9/2006
למה אין לי אלוהים
לבאים מאתר חופש, זו גרסא מעודכנת (אני מחפש תותח שיעזור לי לתרגם לאנגלית)
אז למה אין אלוהים..?
הקדמה:
לא הצלחתי למצוא בכל הרשת סיכום מלא ומפורט של כל הסיבות הפילוסופיות, תאיסטיות, אנתרופולגיות ופסיכולוגיות לדבר הנפלא הזה, למילה הנפלאה הזו.
מפרט טכני מלא לאלוהים.
אז אחרי יותר משנה של חיפוש אינטנסיבי ואובססיבי, לימוד תורה, משנה, גמרא וקבלה בין חרדים וקריאת כל הפילוסופיה שהצלחתי למצוא, החלטתי לכתוב אחד שכזה בעצמי.
הכתיבה היוא יותר למטרות סיכום אישי- פנימי-רוחני, ונכתב כמעין הקדמה וסיכום בו זמנית למילה הזו שמטרידה אותי ואותנו כל כך הרבה זמן. האלוקים.
מהפופלאריות שהמאמר תפס ומתגובות נרגשות שקיבלתי , כנראה שהוא מקיף, יסודי ועמוק דיו בכל הקשור לדת ולאלוהים בתפיסה המונותאיסטית-המערבית (היהודית), כדי... להחזיר אנשים בתשובה.
כך שאם אתם מחפשים תשובות, זה המקום.
אם אתם לא מסוגלים להתמודד איתן, ראו הוזהרתם.
פרולוג:
זה לא התחיל ככה.
אני עדיין זוכר את עצמי בן 8 חמוד וסקרן. בוחן גבולות, יושב על האסלה, מחרבן, וחושב על אלוהים. מנסה לקלל אותו. שנייה אח"כ בפחד חזק הייתי מדמיין פלצורים שקופים טסים השמיימה -מנסים למנוע מהמילים הרעות שלי להגיע לאזניים שלו....לקלל אל אלוהים, ועוד בשרותים! כל כך אסור.. לתדהמתי ,שום ברק לא היכה בי.
בכיתה ג' אהבתי להתווכח עם סבתא והמורה לתורה, בעיקר כדי שיעמידו אותי במקומי, לתדהמתי לא היו ל2 נציגות אלו אפילו תשובות לשאלות הכי פשוטות.
בתיכון הסקתי במה שנראה אז כוודאות מוחלטת שהמדע לא מתיישב עם מיתוסי הבריאה, והתחלתי לחקור מאיפה הכל הגיע מתוך כל מיני ספרים חילוניים משוקצים. הייתי נורא סקרן, בולע אנציקלופדיות סדרתי, ולא היה לי אף אחד שישביע סקרנותי.
השלב הסופי התחיל לפני כשנה וחצי בפרוייקט מלגה של ארגון החזרה בתשובה "ערכים", שם למדתי בצורה מסודרת את כל מה שיש לדת היהודית להציע, עשיתי לי חברים חרדים, הלכתי לישיבות, למדתי גמרא, משנה, תורה, קבלה, מנהגים, שבתות.. דיברתי עם עשרות רבנים, ובגדול די זיעזעתי אותם עם שאלות שהם לא שמעו, והפחדתי אותם עם תשובות שלא הכירו.
(כמו כן יש לציין שהדת היהודית היא אמת נצח שנחקקה ע"י אש אלוקים חיים בנפש האדם, בניגוד לכל יתר הדתות שטוענות אותו הדבר אך הן כמובן הבל רעות רוח ושטות מוחלטת)
מוזר שדווקא בטכניון הרוחניות שלי הגיע לשיאה. דרך הכיף האדיר של פסטיבל שנטיפי, לתוך הארת מודעות-על רווית הסמים של יום כיפור האחרון, לתוך שנה של קשר זוגי שבו בעיקר העמקתי בכל העניין הזה של אלוקות ונימוקים לקיומו. קראתי המון פילסופיה ומדע בשנה האחרונה.
רציתי למצוא את האלוהים, רציתי לחזור בתשובה, ובאמת שניסיתי. יש הרבה אושר בבורות. לדאבוני, הייתי חכם מדי, אז הנה.
אני יודע שבערוב ימי השכל שלי ידרדר, שאשכח את הכל, ואתנקז ל-Wishful thinking כמו כולם...אז הנה. בעיקר בשבילי.(ובשבילכם) קחו ת'זמן, ותרגעו. סיכום תמציתי כל הסיבות, מכל הכיוונים שאני מכיר. .
אבל לפני כן, סיכום קצר של הצד הראשון. 
הקבלה: סוד הבריאה
אמנם רוב הקבלה מכילה הבלים פולחניים פגאניים תפלים (אסור לשפוך מים חמים כי יש בהם נשמות, צריך לקרר אותם קודם. זה עולה ח"י שקלים), אבל יש גם את סוד הבריאה. סוד קסום ונפלא, שאגב לא באמת מעניין הרבה אנשים, גם לא את החרדים עצמם. לא מפתיע, ודי עקבי לתפיסה של הדת כפולקלור תרבותי, ולא כאמת על-זמנית.
ועכשיו..חדש! למרות מה שהחרדים אומרים על הקבלה, לא באמת צריך לחכות לגיל 40 בשביל ללמוד את זה, אחסוך לכם שנים של פרשנויות וספרים עבשים ואתן לכם את מהות הסיפור היחיד שמהותי שם. אשתדל לקצר.
"כי הרי דבר ידוע שבאהבה נברא עולם שום דבר אינו קבוע והנצח לא נמדד בזמן" (שוטי הנבואה)
אז למה הוא בכלל ברא את העולם?
לפני בראשית. הייתה לה ישות-אינסופית-נצחית-כל יודעת-כל יכולה-כל אוהבת ("אור האינסוף") והיה לה משעמם.
היא רצתה להעניק מאהבתה האינסופית ולא היה לה למי. כי לא היה שום דבר. אז היא בראה מישהו פחות מוחלט מעצמה להעניק לו מאינסופיותה – את "אדם קדמון" רוחני. הוא בתורו התמלא בעונג של הקבלה, והיה לו סבבה. אבל היה דבר אחד שהוא רצה ולא יכל היה לקבל: לההפך לקדוש-ברוך-הוא בעצמו. הוא הבין שמקסימום הוא יכול להעניק את שיש לו (אהבה, עונג) לישות נמוכה ממנו. כך נוצר עוד אדם קדמון רמה 2.
