|
 כינוי:
בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2010
My heart's beating... only for me and for me only.
לפעמים לגמרי לבד זה ממש לבד... אבל אני עדיין לא חושבת שלהתפשר זה רעיון טוב. יש את הרגעים האלו שפשוט מרגישים כל כך לבד, כל כך רייקני.. פתאום לא לחשוב על אף אחד. אז יוצא לחשוב קצת על האנשים הישנים.. אבל זה כבר לא מרגש. זה כלום. ממשיך את הרייקנות הרגילה.. לומדים להתמודד איתה. אבל זה סתם מעצבן ששום דבר לא מרגיש טוב מספיק.. אני לא צריכה איזה אידיוט שייתן לי משמעות לחיים, אבל אני חייבת להודות שלפעמים זה חסר. אין את הריגוש הזה, של לצפות למשהו, לצפות למישהו.. לצפות למשהו עם מישהו.. אבל לפני שאני אדע להתמודד עם אנשים, אני צריכה להתמודד עם עצמי. יש כמה דברים שחשוב לי לשנות, כמו גישה.. ולהפסיק למרוח את החיים שלי. לקום ולעשות משהו, לקחת החלטות.. במקום לדחות ולדחות.. פחד משינויים זה לא משהו, במיוחד לא כשזה פחד משתק.. חבל. אני מרגישה כל הזמן הרגשה של החמצה ופיספוס. משהו חסר.. אני רוצה משהו אמיתי.. אני פשוט רוצה יותר. אבל אני לא עושה דבר כדי להשיג את זה. אולי אני פשוט לא רוצה את זה מספיק.. עבודה, חבר.. חיים. אולי אני מפחדת להתאכזב שוב. להתחייב שוב.. למשהו, כל דבר. בין אם זה עבודה.. ובין אם בנפש.. בלב, כי להתמסר זה כואב. גם רגשית וגם פיזית.. זה תמיד כואב. אבל יותר כואב לשבת ולראות את החיים שלי עוברים כשאני עושה כלום. זה לא עובד ככה.. זה פשוט לא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
