"נפרדתי" מ3 בחורות הסופ"ש, בערב אחד.
מעשה ביפיפייה מהסלסה
הראשונה, בחורה מהסלסה. יפייפיה, מקסימה , סקסית, פלרטטנית, רקדנית, חברותית ופתוחה מאוד. ממש מותק.
הכל זורם, היא לא מפסיקה לחייך.
אני והחבר'ה הולכים להמשך ערב במקום אחר, היא מבקשת טלפון.
סופ"ש, אני מזדמן למושב שלה, מתקשר, היא מתחמקת, מתרצת, אני מתעקש ומגלה שיש לה "חבריקו". (שזה כמו חבר, רק יותר קטן, פחות חשוב, פחות אמין, והכי פחות מתכוונת כשהיא אומרת את זה)
שוב סלסה, היא שולחת הודעה, מקווה שאגיע.
הגעתי, בהחלטה להשקיע בה את הערב, מאוד מצאה חן בעיני, מזכירה את האקסית בגרסא משודרגת. יותר יפה, הרבה יותר סקסית, יודעת לרקוד, נחמדה וללא הפרעות אישיות בולטות. הערב בעיצומו, ריקודים סקסיים וצמודים, מבטים נוגים ועמוקים. כמעט נשיקה. איזה כיף.
רגע! היא צריכה להגיד לי משהו, הצהרה דרמתית. הולכים למקום שקט.
"מרווה, בעצם..אה..אין לי באמת חבר."
וואלה.
היא שיקרה לי הזונה.
חלק בי זועם על השקר הבוטה והזול, חלק בי מפוייס מזה שהיא הרגישה רע איתו.
חלק בי מאושר שהנה היהתמוגגה לה הסיבה להמצאת החבר הזה, והיא רוצה בי כעת, חלק בי כועס על המשחקים המטופשים האלו שהיא וודאי עושה עם כולם.
אז האם היא רוצה אותי, או שהיא רק רוצה שארצה אותה?
"בוא נלך לאנשהו" אומרת החמודה שרוצה אותי.
סבבה, לקחתי אותה לדאנס-בר. היא לא מכירה אף אחד. רק אני והיא . (ו4 חברים שלי שלא מפריעים)
מגע פיזי, פלירטוטים קרובים, מבטים מפתים. אני קונה לה משקה, נותן לה להרגיש כמו מלכה.
טיפש! איך שכחת שהיא זונת תשומת לב בת 19, אתה משתמש באלגוריתם הלא נכון!
והנה... מישהו קורא לי, אני חוזר אחרי 30 שניות. היא רוקדת עם 2 בחורים. ספק לא רואה אותי, ספק רוצה שאראה אותה. לוקחת אחד הצידה, מצטחקקת מדבריו, שולפת טלפון, נותנת לו מספר.
זועם, אני עוזב אותם לנפשם ונעלם ל10 דקות.
ידעתי שזה טוב מדי. היא שווה מדי מכדי לצאת רק עם בן אדם אחד, זה לא יעיל מבחינתה.
הזונה מנצלת אותי בשבילל טרמפים, דרינקים ויציאות כיפיות וחינמיות.
נעלב, אני בועט אותה אצל ה"ידיד" שלה , איפה שהיא מבלה את הלילה.
נראה שיש לה אחד כזה בכל עיר.
יומיים אח"כ היא מתקשרת אלי, עדיין באקסטזה, רוצה לשפשפף עלי את המעמד החברתי שלה עד שהיא תגמור.
שואלת איך קוראים לחבר החמוד שלי, מספרת לי על הבחור מהמועדון שהתקשר, אומרת שהיא עומדת לצאת, ושאם אני רוצה לבוא לאותו פאב אז שאדע שאצטרך לשבת בצד בעוד היא והחברה שלה על הבאר "מקבלות טלפונים". והיא בכלל מאגניבה וכוסית. ואז היא והחברה צריכות להגיע למסיבה אחרת בכלל. היא גם כוסית ונורא מקובלת, למקרה שזה התפספס אצלי איכשהו.
וואו.
מה יותר מגעיל מאוננות גלוייה של בחורה על האגו שלה?
פשוטה מדי מנטלית מכדי להסוות את העניין.
נאמס לי.
צעקתי עלייה מונולוג של 100 שניות.