ככה בכל מיני גרסאות, הסיפור חוזר כמעט 10 פעמים (10 ספירות קדושה). אחד מהאדמים/אלוהויות ("השכינה") הבין שהוא מקבל בחסד ולא בזכות, כלומר לא הרוויח את זה והחליט לייצר את הספירה הבאה עם מנגנון זיכוך מובנה. ואז......
מוכנים...?
קאבום!! מפץ גדול! בראשית אמר אלוהים יהי אור! -ונוצר (Ex-nihilo) כל הקוסמוס החומרי המוכר לנו. ובו האדם, ולו הניצוץ האלוהי. לאדם זה כמובן יש בחירה חופשית לטוב ורע. אדם שבוחר רק טוב, ומעניק לאחרים שלא על מנת לקבל (דברים כמו טובות הנאה, כסף או בהקצנה אפילו שמיעת "תודה") מזדכך. הוא מתעלה רוחנית, ומגיע לאחלה של מדור בגן העדן. הצדיקים משוכנים קרוב מאוד לזיו השכינה, והצדיקים הגמורים ממש ליד כסא הכבוד. וזהו, אושר אין סופי.
הם מקבלים בזכות. והאלוקים מעניק לבחיריו עונג אף גדול יותר מאהבתו האינסופית.
[חברנו הנוצרים מוסיפים שמלאכים ושדים עוזרים לנו להגיע להחלטות טובות ורעות.]
אתם מבינים, עמוק (מאוד עמוק) בפנים לא נוצרנו בשביל קיום מצוות או לימוד תורה...נוצרו בשביל לאהוב :-)
מקסים. נכון תענוג של סיפור יפה?
בואו נהרוס אותו קצת.
הנחת יסוד פילוסופית:
דואליזם. כלומר, העולם בנוי מ2 "אלמנטים" יסודיים.
*חומר - גלקסיות ,אלקטרונים, כלי נשק, בעלי חיים וביולוגיית גוף האדם.
*רוח - מעין משהו קסום שכזה שהוא רוח האדם- הנפש –אתם. הרוח הוטמעה בתוך החומר, ויוצאת ממנו רק במותו.(או אם יש דיבוק או שד). אלוהים עשוי מרוח. והוא יצר את עולם החומר. במותנו אנו הרוחניים חוברים אל האלוהה הרוחני.
הדואליזם, או הבעיה הפסיכו-פיזית, היא בעייה פילוסופית יסודית עתיקה וסבוכה בטרמינולוגיות פלצניות, שדנו בה מהרבה כיוונים עוד מימי יוון.
אולי זה המחסום האחרון בהבנתנו המלאה את העולם, אך נראה לי שהפסיכיאטרייה המודרנית(20 שנים אחרונות), ותחום עיבוד המידע המלאכותי נותנים תשובה מטריאליסטית מספקת.
לכאורה, נראה על פניו שפועל יוצא של כל המדעים של ה150 שנים האחרונות הוא שאין כזה דבר "רוח".
(דה וינצ'י היה הראשון שתהה בכתב איפה היא נמצאת בין כל הגופות שניתח..)
המחשבה האנושית היא תוצר של המח החומרי, של רשתות נוירונים ביולוגיות. אנו התכנה שרצה על החומרה של המח.
אם פוגעים במח ע"י אנומליות גנטיות, תאונות פיזיות או פארמקולוגיה פסיכו-אקטיבית אזי ה"נפש" הטרנסדנטלית שיושבת אצל האלוהים משתנה בהתאם למה שהיה צפוי לו היה מדובר בשיבוש סינפסות נוירוניות חומריות גרידא. מצחיק, הא? באמת מוזר.
כיום, מחשבים הרבה יותר חכמים מאנשים בהרבה פעולות מנטליות, ובינתיים (למזלנו) גם להפך. אנו קצת יותר מורכבים מחיות מבחינה מנטלית בעיקר, אבל מבחינת סדר הגודל לא בהרבה. (Sentience Quotient)
מחשבים צריכים בעיקר סיליקון, ואנו צריכים בעיקר פחמן. (אגב, ניתן להחליף את רוב אטומי הפחמן שבגופנו בסיליקון..אנקדוטה כימית חמודה)
אוקי, מרווה אבל הרי זה לא מדעי! אתה צריך לבצע ניסוי..
-אחלה, אז בוא נראה:
סתירות אמפיריות אפשריות לסיפור:
1.חיזרים תבוניים כמונו או יותר נוחתים כאן (בוושינגטון, כדי לפגוש את הנשיא כמובן..) ומגלים לנו שטעינו. אנו לא נזר הבריאה, בעיקר כי לקדמונים שלהם גם היה אגו-טריפ מטורף בו הם מצאו עצמם כמרכז העולם והעתק של האלוהים, שהוא בעצם העולם כולו. גם הם מיוחדים.אלוהים אוהב אותם יותר.
ובמקרה שאנו מתעקשים, לדבוק בפולקלור המטאפיסי שלנו, יש להם את "לייזר אלף הצרחות" כדי להוכיח לנו שדווקא הצדק איתם
2.בעתיד הלא רחוק (20 שנה?) בינה מלאכותית ממוחשבת כלשהי דורשת הכרה חוקית לאחר שהגיע עצמאית למודעות עצמית, ומראה לנו בכך שמחומר אפשר לייצר גם "רוח". רוח היא לא משהו בלתי תלוי בחומר. ולא צריך שהקדוש ברוך הוא יצור אותו.
סבבה, אז מה הם אומרים?
אם כולם ידעו את קיומו של האלוהים, לא יהיה צורך באמונה. אנשים יפחדו פחד אלוהים מענישתו בעולם הבא, הוא עולם הנצח, לא תהייה בחירה חופשית אמיתית, וכולם יחזרו בתשובה.
אז הבורא מסתיר עצמו מברואיו, ועובד דרך ניסים לא גלויים ב"הסתר פנים". כלומר, דרך הטבע.
העולם הוא מעין בועת מטריקס בו אנו חווים זמן כאלמנט בריאתי, אלוקים נמצאת מחוצה לה בלא זמן ויודעת את העתיד ללא הבדלה ,בתוך חוקי העולם הזה אין ידע מוקדם כי העתיד טרם בא. לאלוהים אין בעייה כזו.
רוח האדם הנובעת מהבורא כלואה בחומר, וחושי הבשר מדריכים אותה בסימולצייה שממסכת את עיננו מהאמת, סימולציה שאנו קוראים לה "המציאות".
בקבלה זהו "סוד הצמצום". שאנו מצומצמים מהאמת הקיומית. נמצאים בלא יודעין בכלא של החומר שממסך את עיננו מהאמת של קיום רוחני טהור.
