החכמה היא לא לחשוב על זה

הגיל הכי אידיאלי להתחיל לימודים אקדמיים הוא 18 ,בהחלט. ככה היה נהוג מימים ימימה ,ככה נהוג יומיומה, וככה יונהג ימים קדימה. רק אצלנו בחוראני-לנד זה לא ככה. בחאווה ,הרי כולם עושים צבא,לא? טוב לפחות 57% מכולם. לשם הפדנטיות הקומפולסיבית במציאת תרוצים ,אני אפרט:

1. הייתי הרבה יותר סקרן בגיל 18 ,הרבה יורת זמן הקדשתי בהבנה הרבה יותr מעמיקה באיך שדברים עובדים ,נכנעתי לבורות חוסר הידע מאוחר יותר ,חקרתי ,המצאתי ,גיליתי. לעזעל קראתי את כל http://people.howstuffworks.com/article-archive.htm ,הייתי גם יותר שחצן ומתנשא,וזיינתי הרבה פחות.
2. היה הייתי יותר תמים ,יותר נאיבי, יותר מאמין בצדקת הדרך ,הייתי משקיע את כולי ,שוקע בסלילת התוואי לעתיד ,יותר ממוקד,פחות הכרתי את נפלאות ותעונוגת העולם,פחות הטלית ספק בכותרת התאור ,בעצם האקמייה ,לא הכרתי הרבה אפשרויות חלופיות להצלחה.
3. אמרו לנו פעם ב'קידום'(בוא להזדיין) ,שהמח הכי בשל פסיכוקוגניטכנית/ההורים יתנו הכי הרבה כסף בגיל 17-18 ,אני לא יודע אם ההברקות של אינטלקט טהור יותר תדירות דאז ,אבל בהחלט שעם הגיל והניוון הביולוגי של המח יותר מסתמכים על נסיון ופחות מסיקים דברים לבד. מנגלים תבניות בעולם ופועלים ע"פ הציפייה שלך של איך מצבים יתפתחו. פחות יצירתיות ,פחות שבירת גבולות מחשבתיים. פחות תוהים על למה ויותר על איך ,עד שלבסוף תוהים על 'איך זה עוזר לי ?'.
4. מתחילים בגיל 18 ,מסיימים תואר ראשון בגיל 21 ,אויל שני שלישי בגיל 24-25 ,והעולם משפיל אשכיו לרמיסת שטיח ההצלחה האדום. יש יותר זמן לעשות טעויות ,להתחרט,לשנות כיוון,להרגיש שכל העתיד לפנינו.
5. מסיימים בי"ס ,זוכרים שאם מעבירים מספר באגף במשוואה הוא מקבל מינוס לפניו ולא הופך תמיד ל6,ולא מחזיקים את העט ביד הלא נכונה אחרי 3 שנים של תחרויות הוצאת גימלים וריבים על שיאים בשולה המוקשים. לא עושים מכינות ,לא נכשלים בקורסים,ולא חולמים על הקלימנג'רו ואיך דיברת עם תרנגולות ורודות שרק אתה ראית במרק הפטריות שלך.
6. האקדמייה היא המשך טבעי לחינוך,להתקדמות של ההתפתחות האישית מגיל ההתבגרות,לבחירות שעשינו ולאיך שאנו רואים את עצמנו באוטופיית ההצלחה כנערים,או כל הכשרה מקצועית אחרת. לפני שהמציאות שחקה ורמסה את החלומות האלו,כמובן. וקרחת זה לא הדבר הכי סקסי וצעיר כשאת מסיימת סוף סוף תואר ראשון.
7. בארה"ב חלק ממסע היחצ"ון של אוניברסיטאות זה חיי החברה העשיריחם ,סיבוב יום פתוח כולל את כל הפאבים ואגם הברבורים הפרטי ,קולג' זה חוויה לא ניכוש עשבים שוטים במשך 3-4 שנים.

8.הכל יותר חדש ומרגש בגיל יותר צעיר ,ולכן ההשקעה והתוצרים יותר טובים.

9.אני שונא את העולם,את הצבא ואינטרנט זהב.

10.אני אוהב שוקולד.ועוגות גבינה..

יו אר וואט יו אוכל.

עשיתי טעות של לאכול 4 קוביות שוקלוד ו2 כוסות קולה במשך שעתיים.

אחרי שמנעתי מעצמי מתוקים וקפאין במשך שבוע.
זה עשה אותי צלול וחד מחשבה מתמיד.
אבל ההשפעה הגופנית חזקה אף יותר,וכעת אני מתקשה לשבת.
למרות שהריכוז שלי בשיאו ,לפחות במהירות ההבנה.
אפקט דומה אני מקבל מטרנסים חזקים. אבל אי אפשר ממש ללמוד ככה.
מצויינית אקדמית אמיתית תנבע מניתוק הקשר ,או לפחות האפיניות הגבוהה בין המח לכח,בין הנפש לרחש,בין הזמזום של המחשבה לקוצים במחראה.
אני צריך יותר תחת.

ישבתי איתו ,הבטתי בו בעניין רב.
בשיתוק חושים של ממש ,בגוף מאובן ,

הוא היה מרכז עולמי כעת,שום דבר אחר לא יכל להפריע לי כרגע.
לטלפונים לא עניתי ,וממטלות היום התעלמתי

ובשעת הצהריים כשהרעב כבר התחיל להציק דחיתי.
היו רגע התפכחות קלים כשהשרותים צעקו להתפקע ודחפו אותי לאסלה.
כבר כאב לי מרוב שימוש ,הייתי חייב הפסקה לגוף ,אם לא לנפש.
הצצתי רגע מהחלון על עושר העולם והחיים שבותוכו ,ומייד איבדתי עניין בשבחוץ
סגרתי את החלון וחזרתי חזרה פנימה,לעולם האחר
השמש כבר שקעה לפני איזה שעתיים ,מתחיל להיות קר.
אדליק את התנור מתישהו.
אוף כבר לילה ,יותר קר עכשיו
טוף ,אקום להדליק.
רק ברגעי ההתפכחות ,בהפסקות באמת הצלחתי לראות את הבנאליות
לאבא שלי יש את זה
לאבא שלו היה גם משהו דומה
תמיד הצקתי להם בנושא ,תמיד ראיתי את העניין כמבזה,כמפפיין מגוחך כמעט
והנה אני כאן ,2 וחצי בלילה ,אחרי 6 שעות של רעב שפשוט לא הציק לי מספיק.
אני להצמית את הדבר הזה ,להשמידו מהיסוד ,

אחרת תמיד אתפתה מחדש תחת הנסיבות המתאימות

ןהרי זה אף פעם לא נגמר ,
הוא לא יכול להגמר ,ככה הוא מתוכנן.