאייביןריליי טריייהיהיהיהיי בייבייי" נו הצלצול של ספי]והיה כזה מושלם.

בעצם..לא ידעתי מה זה מושלם עד שהחלטנו לחזור למטבח ולהכין את הקינוח ופשוט אכלנו את זה וגמרנו. אין אין. העניין חוסל לאט ובעונג וכאילו כל ביס..כל תות חדש היינו בהלם כזה זה טעים. הדבר הכי טעים שהכנתי באמא.

חזרנו לחדר. וביי.

קמתי כל כך גופה עד שלא הלכתי לבסיס פשוט.התקשרתי להודיע שאני חולה מתה וביי.המשכנו לישון שנים עד 12 ואמאלה אני ממש לא זוכרת את היום הזה. נראה לי הלכנו למיכאל...כןן נכון,הלכנו אליו וקודם אספנו את נעמי מהדמוקרטי והוא אמר לי שהוא עובד בסופש וכעסתי מאוד וחזרנו אליו ורבנו שעה בחוץ. אבל זה לא היה ממש ריב. זה היה דיבור לא ברור ומטריף ומייאש אבל בסדר..ובכיתי. והוא חיבק אותי. ואז הרגשתי טוב וסתם הכל יצא. נכנסנו אליו הביתה ואמא שלו הכינה חמין ממש ממש טעים למרות שחשבתי שאנלא אוהבת חמין אבל תקעתי לגמרי. ואז אור בא ושוב שתינו יחדיו את אותו התה והפעם גם אור התוודע לעניין וגם הוא שילשל מרוב צחוק ואני פשוט חושבת שזה הדבר הכי מצחיק בעולם בעצם.

ב4 כזה חזרתי הביתה, מיכאל ואור הלכנו לדמוקרטי לנגן ומיכאל שב אליי בסביבות 6 כזה, תקע מעט אוכל והכנתי לו לקינוח בממש ממש אילתור כזה בננות בקרמל עם חתיכת עוגת שוקולד מושלמת שנשארה ופודינג וניל בתור רוטב וזה היה כל כך יפה ומושלם על הצלחת עם אבקת סוכר כזה אין אני סוגדת לעצמי. זה היה ממש טעים והחיים יפים והלכנו לחדר,הדלקנו את הנורות מתאילנד ואלפי נרות וראינו דה דורז. היה ממש כיף לראות את זה ת'אמת..למרות שראיתי את זה מאה פעם. אחלה סרט.

עוד לילה מושלמית בנופה.

ברביעי עמית הקצינה באה אלינו ודיברתי איתה ובכיתי לה שעות על כמה שרע לי והיא כאילו כזה..ניסתה לעודד אותי, ואמרה שאני אחזיק עוד קצת.

זה היה יום ממש ארוך עם איזה סיפור מטורף של חייל שלי שאבא שלו הותקף ברוסיה ושוכב בקומה בביה"ח והוא צריך לטוס אליו.

חזרתי הביתה יחסית מאוחר, עם אופיר..שקיבל אריזת שי מטורפת מהצבא וזרק עליי מלא טעמי קטנים והביא לי שוקולד.

התקלחתי ואירגנתי תיק אלף שנה והלכתי לישון די מאוחר.חח כאילו מה מאוחר..עשר וחצי כזה.

ביום חמישי הוא אסף אותי עם המכונית שלו אבל איחר באיזה 20 דקות וככה גם איחרנו למסדר מג"ד באיזה 10 דקות /: בוקר דפוק ומלא רוח.

וגם אותו האבא של החייל נפטר בלילה והיינו צריכים לעשות לו הטסת חירום וזה סיפור מזעזע/: אבל כולי בלי אנרגיה בלי כלום..מזל שעמית הייתה שם וסידרה את הכל. בצהריים התברר ששירן התקבלה להדרכה ויוצאת..עוזבת את הבסיס פשוט ביום ראשון ואנחנו נשארות בשוק. ועם מיליון עבודה.מוזר.