למרות ידיעתו האינסופית (גם של העתיד) הבורא בוחר שלא לדעת את עתידנו, ובכך לתת לנו בחירה חופשית .(פרדוקס עתיק)
במעמד הר סיני הצמצום נשבר זמנית, האל התגלה ונתן לנו את תורתו משמיים, מעין ספר בישול לאיך אמורים לעבור את העולם הזה כמו שצריך.
מקסים,הא?
כמובן שהסיפור הנפלא הזה הוא תוצר של אבולוציה תרבותית בת כמעט 2000 שנים מאז מתן תורה, ולא היה חלק מהפולקלור של היהדות העתיקה בימי בית ראשון.
"אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת". (גדול התנאים, המאה ה1)
כל שכתבתי כאן הוא הבסיס הפילוסופי לכל הדתות המונותאיסטיות למינהן. לאו דווקא של היהדות.
הנצרות טוענת שהאלוהים התחרט ונתן ברית חדשה, ושמאז הקרבתו של ישוע נכפר לאדם על חטאי גן העדן והוא נולד מזוכך (אם הוא נוצרי).
האיסלאם אומר שהוא התחרט עוד פעם, ונתן למוחמד את הגרסא האלימה יותר להנצחת הברית. (איזה ערבים..)
יתר ההבדלים הם זוטות פולחניות לא מעניינות, ותו לא.
(כמה בדיוק לשלם לאפיפיור ומאיזה צד כורתים את הדגדגן)
וכעת... לצד השני..!
(הבריאה. כל הזכויות שמורות)
המניפסט האתאיסטי - עשרת הדיברות של השכל הישר:
"בראשית ברא האדם את האלוהים כדי שמישהו יברא את האדם." (ספר אור אמת העתיד)
הנה הצד שאין מנוס ממנו. הצד השני. לפי סדר התפתחות וחשיבות. כתוב בתמצות רב, אני לא מתכוון לפרט יותר מזה, נקווה שיהיה ברור.
1.הנחת כוונה.
עובדה מעניינת היא שבכל התרבויות, בכל הזמנים, צורה זו או אחרת של אמונה בעל-טבעי התקיימה. עם פולחן ספונטני או לא מאורגן וללא תיאוסופיות ברורות לגבי מקור או מטרת הכח. מיסטיקה היא אלמנט טרנס-תרבותי. אז למה בעצם?
מחקר אנתרופולגי מרתק בנושא גילה שהמשותף לכל תרבויות אלו אינן שאלות כמו "מי ברא את העולם? לאיזו מטרה? או למה אנו כאן?", אלא תופעה פשוטה בהרבה.
הסיבה המרכזית לגדילה המטורפת של המח האנושי בעשרות אלפי השנים האחרונות הייתה הנסיון להבין את הדבר המסובך ביותר שהיה בנמצא - בני אדם אחרים. כאנשים בחברת אנשים, רוב התופעות המשמעותיות בחיינו הן תוצרים חברתיים של בחירות שעשו אנשים זולתנו, ומכאן הנטייה האנושית הטבעית לראות כוונה נסתרת מאחורי תהליכים יומיומיים. זה יעיל לחשוב כך, ובד"כ נכון. הבעייה מתחילה כשמשליכים את האפיק מחשבה הזה על תליכים אקראיים שלא קשורים להחלטות אנושיות.
ירד גשם ברכה על השדה של השבט השכן ולא על שלנו? למה? למה הגשם התכוון? עשינו משהו רע? הוא כועס?
לכל כוונה יש מכוון, ומכאן בעצם ההשלכה האנתרופוצנטרית מתחילה. מהר מאוד מגיעים לאלי גשם, הקרבות בתולות (כולם אוהבים בתולות!), שריפת מזון פולחנית (זה הדבר השני יקר לנו!), ואסטרולוגייה. מחפשים כוונה נסתרת בטבע, ומנסים דרך טכניקות שונות (קריאה בקפה, דילוגי אותיות) להבין מהי, את דעתו של האל. עם הזמן, כוחות האלים מתכנסים. זאוס היה "מלך" האלים (לכל האנשים יש מלך, אז ברור שגם לאלים יש). והקדוש ברוך נקרא "מלך מלכי המלכים". השלכה אנושית לתהליכים ועצמים שלא קשורים לאנשים. טבעי.
אמונה בגורל הוא דוגמא טובה להנחת כוונה קוסמית. היא גם דוגמא טובה לאי החשיבה עד הסוף של המאמינים, מכיוון שיש הרבה פרדוקסים שנובעים מאי הבחירה שמתלווה לגורל. פתגמים כמו "אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו" רק מדגישים את זה עוד יותר.
2.הדחקת המוות
מה הדבר המשותף לכל הדתות, בכל העולם, בכל ההיסטורייה? אפילו לבודהיזם, שכלל לא מאמין בקיומו של בורא לעולם, יש את אותו מכנה מכנה משותף.
למען האמת כל צורה של מיסטיקה לא-תאיסטית בעליל מכילה גם היא את אותו האלמנט.
אז מהו המכנה המשותף בכל צורות האמונה בכלל האנושות?
...פשוט מאוד, המאמין אינו יכול למות.
זה כה פשוט, כה גאוני.
נראה שמכל הטבע רק לאדם יש מח מספיק גדול להכללה קוגנטיבית וצפיית עתיד כדי לדעת את מותו הוודאי.
כדי להמנע ממשבר אקזיטנציאליסטי ולהמשיך ולקיים את הגנוס האנושי בא לידי ביטוי מנגנון פסיכולוגי ידוע בשם "הכחשה". המנגנון מינף עצמו דרך אלפי שנות פילוסופייה דתית ובנה את מושג הנשמה הנצחית. כלומר, גם כשנראה לכאורה שאתם מתים, אתם בעצם לא! האדם ממשיך להתקיים איכשהו במעין "עולם הבא", על פרשנויותיו השונות. קיום הנשמה הוא נקודה מרכזית בכל הפילוסופיות של כל הדתות וכל המיסטיקה מכל הסוגים, שבמרכזו התפיסה הדואליסטית הטרנסדנטית שמניחה את יחוד האדם מכורח הבורא.
אפיקורס שאל לפני 2300 שנים (הרבה לפני שהתפתחנו מספיק בשביל שריפת ספרים מסודרת)
"למה שאפחד מהמוות?
אם המוות מתקיים, אז אני לא. אם אני מתקיים אז המוות לא. למה שאפחד מדבר מה שלא יכול להתקים בו זמנית ביחד עם עצמי?"
(בגלל שאתה לא מת, טפשוני..)
3.מוסר: למה להיות טוב ומטיב לרעי ואחי?
