החכמה היא לא לחשוב על זה

"חכמת הבייגלה" אחד הסרטים הישראלים הכי יפים, הכי עמוקים והכי מרגשים שראיתי אי פעם. ממש יצא לי לבכות מתוך סימפטיה לדמויות ולמצבים שלהם. הסרט כל כך אמיתי כי הוא מראה את החיים כמו שהם. לא בהוליווד, אלא במציאות היומיומת- החונקת. הסתמיות של החיים. למצוא את עצמך בגיל 30, הופך להיות ההורים שלך.

ביל גייטס אמר פעם מול קהל תיכוניסטים:"ההורים שלכם לא היו כל כך משעממים פעם, הם הפכו לכאלו כשדאגו לגדל ולפרנס אתכם"

בחיים יש תירוצים או תוצאות. איפה אתם רוצים להיות ?

רבי צדיק אחד מת ועולה השמיימה, יושב עם האלוהים בגן העדן בשולחן הסעודה הריק מתענג על שכינתו בזיו הקב"ה ומחכה. הוא רעב.
הבורא מזהה את הרעב ומייד מביא לו פחית שימורים של טונה וקצת לחם עבש. ככה הם יושבים ואוכלים יום אחרי יום. כבר שבוע עבר, הרב אוזר אומץ ושואל...כבוד הבורא מלך מלכי מלכים -למה אין משהו קצת יותר שווה לאכול?
האלוקים משיב: 
   מה אתה רוצה ,שבשביל שנינו אני אפתח שולחן?

מתוסכל הרב יורד לגיהנום, לגוון קצת.
רואה גברים מדוכאים גוררים רגליהם ומסתובבים כל אחד עם אישה יותר שמנה, יותר אגואיסטית, יותר מכוערת, ויותר משעממת מהשנייה.
פתאום הוא רואה את יאסר עראפת עם בחורינה יפייפיה, גדולת חזה, צעירה ונפלאה, סוחבת לו את התיק.
רעב ונדהם, ניגש הרבי ושואל את אבו-יאסר:
   מה זה פה, זה גיהנום ...?
עראפת משפיל עיניים לקרקע הבוערת, מצביע על הבלונדינית ועונה: 
  כן, אתה לא מבין...אני הגיהנום שלה.

חה! :)

עכשיו.. למה זה מצחיק?  (איך הורסים בדיחה)
כי כמו כל בדיחה יש כאן 2 הנחות יסוד שנסתרות ברמיזה:
1.כולנו, או לפחות רובנו נגיע לגן עדן, ומכאן שיש שם הרבה אנשים.
2.גיהנום הוא מקום מוחלט, רע לכולם. אף אחד לא נהנה שם.

"כל אדם ועולמו
ולכל אדם כל העולם
ופה נגמר אני אתה
מתחילה ההבנה"

אבל זה לא כל כך פשוט. כי הרי הכל סוביקטיבי. כולם משלים עצמם לחשוב שהם ממש בסדר רוב הזמן, ומכאן שסביר להניח שיגיעו לגן עדן. כולם משלים עצמם לחשוב שמה שחורה להם, בהקצנתו-גיהנום הוא מה שחורה לכולם.
זו גישה שמראה על אי הסימפטייה הרגשית הבסיסי שקיים ברוב בני האדם. כל אדם עולם ומלואו.
בוא נדמיין עולם שבו טוב ורע הם לא קונספטים סוביקטיבים לגמרי, כלומר עולם בו קיים טוב אחד מוחלט.
בעולם הזה היה מתקיים מעין חוק פיזיקלי אוביקטיבי של אמת וצדק, היינו יכולים לבנות מכשיר שיזהה סטיות ויתן תוצאה כמותית. אפילו הפרשנות ליקומים המרובים של תורת הקוונטים היה יכול לקלב משמעות מעניינת של עולמות בהם האיזון בין טוב ורע מופר, מעין גיהנומים וגני עדן.
אפשר אפילו היה לניח שאם הבחירה החופשית היא הבסיס לבריאה, אז אנו שנצטווינו לבחור בין טוב ורע נמצאים ביקום הקוונטי המקביל ל50% סיכוי לכאן או לכאן.
אולי הגיהנום הוא פשוט יקום מקביל די דומה, רק עם הסתברות גבוהה יותר לרוע.

(מה שבטוח שאין שם חנייה)

הידעת?
אחרי הרבה שנים של לבישת עדשות מגע, הגוף יכול לפתח אלרגייה לחומר עצמו ממנו עשויות העדשות. אין תרופה. כל הזין.
הידעת?
אם תקח שערות ראשו של אדם ותמתח אותן 7 פעמים סביב כדוה"א זה יכאב לו מאוד.

.