לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

My heart's beating... only for me and for me only.


לפעמים לגמרי לבד זה ממש לבד... אבל אני עדיין לא חושבת שלהתפשר זה רעיון טוב. יש את הרגעים האלו שפשוט מרגישים כל כך לבד, כל כך רייקני.. פתאום לא לחשוב על אף אחד. אז יוצא לחשוב קצת על האנשים הישנים.. אבל זה כבר לא מרגש. זה כלום. ממשיך את הרייקנות הרגילה.. לומדים להתמודד איתה. אבל זה סתם מעצבן ששום דבר לא מרגיש טוב מספיק.. אני לא צריכה איזה אידיוט שייתן לי משמעות לחיים, אבל אני חייבת להודות שלפעמים זה חסר. אין את הריגוש הזה, של לצפות למשהו, לצפות למישהו.. לצפות למשהו עם מישהו.. אבל לפני שאני אדע להתמודד עם אנשים, אני צריכה להתמודד עם עצמי. יש כמה דברים שחשוב לי לשנות, כמו גישה.. ולהפסיק למרוח את החיים שלי. לקום ולעשות משהו, לקחת החלטות.. במקום לדחות ולדחות.. פחד משינויים זה לא משהו, במיוחד לא כשזה פחד משתק.. חבל. אני מרגישה כל הזמן הרגשה של החמצה ופיספוס. משהו חסר.. אני רוצה משהו אמיתי.. אני פשוט רוצה יותר. אבל אני לא עושה דבר כדי להשיג את זה. אולי אני פשוט לא רוצה את זה מספיק.. עבודה, חבר.. חיים. אולי אני מפחדת להתאכזב שוב. להתחייב שוב.. למשהו, כל דבר. בין אם זה עבודה.. ובין אם בנפש.. בלב, כי להתמסר זה כואב. גם רגשית וגם פיזית.. זה תמיד כואב. אבל יותר כואב לשבת ולראות את החיים שלי עוברים כשאני עושה כלום. זה לא עובד ככה.. זה פשוט לא.
נכתב על ידי , 19/3/2010 03:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



14,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~מכשפופה שמערט~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~מכשפופה שמערט~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)