בחמש אופיר אסף אותי הביתה ובשש הגעתי כזה, אירגנתי דברים אחרונים, ישבתי עם אמא מעט וזזתי לרכבת לתל אביב למיכה!

ואת שאר מעלליי הסופש אפרט כבר בפוסט אחר.

מדווחת מהבית של סבאשלי[יפורט בהמשך..] ביוששש

אז ככוש:

את שבוע שעבר אני לא כל כך זוכרת..לדעתי ראשון שעבר היה מאוד משביז כרגיל, ולאחריו בא יום שני שהיה די חמוד..

נסעתי עם אביב ונהג רוסי וחביב לביקורי בית. תחילה נסענו לנתניה לביקור בית וחפשנו אחר רחוב יהודה הלוי, אחרי הסברים של בחורה שיותר כשילה בהסברים ממני [שזה ממש קשה] בעוד שאביב מוציאה את ראשה מהחלון וצועקת לזקן נרקומן שרק חיפש קצת שקט ושלווה ברחוב "סליחההה אתה יודע איפה סה רחוב יודה לוייייי???" חח המון. צחקנו עליה שעות ובסופו של דבר העבדה נמצאה, והביקור בית לא היה קשה במיוחד..

אחרי זה נסענו לאמ הדרך לשתות קפה בארומה והיה נחמדוש, ומשם נסענו למקום שאני תמיד קוראת לו יקנעם ואני לא זוכרת את שמו המקורי למעשה, גם אחרי הסברים כשילים למדי והביקור בית היה די..מעציב :/

משם חזרנו לבסיס בצהריים לקצת והביתו.ואני לא זוכרת אם מיכאל בא אליי אבל נראה לי שכן אחי. או שלא. לא זוכרת.

את שלישי אני לא זוכרת במיוחד..לא מרתק, כנראה. באתי הביתה בצהרית היום ומיכאל בא אליי בלילה וביוש.

ביום רביעי, אם אנלא טועה, היינו אמורות לקלוט טירונים חדשים שהגיעו..ובמקום שזה יקרה ב2 בצהריים, בגלל איזה אחד שסרב לעלות לאוטובוס הם הגיעו רק  בחמש ומשו ונרקבנו שנים וכל העניין נמשך לנצח דווקא כשהייתי כל כך הרוסה מעייפות...

עשינו להם שאלוני קליטה וסיימנו ממש לקראת 8, ואמא הנשמה באה לקחת אותי מהבסיס והקפצנו גם את אביב.

חזרתי הביתה, התקלחתי ולמיטה פשוט.

ביום חמישי, לאחר שחיכיתי שעה וחצי (!!) בתחנת אוטובוס לאוטובוס ואחרי שכמעט רצחתי מישהו..הגיע האוטובוס המיוחל וכל הדרך דיברתי עם מ"מ חדשה מחדרה שהיא כזאת מותק ובמקרה הגיעה למסקנה שהיא יודעת מי זאת אמא שלי כי היא זוכרת שלפני שנה היא שמעה אותה מדברת עם קופאית בסופר על זה שהיא שונאת להיות מורה בישראל ושהיא מסיעה את הבת שלה מחדרה לבצפר בזכרון כל יום חחח והייתי בשוק וצחקנו שעה, בעוד דוס מסריח במיוחד עטף לנו את האטמוספירה כשהבית שחי שלו בפנים שלנו.

בסופו של דבר, ולמרות שקבעתי עם אליאור לישון מעט ולקום ב11 ולצאת למסיבת פיאות בת"א- שנינו נפלנו שדודים וקמתי בעשר בבוקר בשוק שפיספסתי קרחנה. אבל אלוהים הייתי זקוקה לשינה אש.

אז אבא אסף אותי בבוקר לתל אביב,אכלנו פרוזן ביוגורטריה ברוטשילד ואחרי  זה הלכנו להסתובב מעט בשוק ואפילו הרווחתי מלא שוקולד ותיק עור ישן ומגניב. משם נסענו למסעדה של רונה, אספנו את מוריה ואכלנו סושי בכמויות מסחריות עד שמתתי. והיה טעים רצח אמאלה.