בתכל'ס, אם אף אחד לא רואה ואף אחד לא ידע, האם יש סיבה לא ללחוץ על הכפתור ההיפותטי שהורג 5 סינים עלומי שם ומביא לך מייד שטר ירוק וריחני של 100 דולר? ולמה לא ללחוץ פעמיים?
לו אלוהים היה אומר שמותר לגנוב ולרצוח, הרי אנשים היו מזדעזעים, קמים ואומרים שזה לא בסדר! מי הוא חושב שהוא בכלל?!
אבל למה בעצם?
כי הציווי האלוקי רק מאשרר את הערכים הפנימיים שלנו, נותן לנו מוטיבצייה, הוא לא יוצר אותם.
בעיית ההנמקה של מוסר האנושי האדם היא עתיקה וקשה, וביחד עם עניין הדואליזם היוותה את הבסיס לכל הפילוסופייה. לאנשים מאמינים הבעייה נפתרת בפשטות ע"י הצו האלוהי ומיקום האדם כנזר הבריאה. ישו (והדת הפופולארית שלו) היה היחיד שהצליח למגר את המנהג הרומי (הנוראי) שהיה נפוץ מאות שנים ברחבי העולם העתיק: מכירת ילדי המשפחה מתחת לגיל 6 לעבדות. (זה היה כסף טוב, לא היו אמצעי מניעה, וילדים קטנים לא יכולים לעבוד גם ככה)
פרופ' ריצ'ארד דוקינס הראה בספרו ה"גן האנוכי" שזה משתלם להיות נחמד לגנים שלך, גם כשהם בגוף אחר. כלומר לצאצאייך, לבני משפחתך, לבני השבט ובגדול לכל האנושות. בסדר הזה. (אם את זקנה ערירית ומינזטרופית, אז גם לחתולים זה משתלם)
ואתה? היית לוחץ על הכפתור? כמה פעמים?
2 דקות עבודה ללמבורגיני. מצחצח גב מוזהב, לעומת זאת, עולה רק 3 סינים.
ההשתלמות הזו יצרה את המנגנון התת הכרתי לטוב הלב הרגשי, שלא ניתן להסבר שכלתני פנימי. גם אהבה רומנטית היא לא תמיד ראצינואלית.
עם זאת, יש הרבה אנשים שזקוקים לתמריץ המוסרי-אלוהי בשביל להיות "בני אדם". אימוץ קוד התנהגות "נכון" אינו דבר טבעי להם.
וזו הסיבה היחידה שאני בולם מיכולתי המוכחת להחזיר בשאלה חבר'ה חרדים(אפילו רבנים). אם האמונה עוזרת להם להיות נחמדים לבריות ולהמנע מרצח, אונס, ביזה או אפילו התאבדות אז למה לעזאזל להרוס להם...
למרות שברמה האישית זו לא הנקודה, הדת היא אחד הכוחות הכי הרסניים בהיסטוריה. לא היה שום כח שבשמו שפטו, שנאו ונלחמו כמו הדת. חינוך לאי סובלנות, בערות והשמדת הידע הם רק תוצר נלווה.
מצד שני, כמובן שניתן גם לומר שתהליך ההתפכחות של האנושות מהדת דרך הניהליזם-המדעי-האתאיסטי של המאה ה19 הוביל בעיקר...למשרפות שבאשוויץ, אבל זו פשוט אותה שנאת זרים אנושית באיצטלה אחרת. גם סטלין הרג מליונים, בלי אלוהים ובלי יהודים.
עם זאת אני בהחלט מאמין שצריך תרוץ יותר טוב, משהו אחר שיהווה את הבסיס הרוחני לאנושות מהגרסא הנוכחית של הדתות. אותה גרסא שבכל דור ודור עומדת עלינו לכלותנו, מעוותות ע"י כהני הדת להסתה, עושק ושררה.
בכל אופן, זו הסיבה המוצהרת שאני שמעתי מאנשי רוח בשיעור קומה, מדוע הם אינם נואמים מעל במות-לא-קיימות בטקסי החזרה בשאלה המוניים היפותטיים...
מצד שלישי, דווקא יש ראצינואל - ברמה החברתית. עם אנשים שאתה יודע שהתנהגותם מוגבלת ע"י קוד אתי מסויים ניתן להגיע להסכמים בעלי תנובה הדדית גדולה יותר, דרך הבטחון בבחירה שלהם.
דוגמא טובה היא "דילמת האסיר" המפורסמת מתורת המשחקים. אם כל האסירים "לא מלשינים" (כלומר "מוסריים", בשפת רחוב), אז כל האסירים מרווחים, אם אחד מלשין אז הוא דופק את כולם. מסקנה - שווה להסתובב עם חבר'ה מוסריים.
באופן כללי, זה תמיד מועיל, במיוחד בעת קונפליקט, להיות חלק מקבוצה בעלת קוד אתי הדוק וידוע שדרכו קל יותר לנווט במצב של חוסר וודאות.
לסיכום - זה משתלם להיות מוסרי. לא צריך לספר לעצמנו אגדות על מקור המוסר, או להפלות אנשים שאינם יראי שמיים.
4.סתירות פילוסופיות – הנחות היסוד של תכונות האלוהים מביאות לסתירה!
4.1 אומניפוטנציה.
אם הוא כל יכול וודאי ביכולתו לברוא, לדוגמא, פאזל שהוא עצמו לא יוכל לפתור. לא מסוגל לברוא שכזה? אז הוא לא כל יכול.
בעסה.
4.2 אלוהים אוהב ומטיב.
אפיקורס© שאל:
יש המון רוע ואי צדק בעולם, למה?
האם אלוהים יכול למנוע רוע, אך לא רוצה? -אז הוא רשע.
האם אלוהים יכול למנוע רוע, וגם רוצה? -אז מנין מגיע הרוע?
האם אלוהים לא מסוגל למנוע רוע, וגם רוצה? -אז הוא אינו כל יכול.
האם אלוהים לא מסוגל למנוע רוע וגם לא רוצה? -אז למה לסגוד לו כאלוהים??
(התשובה אגב, היא ש"נסתרות דרכי האל". שזה כמו להגיד "אנילאיודע", רק בחרדית)
אם חשבתם שהרוע יכול לנבוע מהבחירה החופשית, אז יש לנו בעייה אחרת, חמורה הרבה יותר.
קודם כל, למה הוא עשה את זה? למה הוא נתן לנו בחירה ביודעו שהתוצאה תהייה כל כך נוראית?
שנית כל, לא כל הרע בעולם נובע מהפעלת כח הרצון של בני אדם. הרי ישנם אסונות טבע, מחלות,תאונות, רעב..
בנוסף, לפי אותה האמונה, לכל בעלי החיים אין בחירה חופשית, כלומר הם אוטומתים דטרמינסטים חסרי רצון אמיתי.
