מאז שאני לא פעילה פה אני גם הרבה פחות מתעדת שטויות שקורות לי בחיים, מה שחבל כי דווקא החיים שלי הרבה יותר מצחיקים מאז שהתחתנתי עם הבנאדם הכי שטויותים שפגשתי בחיי. ולמרות שאין לי הרבה מה לכתוב החלטתי שאני חייבת לכתוב פוסט אחרון כי בכל זאת ישראבלוג עומד להיסגר וגדלתי במקום הזה.

ומשהו אחרון, רק רציתי לציין שאין להתייחס לזמנים שכתובים בפוסט כי זה אוסף של דברים שכתבתי בפתקים בפלאפון במשך מספר שנים.

אז הנה זה בא...

אדיר: ממחר דיאטה!

אני: רוצה שנקום מחר מוקדם ונלך לחדר כושר?

אדיר: לא! אמרתי דיאטה, לא אמרתי לקום מוקדם.

כשאתה תולה מדף לאישתך שלא סגורה על ימין ושמאל.

אני: למעלה... עוד קצת... עוד קצת.. ימינה.. ימינה השני...

את מתחתנת עם בנאדם, חושבת שהוא הגבר של החיים שלך, ואז הוא מוציא מהמטען את הפלאפון שלך עם ה-10% סוללה כדי להטעין את ה-26% סוללה שלו!

כשאת הולכת למסעדה עם אחתוך בת ה-14.

נעמה: שלא תעזו לאכול לפני שאני מצלמת!

כמה אחותי הקטנה חושבת שאני מעניינת? היא באה אלי עם 100% סוללה ומטען.

רצוי – כפתור בפייסבוק שעושה HIDE לכל הדברים הטעימים בפיד כשאת בדיאטה.

בחתונה.

אני: אני שותה, אתה נוהג?

אדיר: לא, הפוך...

אני: אז אתה נוהג ואני שותה?

כשאדיר מציק לי.

אני: זה לא נעים לי מה לא הבנת? תפסיק עם זה!

כשאני מציקה לאדיר.

אדיר: זה לא נעים לי.

אני: מי שואל אותך?!

Note to self: אין דבר כזה רק כפית אחת של נוטלה.

אדיר מדבר איתי בזמן שהוא עושה פיפי.

אני: אל תדבר איתי, תסתכל לאן אתה מכוון!

אדיר: כשאת עושה פיפי את מסתכלת?

אני: זה לא אותו הדבר...

אדיר: אני רוצה שוויוניות! פמיניזם לנצח!

לא תדעו כאב מהו עד שלא תקנו כדור גלידה ובלק הראשון הגלידה תיפול לכם על הרצפה.

אני ובעלי הפכים מוחלטים: הוא מזרחי ואני אשכנזייה, הוא מבית מסורתי ואני אתיאיסטית, הוא אוהב חורף ואני קיץ, כשלו נוח לי לא נוח וכשלי נוח אז לא אכפת לי.

כמה זמן לא עשינו כלים? אדיר אוכל עכשיו קורנפלקס בפינג'אן.

אדיר: את לא תחליטי לי על החיים.

אני: מה אתה אומר?? יש לי טבעת שאומרת אחרת.

אני לא אשכח את הפעם הראשונה שתפסתי את אבא שלי משקר לי. שאלתי אותו "איכס אבא, אין לכם גבינה צהובה שהיא לא 9%?" והוא ענה לי בלי בושה "זה טעים מאוד". אני זוכרת את זה כאילו זה קרה לפני 8 דקות.

המעשה הטוב שלי ליום? בעלי חזר מהמכולת עם כיכר לחם ואמר "אני צדתי לנו לחם, עכשיו תכיני לי טוסט אישה!" והחלטתי לחוס על חיו.

אתמול כשכוונתי לי שעון מעורר חשבתי לעצמי "אני אקום מוקדם, אתעורר בכיף שלי, אכין ארוחת בוקר וקפה..." והנה, 11 נודניקים אחר כך מצאתי את עצמי רצה ללימודים כדי שהאוטובוס של הסיור לא ייצא בלעדי.

הרגע הזה שבעלך אומר לאבא שלך שהוא התחתן איתך מבחירה ואבא שלך עונה לו "כן, זה מספיק סבל".

להיות רווקה זה להבטיח לעצמך שכשיהיה לך חבר אתם תצאו בסילבסטר.

להיות נשואה זה להגיד לעצמך "עזבי אותי אני של פעם, אני עובדת מחר".

שיחה של שני אנשים שאני לא זוכרת מי הם ולא רשמתי לי.

"זה מסרטן?"

"איך נדע אם לא נטעם?"

אני: מה אתה מכין?

אדיר: פרוסה עם חלווה.

אני: למה אתה לא מציע לי?

אדיר: את רוצה?

אני: לא! אתה יודע שאני לא אוהבת...

כל חיי אהבתי את חג הסוכות. כל חיי עד היום שבו השכנים בנו לי סוכה מתחת לחלון וישבו בה יום וליל מבלי לסתום את הפה לדקה.

אדיר: בייבי את ממש לארג'ית היום.

אני: השמנתי??

קראתי באינטרנט ששקיות תה מוציאות ריח רע מנעליים והחלטתי לבדוק את זה על כמה זוגות נעליים בארון. בעודי מחזירה לארון את הנעליים עם התיונים אדיר מחליט להסניף את הנעליים "וואי!!! זה עוד לא מוכן...".

יום אחד זה פשוט לא מספיק זמן כדי ללמוד למבחן שהחומר שלו כל כך משעמם שאת צריכה כל חצי שעה לעשות הפסקה של שעה כדי להתאפס.

מסתכלים אחד לשני בעיניים ומחייכים.

אני: מה אתה מחייך ככה?

אדיר: יש לך אורגנו בשן...

טוב זה ייצא ממש ארוך, נראה לי מספיק לבינתיים.

היה נעים להכיר אתכם (: