החכמה היא לא לחשוב על זה

השמש היוקדת ,האקלים החם והרוח המהבילה  גורמים לי להלך על פי תהום ,על קו פרשת המים של הדכאון.
מתנודד על הסף.

אסור לי להסחף עם רגשות ומחשבות פן לא אשים לב  למדרך רגלי ואאבד שיווי משקל.
מזג האוויר לא תואם את הוואי החיים כעת ,הקוד העתיק מתווה לי הוואי חלופי של הזדווגות לוהטת אקראית ומהירה ללידת אביב פורייה. גם להן. מריחים את זה נוטף מהלחות באוויר.
מכנסי תחת -תחתונים פומביים ללא רגשות אשם, מבטי אגב הגוררים החלפות טלפונים ,ובחורות דאשתקד שמתקשרות סתם להגיד שלום ולמה שלא אקפוץ ונשב על איזה בקבוק וודקה או שתיים.
אבל על טעויות משלמים ,בסמסמטר קיץ ,במועדי ב' ,בקורסים חוזרים והצלפות עצמיות.
כאבי מחזור . חלילה מעגל החיים סב למחזור נוסף.
אבל למה הן צריכות להתקשר ולשאול אותי אם אני רוצה אילת? סיני? לקפוץ לישון? מסיבות טבע?

זה לא עוזר.
אבל אני אהייה חזק.
ישנן טכניקות הרוויה ידועות ומהירות לליבידו גואה שלא כוללות את זולתי , אבל לאחר זמן מה ללא צד-מקבל הדחפים הרגשיים מגיעים ומאיימים למוטט את חומת החול שאני מנסה לחזק.

אני כמעט מפחד לגעת בגיטרה ,פן אפרוט על איזה מיתר רגשי מבלי משים ואשחרר את ציפור הנפש לשיר בציוץ שיביא את הקירות לתהודה והתרסקות.

החלקה בתהום משמעה תאוצה מהירה בנפילה מטה , ויותר מתחתית המתלול ,אני חושש מהנפילה.
למי שנופל אין זמן להתעסק עם שום דבר אחר מלבד לנפנף בידיים בדאגה שלא יפול בסוף על הראש.
לא שאני עושה בו משהו ,אבל אין לי את הזמן הזה.

ואולי פשוט צדק מי שאמר לי עוד שנה שעברה כמעט - זה פשוט מסוכן לחיות לבד לאורך זמן.