אם כך, למה הם נבראו כה אכזריים?
חתולים משחקים עם עכברים, אריות יוצאים לציד שעשוע ומשאירים פצועים למות בשטח...
מעשיהם הוא רצון האל הישיר - להתעלל, לא לאהוב.
4.3 מסובב המסובבים
"לכל תופעה יש דבר מה שקדם לה –הסיבה שלה. סיבת הסיבות הראשונית לכל העולם לא מכילה סיבה משל עצמה והיא האלוהים". הגיוני, לא?
זו אחת ההוכחות הכי עתיקות שיש לאלוהים. אבל לוגית- המשפט הזה הרי סותר את עצמו. הוא לא הגיוני. ההנחה הראשונית שלו היא שלכל דבר יש סיבה ואז הוא מסיק את.. ההפך? במתמטיקה קוראים לזה "הוכחה בשלילה".
בנוסף, הגדרת האלוהים כמקור ראשוני קדום לקוסמוס מאוד רחוקה מתפיסתו כאל אישי, בוחן ומתערב. כך שהמסובב הראשוני, מעין "אלוהי הפילוסופים" הזה וודאי אינו יכול להיות אלוהי התנ"ך מלא הטינה, נקם, קנאה ואלימות.
איינשטין אמר פעם שהוא לא יודע כמה ברירה הייתה לאלוהים אחרי שברא את העולם.
וקצת לפני שנהייה מפורסם מספיק בשביל לצטטו, הוא הראה שהזמן הוא פונצקייה של מרחב ולהפך.
כך שגם השאלה "מה היה לפי הזמן? לפני המפץ הגדול?" כבר נפתרה לפני 100 שנים. שוב טיעון מבורות.
5.בריאת העולם. - תכנון תבוני מול אבולוצייה ביולוגית.
אם אתה הולך במדבר ורואה...נגיד, סלע. אין הסלע דורש הסבר, הוא מתאים לאזור ולמה שהיית מצפה למצוא בו, אך אם במדבר תתקל לפתע בשעון יד זרוק בחול?
הרי השעון הוא מנגנון מורכב מאין כמוהו, בו עשרות גלגלי שיניים קטנים מתקתקים להם בהרמוניה מושלמת. השעון דורש שען שיבנה אותו, אין יעלה על הדעת שהוא "נוצר מעצמו".
זה הטיעון שהעלה כומר בשם "פאולי" בראשית המאה ה19, בעודו מביט בהשתאות במורכבות העצומה של הטבע שמסביבו, מביט ולא מוצא לה הסבר.
הנחת היסוד האינטואיטיבית של פאולי וחבריו היא שמערכות מורכבות צריכות להיווצר ממורכבות קודמת (ממתכנן), כלומר שהמורכבות עולה בהכרח בציר הזמן.
זה נראה די הגיוני, אחרי הכול זה Common sense, בני אדם נוטים לבנות מערכות, אז וודאי את בני האדם יצר מעין "אדם אלוהי" שהיה הרבה יותר חכם מהם.
ובאמת עד המאה ה19 לא היה מוצא אינטלקטואלי מבעיית התכנון, וגם הקולניים שבאתאיסטים השתתקו לכשנשאלו על מוצאם של המינים.
ואז...הנחה זו נסתרה כשדרווין הראה בגאוניותו מנגנון עיוור לשיפור עצמי דרך שינוי תכונות אקראי בין דורות, הורשת התכונות והכחדה מתוך תחרות על משאבים מוגבלים (קרי, אבולוציה).
המשפט הקצר הזה הוא המשפט הכי חשוב, הכי מרכזי והכי גאוני בכל ההבנה האנושית של היקום כולו. (ברקים ברקע)
לפני כמה שנים בכנס נובל מדען אחד טען שהגביע הקדוש של הפיזיקה הוא בסופו של דבר למצוא משוואה אחת שתתאר את כל היקום כולו, ותהייה פשוטה וקצרה דייה לשים על טי-שירט.
לדוקינס היה רעיון לטי-שירט שכזה:
Life is the non random survival of randomly varying replicators
ביוטים ממוחשבים (מעין סוכנים ממוחשבים/צורות חיים וירטואליות) הראו שיפורים בזמן אמת על סקאלת-זמן של דקות בתוך סימולציות ממוחשבות, ואפילו יצרו צורות חיים טפיליות, וירוסים, טורפים ו"אוכלי עשב". משחקי "חיים" ממוחשבים יצרו מחדש ביוספירה שלמה, על כל כיוונה וכל מורכבותה, בלי שהקוד ליצירת "אוכל עשב" תוכנת ע"י אף אחד. הוא נוצר "לבד", אבולוציה.
חיידקים פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה במאה השנים מאז גילוייה, זנים של עטלפים לבנים החליפו את צבעם לשחור כשפיח הצטבר על עציהם, וכל זני הכלבים, הסוסים וגם הפרות שלנו הן תוצאה של אבולוציה מלאכותית שהפעלנו על החיות שבסביבתנו ב13 אלף שנים שעברו מאז המהפכה החקלאית.
האבולוציה היא אחת התופעות הכי מוכחות במדע, היא הבסיס לכל הרפואה, התרופות וחלק גדול מההנדסה של מטוסים ותוכנות. טיעוני הנגד של הבריאתנים - מגוחכים, לא עקביים ונובעים מבורות. (יש מיקרו-אבולוציה, אבל לא מאקרו, נוצרים שינויים אבל לא מינים, ההגדרה למינים יחסית, ובעצם לפעמים כן נוצרים מינים וכד'..).
באופן כללי האבולוציה היא ממנטית, כלומר צפיפות עיבוד המידע גדלה בזמן, וקצב גידולה גדל אף הוא. פיזיקלית-כימית-ביוכימית-ביולוגית-עצבית-תודעתית וטכנולוגית. אבל זו לא הנקודה שלי.
זה שיש תת תהליך מקומי במודל שטרם הוסבר לחלוטין, מודל השופך אור אדיר על הבנתנו את העולם, זה אתגר להמשך הפענוח, לא סיבה לצעוק בבורות "אלוהים עשה את זה!" ולהרים ידיים. היו כמה מאות שנים שזה היה נהוג, קראו להם The Dark Ages. ימי החושך, הרבה מכשפות נשרפו אז.
דרווין העלה רעיון מאוד מסוכן, כי בניגוד לכל יתר המהפכות המדעיות, הוא היה ניתן להבנה די בקלות. ללא מתמטיקה, וללא שפה מסובכת. דרווין שבר את הסכר לאתאיזם של ההמונים, הוא הראשון שנתן תשובה חלופית לשאלה היסודית של "אז מאיפה הכול הגיע?". עד דרווין לא הייתה תשובה טובה יותר מתכנון תבוני של הביוספירה (אלוהים עשה את זה).