חזרנו הביתה בצהריים, וסתם העברתי לי את היום ובלילה פשוט נרקבתי.

יום שבת קמתי ב12 ככה, לאחר שינה טובה ונזקקת ובצהריים נסעתי עם מוריה לקוסמטיקאית וסבלתי, ואחר כך נרקבתי שעות בסלון עם ההורים של הקוסמטיקאית בעוד שמוריה עשתה שעווה בעין בערך וניהלתי שיחות עם איש בן 60 על צבא ואומנות.

המ.

חזרנו הבייתה אחר הצהריים, אכלנו מעט וכבר אירגנתי דברים ואני ומוריה לקחנו רכבת של 7 לתל אביבוש.

ברכבת פגשתי את מיכאל מיכאלינוב אחרי שהתגעגעתי אליו למוות כי הוא היה בסמינר ופגשתי את יעלי האגדה והלכנו ברגל לדירתו הנאה ברמת גן. אפילו הבאתי עוגת שוקולד אלוהית עם תותים, והעברנו את הזמן בפאנן עד 10..שיצאנו לקחת אוטובוס לבארבי.להופעה.של בלקן ביט בוקס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (!) (((:

ישבנו כזה בחוץ, שתינו בירו וניהלנו שיחות נפש עם אוספת בקבוקים עגומה ואנחנו כזה לוקחים את הזמן ופתאום רואים אלפי אנשים רצים למאחורה של הבארבי וצועקים "ההופעה התחילה הכניסה מאחורה!!".

הלכנו אחריהם מעט בשוק, ופששששוט היו כל כך הרבה אנשים שהתחילו להכניס מהקומה למעלה..אז אנחנו כזה נכנסים המומים ומנסים לרדת במדרגות בעוד איש שעובד שם חוסם את הירידה למטה בזרועותיו המחושלות והתבאסתי עליו..שעות עד שהמדה פאקה הוריד אותנו למטה ועוד בדיג'יטל מאנקי נרקבנו במדרגות לא רואים כלום.

בקטנה.

כייי..היה מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!מדהיםםםםם היה היה מדהים וכיף וקרחנה ומדהים בעולם. הם כאלה אדירים והיו כל כך הרבה אנרגיות..ומגניביזם..והרבה אנשים [הרבה  יותר מידי אנשים][שדחפו אותי][וקפצו עליי][באינטנסיביות][עד שאיימתי ברצח][אבל עדיין התקרחנתי למוות] היה כזה מושלם והגשמת חלום מעט ואני סוגדת למיכאל שקנה לי כרטיס.

משם הלכנו ברגל להשתכר במנזר [חח לפחות אני][רק אני], וישבנו כזה והיה פאנן ומשם הלכנו למוזס [איזה בשלה זה אצלנו..פק"ל בארבי מנזר מוזס] ותקענו המבורגר אלוהי. אשכרה סיימתי. הייתי הכי רעבה בארץ..ואחרי זה הכי מפוצצת למוות..ומיכאל בסוף היה כבר גופה והזמנו מונית והביתו לישון. אמאלה אמאלה היה פשוט לילה מושלם.

למחרת תיכננו כזה אלפי דברים..להסתובב..קניות..אולי ים..לאכול איפשהו..ללכת לסינימטק אולי...

נורא. כל הזמן משכנו את השינה. עד שקמנו, שתינו קפה, תקענו עוגה, מיכאל תקע יותר מידי עוגה, פגשנו את מייק, גם הוא תקע עוגה, מייק הלך והלכנו "לנוח". וככה פשוט ישנו עד 4 בצהריים בערך חחח.יהיה זכור כהיום הכי מעוך בעולם..אבל הייתי בסטאלה של רוגע טוטאלי..

