עדייף לאהוב מהסיבות הלא נכונות מאשר לשנוא מהסיבות הנכונות

אני לא מאמינה שאני אגיע לנקודה שבה אני אגיד, שכל מה שהיה..היה.

שהגיע הזמן להמשיך הלאה, לא להתקע עליו. הוא לא היה שווה את כל הדקות או שעות שהיתי חושבת עליו.

ואז מה עם הוא היה חלק נורא משמעותי ממני..ואז מה אם הוא יכל להקסים אותי?

אני צריכה משהו שישאר, ולא יעלם..והוא לא היה הדבר המושלם.

יותר הייתי עצובה מאשר להיות שמחה.

חשבתי על מה לא עשיתי בסדר כל הזמן, מאשר לחשוב כמה שהיה לי טוב איתו.

ולא מתאים לי.

היה לי את השבוע הכי כיפי שאפשר שיהיה.

מזה שביום ראשון הצלחתי למצוא את עצמי בתוך טרמפ שמוביל אותי למקום שאני לא מכירה

ושנסעתי באוטובוס שעבר דרך שכונות מגעילות..לזה שביום שני היתי יחפה בבית ספר

ובשלישי היה לי את יום המא"ה של הצבא-והיה לי נורא נחמד.

וברביעי היה סתם יום זורם ואפילו הצלחתי להשלים שעות שינה

ובחמישי..בכלל היה לי טוב.

הלוואי שכל שבוע ככה יהיה.

אני מאושרת עכשיו כמו שאני

מהחלטות שאני עושה

ובמיוחד עם מי שאני.