עדייף לאהוב מהסיבות הלא נכונות מאשר לשנוא מהסיבות הנכונות

הייתי בסרט אמריקאי והתאהבתי בשחקנית
כל הדרך הביתה חשבתי במונית
למה לא אזרוק את כל הארון שלי למזוודה?
אומר לאמא תודה על כל השנים ואסע.

על כנף המטוס בוהק דגל המולדת
אהובתי עדיין לא חושדת
שאני בנחישות של גורל בלתי נמנע
סוגר את המרחק ויש לי כתובת ותמונה

רנה
חייך ישתנו מן הקצה אל הקצה
כי אל הדרך, אני יוצא

פקיד המכס בניו יורק בנימוס עמוס ניכור
רוצה שאספר לו על אופי הביקור
"אני בא מאהבה", אני עונה
שום אוקיאנוס לא יפריד ביננו, רנה

חייך ישתנו מן הקצה אל הקצה
כי אל הדרך אני יוצא

מסעדה, שמלה שחורה, מחשוף שמבלבל
מזל שאת הנאום הכנתי עוד בישראל
תגעי בי רנה, תראי, אני לא עשוי מפלסטיק
איתי יהיו לך חיים אמיתיים

בערבי חמישי תשכבי במיטה עם איזה ספר
כשאני והחברה נראה כדורסל
נגור במוצקין בדירה קטנה
ואת תעשי סרט עם איבגי, פעם בשנה

רנה...
חייך ישתנו מן הקצה אל הקצה
כי אל הדרך אני יוצא

חוזרת על השיר הזה שוב ושוב...

לא מצליחה להפסיק לשמוע את השיר.

מרגישה שמשהו עכשיו חסר.

לא שלמה עם עצמי.

מדברת עם אנשים יותר מידי על המצב העכשווי שלי.

על איך שאני מרגישה עם העבודה שככה וככה..

עוד חברים וירטואלים נוספים אלי למסן, עוד התכתבויות.

מנסה להבין מי מבין אותי יותר טוב

המחשב או הטלפון.

מסתבר שעדיין אני לא יודעת.

אני רוצה להפסיק לעשות שטויות.

להחליט עכשיו מה טוב לי. אבל אני לא מצליחה

אני אוהבת להיפגע

אוהבת את הבכי הזה

את הכאב של השעות הקטנות עם הדמעות בעיניים.

שונאת את מה שעובר עלי.

אני רוצה להפסיק את זה

אבל זה לא מצליח.

פשוט לא.