בלונדה החתולה השחורה

"לא אשאל אותך מדוע
לא אחריד את בדידותך
זהירה, כמו מהססת
באותות חיבה וחסד
אדבר איתך."

-אדבר איתך

"תן בי הכוח אל מול שתיקתו,
נסוך את שיקוי החיים לדמו..."

-באמצע חיי

אני לא יכולה לומר שאני בודדה.

כי אני לא.

אבל בכל זאת משהו עדיין חסר לי.

איך רואים שהפוסט הזה הולך להיות פוסט התבכיינות.

נו טוב, כבר כתבתי למעלה שאין צורך שתקראו אותו.

נ. אלתרמן כתב את השיר הבא, אבל ברי סחרוף הציל אותו ע"י ביצוע מצויין.

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך, עובר אורח

והרוח תקום ובטיסת נדנדות
יעברו הברקים מעליך
וכבשה ואיילת תהיינה עדות
שליטפת אותן והוספת ללכת

שידיך ריקות ועירך רחוקה
ולא פעם סגדת אפיים
לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה
וצמרת גשומת עפעפיים.

קורה לכם לפעמים שאתם שומעים שיר עם מנגינה ממש, אבל ממש טובה?

ומרוב שאתם מרותקים למנגינה אתם שוכחים להקשיב למילים,

אז אחר כך אתם קופצים לחפש את המילים של השיר הזה ומתבאסים לאללה כי הליריקה ממש מעפנה?

יש ל"ניגון עתיק" בביצוע של יהורם גאון מנגינה כזאת שמשכיחה מילים.

המילים הליימיות (lame?) של אלתרמן.

נמאס לי להקשיב לכולם, לעשות מה שכולם אומרים ואז לצאת אהבלה.

אז לא, הפעם אני לא מוותרת, וזה כל מה שיש לי להגיד.

מפתיע בהתחשב במידת ההימרחות של הפוסט המטופש הזה.

אולי כדאי שאני אסיים כאן.