עדייף לאהוב מהסיבות הלא נכונות מאשר לשנוא מהסיבות הנכונות

זהו

הבגרות האחרונה שהיתה לי השנה עברה

ומעכשיו...

חופש!

עבודה

להנות

כסף

חברות

ים

בריכה

ואו...זה לא הולך להיות חופש נורמלי(:

"אם תחשוב כי תיפול-כבר נפלת

 אם תחיה בלי היסוס וניצלת,

 אם תרצה לנצח אך תאמר לא אוכל

 הן תדע שבחרת בקל שבקול.

 אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בוודאי

 כי כל איש בעולם התוסס והחי

 הרוצה להגיע לתרועת ניצחון

 לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון.

 זהו חוק עולמים לנמשל ולמושל:

 פשוט הוא החזק ואיתן מברזל

 ..החלט כי תוכל-רצונך אז מושל

 ועלייך יגן חזק איתן מברזל.

מלחמות החיים לא תמיד מבקשות

את האיש החזק וכתפיו הנוקשות,

אם יתמיד, אז תמיד ינצח בכל-

רק אותו האדם החושב כי יכול"

אין כבר כוח לכלום. רק לסיים את השנה הזאת סופית ולהתחיל לחסוך כסף לאילת ולכנרת... וזהו.

לחסוך עוד כסף ליציאות פה ושם. וחוץ מזה כלום.

עוד 15 ימים סבא טס מפה חזרה לרוסיה שלו. סופסוף.

עברו 13 ימים, מחר זה החצי..

אני כבר לא מסוגלת לסבול את זה שעוד מישהו זר( לא בדיוק, פשוט אחד שלא גר פה אפעם קודם לכן)גר פה.

מעצבן אותי שאני צריכה לדבר איתו כל היום רוסית. שאני צריכה לדאוג לו.

אה, הכי מעצבן זה שאמא שעובדת רוב היום ולא רואה אותו..אומרת לי

"אין לי כבר כוח, כל היום להיות איתו ולדבר איתו, אני חייבת לצאת תשארי איתו בבית"

נו באמת, מתי אני יצאתי פעם אחרונה ואת נישארת איתו בבית?

אני מרגישה כמו ביביסיטר, אבל לבן אדם מבוגר.

אני רוצה כבר לעשות משהו אחר, חוץ מלהיות כל היום בבית.

אתמול שהוא היה בסיור איפשהו בצפון, הצלחתי להרגיש חופשייה

להדליק מזגן על 18 מעלות והתהלך חופשי בבית בלי חולצה ומכנס.

כמו שאני נוהגת לעשות. רק שלאחרונה אל יצא לי כי יש לי סבא בבית.

רק שיעברו הימים האלה, ויגיע הסוף.

אני רוצה כבר לסיים הכל.

להתחיל מחדש הכל ב1.7 כבר.

שיגיע כבר התאריך הזה!

אין לי כבר סבלנות לכלום.

לשום דבר.

רק ללכת כבר מפה להנות מהחופש.

מחר אח שלי חוזר הביתה לאחר שהוא היה שנה שלמה במכינה קדם צבאית

עוד חודש ושבועיים וחצי הוא מתגייס

אני משערת שזה הולך להיות חודש קשה בשביל אמא, ואני אספוג את הצעקות בסופו של דבר.

נקווה לטוב בסוף הדרך.

ריט