צ'ארלס נתן מזלג קטן ופשוט, שבעזרתו יכול היה כל אחד לבלוע כמויות הולכות וגדלות של הסברים נפלאים על כל עולם הטבע, האדם ורוח האדם. הביקורת היחידה שהושמעה כנגד תיאוריית האבולוציה היא, עם שמזלג כה קטן אי-אפשר לאכול כל כך הרבה, שאין מספיק זמן, שהוא לא מספיק גדול..
אבל הוא כן.
חלפו להן מאה שנים מאז הספר, ותומכי התכנון התבוני התבצרו להם בפינה החשוכה האחרונה של חוסר-הידע.
דרווין לא הכיר את הד.נ.א, לא הכיר גנים מהם, ולא הביא שום הסבר מספק למהותו של החומר התורשתי, איך הוא נראה או איך הוא משתנה.
מנין הגיעה ה"קופסא השחורה של דרווין" - אותו תא ראשון חי שיכול להתרבות? הבסיס לכל האבולוציה?
לא יודעים? אה-ה! וודאי אלוהים יצר אותו!
נושא האבולוציה הכימית, נמצא גם הוא תחת מחקר , והיו המון התקדמויות יפות בנושא. עוד בשנות ה50 הראו, שחומצות אמינו (הבסיס לחלבונים) היו יכולות להיווצר ספונטאנית מתוך מרק כימי קדמוני. 30 שנים לאחר-מכן הראו, שפרוטו-תאים, מעין כדורי חלבון סגורים בעלי ציטו-פלאסמה נשמרת, יכולים להתרבות אפילו ללא ד.נ.א, פריונים יכולים "להדביק" חלבונים אחרים בצורה שלהם, וכו'. התיאוריה המשכנעת ביותר שנתקלתי בה עד היום הייתה של עולם מבוסס ר.נ.א, פרוטו-תאים חלבוניים בסריג, סימביוזה חיידקית (מיטוכונדריה, כלורופלסטים), ושכלולים לכיוון הכפלת הר.נ.א ליציבות של ד.נ.א, קידוד עצמי של חלבוני מעטפת התא וכו'.
שלא לדבר על דמיון גנטי מדיד בעץ התפלגות המינים, על כך שניתן לצפות בכל השיירים הזאולוגים-היסטורים שלנו אם מביטים בהתפתחות הזימים וקורמי השחייה אצל עוברים אנושיים וכד'.
הנושא סבוך מאוד ודורש ידע מעמיק בביולוגיה, אל תצפו שאפרט כאן.
תכנון תבוני הוא אחד הנימוקים המרכזיים ביותר בדיון האקדמי והציבורי היום, אבל הדיון הוכרע כבר ממזמן. הבריאה, כידוע, מאוד מאוד (מאוד!) רחוקה מלהיות מושלמת.
6.השלכות פסיכולוגיות
6.1 המערכת הערכית כאלוהות
שוב לפני כ100 שנים, בעזרת הקב"ה, זיגמונד פרוייד עלה על רעיון שהתחיל את מה שהיום נקרא פסיכו-אנליזה. הוא חילק את האישיות ל3 גורמים ומידל את חישול האופי האנושי כמלחמת איזון בינהם. אחד מהם, הסופר-אגו, אותה מערכת ערכית שמתפתחת דרך הזדהות עם נושאי המסורת(בד"כ ההורים), היא הקול הפנימי שמראה לנו את קוד ההתנהגות החברתי המצופה. והוא מערכת האכיפה הפנימית שנכנסת לתוקף כשאנו מתרחקים ממערכת האכיפה החיצונית שהייתה רלוונטית בילדות .(יואבי, אל תחצה את הכביש לבד... וגם כשאמא לא מביטה, יואבי "יודע שאסור")
בבגרותו לאורגניזם האנושי יש צורך בהאנשה חלופית של אותה מערכת, צורך שמתבטא באלוהים (שנקרא גם "אבינו שבשמיים"). כעת, כשהבוגר כבר אינו תינוק, האב החדש גם הוא הרבה יותר חזק מהקודם. הוא כל נמצא, כל יכול, בוחן לב וכליות, יודע כל מעשינו, מעניש ומתגמל בהתאם ומנחם אותנו בתפילותינו.
זה שאנשים "מרגישים משהו", לא אומר שהוא אמיתי. הם עדיין מדברים אל עצמם, או יותר נכון - אימצו תבנית שיחה מקובלת תרבותית מהאגו לסופר-אגו.
כל סוג של הבעת חרטה היא תוצר של שיח שכזה.
6.2 בדידות קוסמית
קשה לאנשים לקבל שהם לבד, ושלאף אחד לא אכפת. מלבד אנשים אחרים כמובן, אבל גם להם בד"כ לא אכפת.
לבד קיומי, אקזיסטנציאליסטי שכזה, שאין אהבה טרנס-אנושית, טרנס תרבותית. יש רק את החברה שלך, אשתך וזהו. אם החבר הטוב שלך נהרג ואשתך עוזבת אז אתה לגמרי לבד. אין משהו מעל ומעבר שתמיד דואג לך ותמיד יהיה שם. אתה לא תינוק, ואבא לא ידאג ויגן עליך. יש רק אנשים אחרים.
ומה לעשות - הרוב המוחלט של האוכלוסיה אינו מודע בכלל לקיום שלך, ואלו שכן אפתיים לגביו. אלו שאינם אפתיים לא בהכרח רוצים בטובתך, והמעטים שכן עושים זאת מתוך אינטרס צר מקומי וזמני ולא בהכרח מתוך אהבה...
ישות כל-יודעת כל-נמצאת כל-אוהבת היא נחמה עצומה לתחושה זו של בדידות אקזיסטנציאליסטית.
אנו מביטים השמייה ורוצים לדעת שקיומננו אינו בודד. שולחים חלליות יקרות לעומק החלל, מחפשים בקדחתנות תרבויות חוצניות מעבר לכדוה"א ,אלוהויות אינסופיות שמחשיבות את הפרור האנושי כבעל משמעות באיזושהי דרך. תוהים אם אנו החיים התבוניים היחידים בקוסמוס.
רוצים להתפרסם, להיות חשובים. עמוק, עמוק בפנים בני אדם רק רוצים להאהב.
תכונה יסודית של הקיום שלנו כבני אדם הוא שהתודעה האנושית סגורה מתודעות אחרות.