את יודעת שחשבתי שאת מקסימה? שדווקא רציתי משהו רציני? אבל ההתנהגות גיל 17 הזו לא ראוייה, לא קוסמת ועושה אותה לגמרי לא רלוונטית!. איחלתי לחיילת בהצלחה - עם מילוי כל הישובים בארץ עם חבר'ה שילינו ישקו ויסיעו אותה, שמחתי לבשר לה שסלקום עורכת מבצע של כרטיסי זכרון לטלפון, כי נראה לי ששלה עומד להגמר.
-שתיקה..
אף אחד מעולם לא עמד לה מול הבלוף, קרא לה בשמות, הראה לה שהקסם לא עובד.
דקה שלמה נתתי לה לגמגם תשובה. היא לא הצליחה להרכיב 2 מילים.
ניסתה להתנצל, אמרה שהיא רק ילדה. שהיא לא ידעה.
אולי התחרטה.
ניתקתי.
אולי זו פאזת נעורים תמימה משועשעת וחולפת, אולי זו התחלה יציקת אופי ארוך טווח. מה שבטוח זה שקשר עם כזו בחורה רק יעצים את המשחקים, ורק יקצין את הזנותיות שלה.
האם זה רק אני שמאס במשחקים?
יש אפילו מצב שזו הקצנה של מיניות לא קיימת שרק בתולה יודעת לעשות. לי זה נראה כמו עניין של גיל ולא תרגיל. אז לא נשארתי לגלות.
בחורה כזו מזיינים וזורקים,לא אוהבים. חבל, דווקא ממש רציתי.
יש איזה סרט צרפתי על זה, כל הסרט איזה בלונדה בת 19 מספרת על סרטי פורנו, בולבולים ומאות הגברים שהיא עשתה בשביל לגרום למישהוא להתאהב בה. זה לא עובד, בסוף כל המוסלמים אונסים אותה, מגלים שהיא בתולה ומושא אהבתה מזדעזע ממנה עד כדי גועל.
והיא עוברת משבר אישיות פסיכוטי.
עצוב שכל הטכניקות המוכחות שלי עם בנות נזרקות מהחלון כשאני באמת רוצה מישהי ונותן לה לבחור.
זה מה שקורה שמחמיאים למישהי ונותנים לה להרגיש מושכת.
אגו טריפ שמסתחרר משליטה.
נמאס לי מהחוסר רוחניות האוטומתי הזה. נמאס לי לשחק את המשחק. נאמס לי להגיד להן מה לעשות ומה לחשוב.
התקשרתי לבת 19 השנייה שאני מזיין וגמרתי גם איתה. היא, לעומת הראשונה, מעולם לא דיגדגה לי אפילו את ההתחלה של הרצון לקשר.
איזה מגעולה מאתר הכרויות רצתה לקפוץ אלי הערב, בלי ששלחה תמונה. אמרתי לה להמתין רגע, תודה לגוגל על שהצלחתי למצוא אחת ברשת לפני שהסכמתי. דווקא נשמעה מבטיחה.
אכזבות
.בעעע.
זונה זה אופי, לא מקצוע
זונות הן לא אלו ששכובות עם כולן. גם לא בעד כסף.
הן אלו שיותר מדי נהנות מהמשחק, שנהנות מהתהליך יותר מאשר התוצאה. הן לא רוצות חבר, הן רוצות שירצו אותן.
זה הרי ממקסם את ניצולת המשאבים של הגברים שבסביבה, כלומר את ניצולת המשאבים שלהן.
גם בטכניון רואים בנות שכאלו לפעמים, כל מיני כוסיות בנות 22 שיושבות באולם עם יחס בנים:בנות של 1:15 ונעות בחבורות של מינימום 4 "ידידים". יש מישהו שמסיע אותה הבייתה, אחר עושה לה את השיעורים, אחר מביא לה ארוחת צהריים מהקפיטריה וכולם רוצים להיות שותפים שלה בפרוייקט.
והיא?
משתדלת כמיטב יכולתה ללההטט את הרמיזות המיניות שלה, ככה שכולם יקבלו מספיק ויחשבו שהנה הנה...אוטוטו, מעבר לפינה - ההזדמנות הגדולה שלהם מגיעה.
חלילה לה מלצור קשר רומנטי במהלך ה3 שנים האלו, זה ימוטט לה את כל המעמד החברתי. היא עוד עלולה להתחיל ולעבוד בשביל להשיג משהו.
הכי נורא זה שבסוף כל התהליך, היא תהייה "מהנדסת מהטכניון", ולמרות חוסר היכולת העצמי שלה היא תקבל משרות נחשקות, כי יתר ה15 מהנדסים במחלקה מרגישים בודדים בלי בנות בסביבה.
