|
 כינוי:
בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
יהיה קשה עכשיו, אני יודעת..
אבל יהיה טוב יותר... כי נהיה רק אנחנו.
הכל מתחרפן, וברגע מסויים יש שניה של שקט,
ובים של טירוף, גם שניה מספיקה..
לא צריכה שום דבר.
רק משפחה.
יש אור בקצה המנהרה..
| |
רעל.
זה זורם לי בורידים ובעורקים, ואני ממשיכה לחיות עם זה.
וזה עוד בקטנה, הכי מצחיק זה שאני מרעילה אחרים ואת עצמי...
וזה לא "רעל" של צבא. זה רעל אמיתי. לפעמים אני פשוט מרגישה מקוללת.
אין לי כוח לזה. אני לא צריכה אנשים שיגידו לי ויטיפו לי. במיוחד לא כאלו שמשמשים לי כמו מראה..
אין להם לא ציפורן ולא שערה לא צחוק ולא דמעה שהיא לא מלאה ברעל. והם רעילים יותר ממני.
maybe i'm too lost
לפעמים זה לא זלזול, אלא יאוש.
ולפעמים פשוט חוסר אמונה.
ואפילו לפעמים.. זה רק עוד תקופה.
תכלס, כן מזיז לי, אני לא אגיד שלא..
אבל אחרי הכל, לא משנה מה..
אין הרבה אנשים בעולם שאשכרה אפשר לקרוא להם, ידיד או חברה.
ולי יש מספיק,
השאלה במי אני בוטחת מספיק בשביל לתת לו כינוי כזה.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