המהות של עצמך, זכרון ורגשות - בלתי ניתנים לתקשורת ישירה. רק ההד של החוויה הסוביקטיבית שלנו יכול להיות מתוקשר וגם אז רק דרך צוואר הבקבוק ההבעתי הצר של דיבור, הבעות פנים ושפת גוף.
אנו מכירים אחד את השני בצורה לא ישירה. אך יש לנו דחף להיות בקשר עם אחרים. אהבה היא בדיוק אותו דחף. ואנו כמהים לכבוד, להכרה, לאהבה. מפחדים להיות לבד.
אנו כלואים בגוף שלנו, במח שלנו, בראש שלנו. עמוק בפנים, במהותנו המטפיסית, אנו בודדים. המזור היחיד לבדידות האקזיטנציאליסטית הזו הוא אהבה מהזולת -סימפטיה אפריורית ללא הבנה מלאה של התחושה שלך. אבל גם מזור זה הוא חלקי! זו תחושה שאנו נאבקים איתה יום יום. אף אחד לא יכול ב-א-מ-ת להבין אותך. אף אחד לא יכול לדעת איך זה להיות את, כי לא ניתן לתקשר את החוויה הסוביקטיבית שלך.
בעסה.
דיאלוג תמידי עם האלוהים הוא תרופת פלא נפלאה לבדידות המטפיסית הזו. הדיאלוג הוא ישיר, האלוהים לא מכיר אותנו דרך גופנו, שפתנו או תווך כלשהו, אלא ישירות -בתוך תודעתנו.
הוא בכל מקום, יודע את כל שאנו יודעים, תמיד סולח לנו, תמיד אוהב אותנו.
ההטמעה הזו של דמות שיח פנימי הולכת איתנו ביחד עם יתר המנגנונים הפסיכולוגים לכל מקום.
והנה, אנו אף פעם לא לבד.
6.3.משמעות לחיים
מתוך האפר הרב שבהריסות המקדשים הרבים שבני האדם בנו לאלוהיהם, לאחר מאות שנים של אתאיזם, בינות לכל הפסלונים ההרוסים, נותרה עומדת זקופה רק דמות אחת. המהפיכה המדעית והניהליזם הפילוסופי שנובע ממות האלוהים השאירו את בן האדם לבד, בודד, עומד לו בגאון של נצחון במרכז בית התפילה ההרוס, מדבר אל עצמו. שריד אחרון למלחמת השכל והמציאות בפנטזייה של המיתוסים.
אלוהים נותן המון משמעות לדברים קטנים וימיומיים, לכל דבר אפשר להאמין שיש סיבה. הראציונאל נכבה, וההרגל כובש. מזל, קארמה, גורל, אסטרולוגיה, פתגמים כמו "בעזרת השם" או "ברוך שעשני כרצונו" מעבירים אחראיות מסויימת מהדובר למשהו חיצוני לו. וכמו אצל ילדים, עם חוסר אחראיות בא המון חופש. לאנשים מצליחים יש "מזל", ולאחרים יש פחות. כך האדם שומר על עצמו מהדבר הקשה ביותר לעשייה- שינוי בהרגליו. בחירה.
הרי מי רוצה לדעת שהוא פשוט מצבור אינטראקציות ביוכימיות של חלבונים חסר חשיבות, גרגירון זניח ואינפטיסימילי בקוסמוס עצום ואינסופי?
בלי אלוהים, שברא אותנו בצלמו ולמען סיבה ברורה, אין הרבה מנוס מלתת לחיינו משמעות בעצמנו. דוגרי, זה די מפחיד. גם אותי.
זה דורש בגרות. ישנם הרבה בוגרים ואף תרבויות שלמות במרקם האנושי שעדיין זקוקים לסיעוד ההורה ההיפותטי, הם עדיין ילדים.
"ניטשה מת" –אלוהים.
7.ממנטיקה חברתית –
נראה שכל הדתות התחילו כצורך פסיכולוגי והמשיכו כמודל הנצחתי. דת היא הדוגמא הטובה ביותר ל meme תרבותי. הגנים הם הספרים והערכים. המסורת, שמלמדת שחשוב לעשות הרבה ילדים ולחנך אותם בערכי הדת היא מנגנון הרבייה. והאבולוצייה ההדרגתית היא כל ההיסטוריוסופיה שסקרתי מקודם על הדחפים הפסיכולוגיים.
מוטציות אקראיות אפשר לראות בכל מיני כתות מעניינות כמו סייינטולוגיה (מודל הנצחה מושלם, ללא אלוהים) או החבר'ה שהאמינו שחייזרים על איזה מטאוריט עומדים לאסוף את נשמותיהם והתאבדו כולם (חייזרים במקום אלוהים, להתאבד זה לא מודל הנצחה טוב..).
שימור בסיסי הכח של בעלי סמכות הפרשנות לדת הוא חלק מרכזי בהיסטורייה של הדתות. סמכות כל נוכחת בנפש כל נתין הוא כח שיטור זול מאוד, שהדבר היחיד שיכול לפגוע ביעילותו הרבה הוא השכלה או מחשבה עצמית.
הכנסייה הקתולית הייתה הישות הפוליטית הכי עוצמתית באירופה ליותר מ1200 שנים. כסף וקורבנות צריך להביא למעמד הכהנים בבית המקדש, המלכות הפיאודלית שלטה מכח רצון האלוהים, וקיסרי העולם העתיק הכתירו עצמם לאלים חיים.
דתות הם אפקט לוואי חולף ומשתנה של הרעיון המרכזי והיעיל מאוד לשליטה בבני אדם -צייתו או תמותו ,אלוהים אמר.
זה די קשה להדיח או למרוד באלוהים. זה אותו סיפור בלשי אנושי ישן נושן, חפש את המניע ומצאת את הפושע. המניע - הוא שימור מבנים חברתיים, ע"י מנהיגיהם, כך שמוקדי הכח לא ישתנו. האמצעים – השמדת ידע, רצח ועינויים, אינדוקטרינציה לחוסר יצירתיות, קסנופוביה ובורות להמונים.
8.על טבעי והמתודולוגיה המדעית:
עוד מכיתה ג' כשהתלהבתי מסדרת ספרי "כישוף" נורא רציתי למצוא משהו כמו קסם. משהו על טבעי, שיאפשר לי לרחף, לדעת את העתיד, להטיל כישופים. כל דבר! ככל שחקרתי כך התאכזבתי לגלות שלא קיים שום אלמנט על טבעי. "מה..גם לא שטות X (אסטרולוגיה?) שאני ממש מאמינה בה"? נכון. גם זה. אין כלום.
