החכמה היא לא לחשוב על זה

4 דייטים ב10 ימים זה יותר מדי.
לצאת 4 פעמים בשבוע זה יותר מדי.
ללמוד ל2 תארים זה יותר מדי.
לעבוד תוך כדי זה יותר מדי.
להיות יותר יצירתי מהיכולת שלך לממש דברים זה יותר מדי.
להיות כה מיומן בסלסה, עד שלא נותר לך עם מי לרקוד זה יותר מדי.
ללכת להרצאות של שעתיים פעמיים בשבוע, לשבת בסוף, לא לראות , לא לשמוע ולא להבין מה אתה עושה שם זה יותר מדי.
לצפות בהרצאות מוקלטות בוידאו בפי 2.1 מהמהירות הרגילה במשך 45 דקות רצוף זה יותר מדי.
כל היום לשמוע מחמאות מאנשים שאני לא מכיר, זה לא יותר מדי.

שנשים בנות 40 עוצרות אותי בקניון כדי לתת לי את המספר של הבת שלהן, שאינה נוכחת, זה יותר מדי.

להרגיש שחווית שבוע שלם ואתה רק ביום שני זה יותר מדי.
האגו שלי, זה יותר מדי.

שינה, חלומות ופרודקטיביות:

אמש, מלבד עוד דייט מיותר,  הייתה לי שיחה קצרה אך תמציתית עם ד"ר לפסיכולוגיה. היא אמרה כמה דברים נכונים ומטרידים מאוד.

אמרתי לה שאני זוכר לפחות חלום אחד בכל לילה, ושאני חווה חלומות צלולים לפחות פעמיים בשבוע. היא אמרה שזה מאוד מאוד נדיר. (לקח לי כמה שנים לפתח את היכולת, ועכשיו קשה לי לכבות אותה) שאני זקוק לכ9 שעות שינה בלילה, לפחות. אמרתי לה שאני מוצא עצמי מאריך שינה בבקרים, מתענג על ההכרה הגבולית, מנתח את החלומות דקות ארוכות בהכרה מלאה, כה מרותק עד שזה גוזל לי זמן רב מהבוקר. שאלתי איך להיות יותר פרודקטיבי, יותר מחובר לעולם. כמו נפוליאון, שמעון פרס או אהוד ברק שישנו רק 2-4 שעות בלילה. או השותף המשוגע שלי שעובד משרה מלאה לוקח סמסטר מלא וישן 5 שעות בממוצע. או ניר המשוגע שישן פעם ביומיים, ל3 שעות בלבד. (ושותה 4 ליטר קוקה-קולה ביום..)

אז ככה

1.סטטיסטית, אנשים שזקוקים למעט שינה נרדמים מהר, קמים מהר ופרודקטיבים מאוד.

2.מיעוט שינה הוא תכונה גנטית, סומטית, לא נרכשת ובלתי ניתנת לשינוי בעליל.

3.תשאל את עצמך למה זה חשוב לך לנתח את החלומות מאשר להתחבר מחדש למציאות בכל בוקר. האם אתה בורח ממשהו? האם אין לך עניין במציאות? האם יש לך עניין לא פתור, שאתה מנסה לפתור בחלום?

כן!!! מהמציאות, כי היא קטנה סופית, מובנת ולא מעניינת, מטרה.

סעעאמק ערס כושלראראבאק.

אני צריך מנטור,  מישהו יותר חכם, עם תשתית מתגמלת להציע, אני רוצה להטמע לתוך פרודקטיביות. לתוך סטארטאפ.

אני צריך גורו.

אני צריך פטרון.

אני זקוק לו בטרוף.

אני מתבזבז בחיים האלו.

עמוק בפנים, לבד לי.