נשים, אחד בפה ואחד בלב:
כל הדיבורים הללו על אהבה ורצון לקשר עמוק ומשמעותי עשו אותי רכיכתי ונשי.
נשים לא אוהבות רגשנות, הן לא באמת מחפשות רגישות וסימפטיה. הרי זה מראה על חוסר גבריות.
אז איך קוראים לאישה שרוצה וגם נמשכת לאותו הדבר?
-גבר.
סיפור אמיתי (מהעיתונות לפי כ4 שנים):
נערה נלקחה לאימוץ לאחר שאביה רצח את אימה והתאבד. טרגדיה גדולה. אך הנערה הצליחה לשקם עצמה וגדלה לתפארת, עשתה צבא וסיימה תואר בעבודה סוציאלית. נהייתה מנהלת של מעון לנשים מוכות, והשתמשה בנסיון האישי הרב שלה ממשפחתה ההרוסה בשביל לעזור לנשים במצוקה. לימדה אותן להתגונן, להשתמש במשטרה, במערכת המשפטית, לדעת עם מי לצאת ובגדול - לא להיות קורבן! כה נשי!
בהמשך חייה הכירה בחור טוב ונחמד, רופא במקצועו, בית בפרברים, 2 ילדים, מצב כלכלי טוב. אושר אורבני.
אושר? הא! צעקו הגנים של ההרס העצמי, אני שונאת אושר!!
5 שנים לתוך הקשר, והיא בוגדת בד"ר. עם רופא אחר? לא, עם אסיר משוחרר- אחד יענו איך עומרים -גיבר גבר.
הוא מרביץ לה, אונס אותה ומאיים שירצח אותה. היא מרטיבה במכנסיים מהתרגשות ולא מתלוננת, לא מספרת לחברות שלה, ולא משתמשת במתודות שהיא עבעצמה מלמדת כל יוםפ במרכז לנשים מוכות. בטח שלא עוצרת את הקשר. הוא פורץ להם לבית גונב כסף ותכשיטים, ומתרברב בזה מולה. היא, כמובן, ובניגוד לכל הנסיון המקצועי שלה לא פונה למשטרה, במקום זה היא גומרת עוד פעם.
אחרי שנה וקצת עולה לו החאלסטרה והוא רוצח אותה באכזריות..
היה לה את הכל, והיא זרקה את זה לפח. היא חיפשה גבר כזה, אחד שלא היה קיים במרקם החברתי האיכותי אליו נקלעה. היא חיפשה ומצאה, אחד שנמשכה אליו. כריזמתי, דומיננטי, אסרטיבי, שעיר, אלים. מה שהיא לא קיבלה בבית היא מצאה בחוץ.
וכך, בדיוק כמו אמא שלה היא נרצחה ע"י גבר שהיא בחרה.
דחפים גנטים, שהתעלו מעל לכל מסגרת חברתית חינוכית.
אותו גבר רגיש ומתחשב שיש לנשים בראש כפנטזייה, הוא לא בהכרח הגבר אליו הן נמשכות.
לאופנוענים בני 30 שעובדים בבורגר ומביאים ג'ארס מהודו יש סקס אפיל הרבה יותר גבוה מהרווק המעונב והמשכיל עם הקריירה בהייטק. עם אחד מזדיינים בפראות, ועם השני מתחתנים כי צריך ומקובל, ואז שוב מדיינים עם הראשון.
כשאישה אומרת לא, היא בעצם מתכוונת ל "תתעקש לעזעזל, תראה לי שאתה גבר!"
גבר גבר.
פרולוגוס:
1.הסטוקרית שוב יצרה קשר והוכיחה שאם יש משהו נמוך מהIQ שלה זה הEQ שלה.
2.אחרי 3 חודשים ראיתי שוב במקרה את הבלונדה האקסית, שכחתי כמה שהיא גבוהה, ענקית ממש.
היא הביטה לכל כיוון שלא הייתי ,נצמדה לאיזה בחור מסכן ועזבה בצעדים מהירים, חולפת על פני כמו אוויר. אם לא הייתי רואה אותה עושה את אותו הדבר עם ידידותייה ללימודים, חברותייה הטובות ביותר וכל המשפחה שלה עוד הייתי עלול להעלב.
3.כל היום החמיא לי איזה פרופ' מרמב"ם על הכתיבה העמוקה, יסודית ומבריקה שלי. המניפסט האתאיסטי שלי יתפרסם גם באתר חופש.
"הנקמה הכי טובה היא לחיות טוב."
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