ג'יימס רנדי, הקוסם המפורסם שסיים את קריירת האשליות המפוארת של אורי גלר ושל "מרפאי האמונה" למינהם, העמיד פרס כספי לכל מי שיראה תחת תנאי מבחן מבוקר כל תופעה "על טבעית" כלשהי. הפרס עומד מיותם מבעלים כבר 40 שנה! כיום הסכום הוא מליון דולר. 40 שנים ואף לא אדם אחד עבר את מבחן הישימות הראשוני. (לא הרבה העזו לגשת)
עם זאת, מה זה בכלל "על טבעי", האם זה משהו שהמדע לא יכול לטפל בו? (מויקיפדיה, אני כתבתי)
Science is reasoned-based analysis of sensation upon our awareness. As such, the scientific method cannot deduce anything about the realm of reality that is beyond what is observable by existing or theoretical means. When a manifestation of our reality previously considered supernatural is understood in the terms of causes and consequences, it acquires a scientific explanation.
9. התורה היא אש אלוקים חיים:
כל מי שבאמת קרא, ולא מתוך החינוך ההחרדי שמתעלם מכל מה שלא נעים לו, ודאי שם לב שכתבי הקודש מכילים המון סתירות, פורנוגרפייה ,אלימות קיצונית, שנאת נשים ואי זכויות אדם. שלא לדבר על הנסיונות המגוכחים ליישב את 7 ימי הבריאה מול המדע, את זה שארנבת לא מעלה גרה, שבקבלה יש דיונים על הצבע האהוב על שדים, שהרמב"ם הצהיר בשקט שבעצם אין בכלל שדים אבל זה יעיל לספר שיש, שפאי הוא בדיוק 3, למה העולם שטוח, ועוד המון שטויות שמצריכות אתר שלם בכדי לפרטם.
אם אלוהים כתב את זה, אז למה יש כל כך הרבה שגיעוט קתיו?
דת היא מכשיר קסם להפיכת שאלות קשות לתשובה, לתשובות בלתי ניתנות לשאלה.
10.אלוהות כהרגל –
הרבה חרדים מתפעמים שהם רואים את האלוהים בכל מקום, בנטילת ידיים, בעננים, בשתן של החתול. ושאם רק אתאמץ ואלמד תורה איזה 7-8 שנים אראה זאת גם אני. טוענים שיש להם תובנה כלשהי שהיא בלתי ניתנת להסבר. (אני מאמין שאם מישהו לא יודע ללמד משהו, אז הוא לא באמת יודע אותו, אבל זה לא העניין..)
כמעט התפתתי. אבל כפיזיקאי, אני רואה פיזיקה בכל מקום, באדהסייה של המים, במטענים האלקטרוסטטיים של העננים, צבע השתן שנובע מהתפרקות ההמוגלובין של החתול...בכל דבר. אנו מורגלים לחפש תבניות מסויימות, ואז...מוצאים אותן. אם אלמד או אעסוק ביזמות עסקית 7 שנים בטח אראה הזמנויות לכסף בכל מקום. אז מה.
האמת היא שאנשים לא באמת מחפשים תשובות. הם רגילים. לחיים שלהם, לאמונה שלהם, למה שאמרו להם. מצביעים ליכוד, כי אבא שלהם הצביע, ומרגישים ציונות כי הם נולדו לעברית. אני חושב שאין בכלל מה להתחיל לדבר על טקסי נטילת ידיים לפני שאני משוכנע ומבין את סיבת ומהות הבריאה. חרדים עם פז"מ של 30 שנה יודעים הכל על הנואנסים הפולקלוריסטים של מים על יד ימין ורק אז על שמאל, וההפך ביום שבת. הם לא יודעים כלום על מהות וסיבה.
לאינדים יש סיפורים חמודים על אלים עם 8 ידיים ופילים מדברים, אבל גם הם לא באמת מאמינים בזה, וזה גם לא באמת רלוונטי. מה שרלוונטי בדת שלהם זה שהבת של השכן היא מקאסטה(מעמד) נמוכה יותר, שאסור לאכול פרות ושאת המתים שמים בנהר.
פולקלור, הרגל, לא אמת, לא מהות.
אהוד ברק אמר פעם שלו היה נולד בלבנון ולא בישראל, היה וודאי היה נהפך למנהיג מקומי (טרוריסט) מוכר.
אנשים לא באמת חוקרים, לא באמת יודעים, ולכן גם לא באמת בוחרים.
כל אדם מותח את הגבול הסוביקטיבי בו הוא מוותר לסקרנות שלו. נראה לי שהגבול שלי נמתח הרבה יותר מדי גבוה.
לא כולם רוצים או מסוגלים להבין, אבל כולם בטוחים שכן.
לסיכום:
מהבדידות האינטקטואלית והקושי הגדול בליקוט מידע על מידע על הנושא נראה שהתחביב הכי נדיר בכל הקיום האנושי זו הפילוסופיה. (מיוונית - "אהבת הידע"...הממ...)
בשנה החולפת, החרדים האלו עשו נטעו בי הרהורי כפירה - בכפירה שלי!
אז הייתי הוגן אינטלקטואלית לעצמי וחקרתי עד הסוף. אני מקווה שהמניפסט האתאיסטי הזה מכסה את כל הבסיסים.
נראה שהעלייה ברמת החיים, ביחד עם המהפכות הפוליטיות לדמוקרטיזצייה וליברליזם הם מה שיצרו את התשתית לחברה האתאיסטית של היום. הם ולא שום נימוק ראצינואלי-מדעי אחר, ממנו גם ככה רוב הציבור (מאמין או לא) בור לחלוטין.
כמו כן, בכל מקום בעולם שבו אין דמוקרטיה או רמת החיים נמוכה תמיד ניתן לראות אותו, - את אלוהים, על צורותיו השונות, מרים את ראשו העייף והמזוקן.
אז מה מרווה, אתה אומר שאתה אתאיסט? -לא, בכלל לא.
נראה לי שנתינת כותרת מיוחדת לאנשים המכחישים דבר מה נותן כבוד לא ראוי לדבר אותו הם מכחישים. אחרי הכל ,אין לנו מילים מיוחדות לבדל אנשים שלא מאמינים ברוחות, מכשפות או אחד מהאלים היווניים...
בעזרת השם יתברך, הפוסט הזה ירווני בתחושת סגירה, ואפסיק לבזבז זמן על הוירוס המחשבתי הזה.
התנערתי ממנו כבר בגיל צעיר, אבל עכשיו - אוהווו...עכשיו אני כבר מחוסן לגמרי.
ואם קראת עד לכאן, וטרחת להבין את הכל -אז גם אתה.
לקריאה נוספת: יש לי אלוהים?, בחירה חופשית
| 
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