בסביבות 5 אני נסעתי לרכבת ומיכה לעבודה, וכל הרכבת כמעט בכיתי מרוב באסה ומרמור שנגמר ומחר צבא ואין מיכה וביי.

והגעתי הביתה והרגשתי מוזר..אבל הלכתי לישון ועבר כזה אחי. חזרתי ביום שני לבסיס..והייתי שם כל היום. הייתה לי תורנות לשכה, שעברה ממש בפאנן. אך עם כמה תקריות;

הרס"ר אכל לי את הבוטנים.

הלכתי לטיולים ליילים עם רופא רוסי מבוגר והזוי שהביא לי טיפות עיניים והנחה אותי לטיפול בסמג"ד.

בלילה קמתי כל שעה וישנתי לבד אבל חפיף. נתפסו לי החיים.

בבוקר קמתי לפתוח את הלשכה ב7, ומתתי לקפה אבל לא ידעתי בדיוק מתי המג"ד והסמג"ד מגיעים אז חששתי שיתפסו את הלשכה ריקה ואותי במטבחון שלהם מתענגת על קפה. אז כולי יצאתי למבצע חשאי עם הצנצנת נסקפה שלי בה אני מתפארת בכל עת,וחיש מהר שלפתי כוס, מהר זריתי כפית מכובדת לתוכה כשאני מסתכלת בנוירוטיות לכל הכיוונים ושמה מהר מהר מים חמים.

בצנצנת.

של הנסקפה.

במקום.

בכוס!!!!!!!!!!1

אררררר

התבאסתי על חיי ומהר ניסיתי בסטלת עייפות להוציא את המים אבל זה היה רעיון שירד לטימיון כי מן הסתם שכל הקפה נמס ב7 שניות בערך חחח..ועוד עם כל התוכנית של שהות זרירה ומתומצתת במטבחון בסוף הייתי צריכה לקרצף את הכיור שעה שנדבק בו מלא קפה דביק. אווו סמג"ד.

אבל בסך הכל שוחררתי משם בסביבות 8 וחצי כשאוראלוש הגיע והתורנות עברה בשלום. נגיד..

אחרי שאני ואוראל עשינו ניסויים עם חלב חם ונענע ועישנו וירד מלא גשם אבל היה נחמד.

העברתי לי את היום, אחרי שחייל שאני אוהבת לקרוא לו חמודי חמודייה למרות שקוראים לו מוחמד חמודייה אבל ניחא, עלה לי על העצבים וצעקתי עליו שעות. ובכלל..היום די התחרבש והייתי מבואסת..עד שהתקלחתי, התלבשתי, נסעתי למיכאל, התבאסתי קצת אצלו, התעודדתי קצת אצלו, ראיתי את מיכאל הפיצקיליט, תקעתי מלא מרק עם קוסקוס וחצילים אלוהיים ומעמולים והכל היה בסדר.

חזרנו אליי הביתה סביבות 9 ומשו..רונה באה, ראינו קצת דברים של בחירות, קצת תוצאות, קצת שירי מחאה הזויים ב24 ]קוראים קוראים לי איציק מעט], ועשינו מעט כיף(: וישנתי איזה 4 שעות אבל חפיף..לא הייתי כזאת גופה היום ומה טוב.

היום היה ממש נחמד..הייתה לי אנרגיה טובה וגיגי אמר שאני קורנת ויפה על הבוקר והיה ממש ממש חמוד. נפל החשמל במחשב ככה שמוקדם מאוד כבר לא היה לנו ממש מה לעשות חוץ מלהירקב, לעשות טיולים לשכם למיחשוב לשלישות לאנערף ולשחק ארץ עיר במשרד.

יצאתי ב4 ועשרים כזה, הגעתי הביתו וביי.. מחכה שאליאור יבוא אליי אבל בנתיים הוא מרקיב אותי, ומחר יש לי כנס בת"א ואחרי זה מיכאל.

איזה כיף שסופש סוףסוף! יאי(:

שיהיה אחלה,

אמן.

ביוש.