אוקיי אז החופש הזה שונה בגלל 2 דברים:

1. אני עובדת

2. סבינקה מגיעה מקנדה

בהתחלה מה זה התלהבתי מהעבודה וזה, אחרי שבוע זה הפך לכל כך מייגע.
~ עבודת ניירת זה חרא~

כמה מעייף יכול להיות לשבת, לתייק דפים ולשתות קפה הא?

לפעמים יוצא שאין מה לעשות, אבל כדי שהמנהל לא יחשוב שאני עצלנית ואין בי צורך <כי באמת אין בי צורך> אני צריכה לעשות את עצמי כאילו אני עסוקה

בלין...זה לא יוצא לי!

ועוד היום הייתה אמורה להיות הנסיעה לסופרלנד, אבל התבטלה ~אימא שלה~, סוף סוף חשבתי קצת להנות ו...לא.

בקיצר רוב הזמן או שבאמת משעמם לי בתת מודע, או, שמתפצפץ לי הראש :/

יאללה תבדרו אותי,

מה רק אני ככה?

למה מה אתם עושים?

את הנושא של לצאת לטייל עם חברים לא עולה אפילו אז.. אני ממש ממש ממש מסכנה,

תתחילו לרחם עליי, אהא....

בא לי לנסוע לסרט

בא לי לנסוע לים בערב

בא לי ללונה פארק

בא לי למסיבה

כאילו הלו, מאמא, מה את לא יודעת שגם לי יש חיים, ואני לא יכולה להיות כל הזמן בין 4 קירות מחניקים? הא???!!!!

~ואני לא עצבנית ~

בקיצר..

HELP

משבצונת שיבצה

בה ביי