החכמה היא לא לחשוב על זה

מה לדעתך משמעות החיים?

החיים נוצרו כתוצר ממנטי להנצחה עצמית, כלומר מטרת החיים (בני אדם הם רק תופעה חולפת) היא פשוט לא למות.

המטרה הסוביקטיבית של התודעה האנושית, בהנתן שהיא מנסה לייצר לעצמה משמעות פנימית היא -

                   מקסום ההנאה בכל אמצעי, בסייג שמירת היכולת למקסם את ההנאה גם מחר.

יש לי טיוטת פוסט על הנושא איפשהו..

האם פעם פקפקת בעצם קיומך?

בוודאי. התודעה האנושית היא פיקציה קוגנטיבית שמקבלת את המציאות והבחירה בצורה רטרואקטיבית בשביל לשמר את האגו.

זה מפחיד נורא. רנה דקארט הרי טעה.

מאוד מאוד קשה להבין את זה.

שבוע שעבר, אחרי 9 שעות שיחה פילוסופית עם האיש הכי חכם בנושא שיצא לי להכיר, ובעזרת עננה חומה תומכת אמפתית הגעתי להארה אדירה. השנייה בחיי. היא כל כך קשה להבנה גם לי, וכל כך מנסה להדחיק את עצמה, שאני בספק אם אצליח איפעם לכתוב את זה בצורה קוהרנטית.

למרות שכבר 3 אנשים ביקשו ממני..

מה קורה אחרי המוות?

התודעה שלנו מתפרקת לרכיבייה, והחוויה הסוביקטיבית שלנו מפסיקה להתקיים.

באותה הצורה שהיא מפסיקה להתקיים בכל לילה שאנו נרדמים, ובכל רגע שאנו לא מרוכזים. אין הבדל. אז אין מה לפחד.

האם יש גילגול נשמות?

כן, אבל לא בצורה שאנשים חושבים.

הגלגול לא מכיל את האגו הפנימי שלנו, אלא נובע מסתמיות וחוסר היחוד של החיים. אינפורמציה לא נהרסת, היא פשוט מאבדת אפשרות לקריאה ויחוס. כל מה שהיה הוא שיהיה, כל הנחילם זורמים לים והים אינו מלא.

האם לדעתך יש גן עדן \ גיהנום?

הפרשנות הפופולארית לאלוהים אומרת, שכן. טיעון הסימולציה טוען שאלוקות שכזו אפילו סבירה סטטיסטית.

מצד שני, נח מדי להאמין בזה, ומכאן שסביר להניח שאין.

האם לדעתך אחרי המוות את פשוט נשמה שמעופפת לה?

לכל דבר יש "נשמה". גם לכוס המים שלנו.

האגו שלנו הוא תופעה פסיכואבולוציונית, ומודעות עצמית היא נגזרת אנקדוטאלית, לא טרנסידנטאלית שלה.

מה אתה חושב על כל המיסטיקנים שמתקשרים עם המתים?

אם אומרים שקר מספיק פעמים הוא נהייה אמיתי.

אני כבר שנים משתעשע בלשכנע אנשים בדברים שהם לא מאמינים בהם, יושב לידם ברכבת מנסה ללקט דבר מה שהם ממש מחזיקים קרוב לליבם, ורואה אם ב25 דקות נסיעה אני יכול לגרום להם להגיע למשבר אמוני. אני כבר ממש טוב בזה..

היכול להיות אימון NLP טוב מבחינתי לייצר סיאנס פעם..:)

למה מגיע לך לחיות לדעתך? מה המטרה שלך בחיים?

מגיע לי מתוקף קיומי.

אם אני מנסה להצדיק עצמי בפני קולקטיב שנלחם על משאבים מוגבלים, יהיה לי יותר קל לשכנע אותם בנפתולי טיעוני מאשר לייצר משהו רלוונטי.

אם אני מנסה להצדיק בפני האלוקים התנ"כי אז בסך הכל אני בחור די טוב, ותורם לזולת.

אבל.. אני לא באמת מנסה.

האם האנושות תחדל להתקיים יום אחד?           כן!!!

ולא.

ההגדרה של מהו בן אדם תורחב, ותכלול דברים שלא הנחנו שהם חלק מהמין האנושי.

המין האנושי ישתנה לדבר שאנו לא נזהה כאנושות.

אבל יותר מפחיד ל-ד-ע-ת שאני ובני דורי יזכו לראות את זה קורה במהלך חייהם, לא בעתיד הרחוק.

השאלה האמיתית היא האם זו תהייה שואה כלל פלנטרית שתגמד את מה שקרה בשנות ה40, או שמה זו תהייה אוטופיה משיחית שקשה לדמיין?

בקרוב פוסט שיפרט את הנושא.

אני מנסה לעצב כרטיס ביקור. משהו מגדיר, אך לא מגביל. למישהוא יש רעיון מעניין?