עדייף לאהוב מהסיבות הלא נכונות מאשר לשנוא מהסיבות הנכונות

אני לא מסוגלת. לא יכולה אפילו להיות עד כדי כך רעה בקטעים האלה.

אני לא יכולה להגיד לו שנגמר ושאני לא רוצה איתו יותר קשר.

כל דקה שעוברת מאז יום שישי אני מרגישה עם עצמי יותר רע.

כל שניה אחרי יום שבת אני מרגישה נורא.

במיוחד אחרי שהוא אמר לי שהוא מפתח כלפי רגש. שאני בעצם לא רוצה.

אותם רגעים היו נוראים.

החזקתי את עצמי לא לעשות שטויות.

לא לדבר שטויות.

החזקתי את הידיים מאחורי הגב שלו והכאבתי לעצמי שאני לא אקשיב למילים שלו

הסתכלתי לתמונה שמצד שמאל של המיטה שלו.

לא בעיניים שלו.

אני לא מסוגלת כבר.

אמרתי לו שלא ילווה אותי עד למטה לתחנות, כי אני לא רוצה שהוא יחזור הכל ברגל חזרה

כי רציתי לדבר עם פולינה ולהוציא את כל מה שעבר עלי באותם רגעים.

הלכתי לישון אצלו שעה בשביל לא לנשק אותו יותר.

להתחמק מזה.

אני לא רוצה את הקשר הזה ואני לא יודעת איך לסיים אותו.

אין לי מושג.

הראש של כל הזמן מוטרד בעיניין הזה.

כל שיחה עם חברה זה על איך לסיים את זה.

רק איך לצאת מזה כבר.