לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

עדייף לאהוב מהסיבות הלא נכונות מאשר לשנוא מהסיבות הנכונות


...מישהו לרוץ איתו בגשם החזק, שבתוכי תמיד יורד ולא נפסק.

Avatarכינוי:  .RiTa

מין: נקבה

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

חברה טובה


הדבר היחיד שיכול להכאיב יותר מכל דבר בעולם, אבל באמת בעולם. זה לריב עם החברה הכי טובה שלך.

לא לדבר איתה במשך שישה ימים כבר.

שישה ימים שאת חושבת על המעשים שלך כל שניה אפשרית.

מדברת עם אחיך כל שניה עליה, והוא אומר לך ללכת לבקש סליחה, אפילו ששתיכן טועות.

חמישה ימים שעוד ימשכו עד שיגיע הסוף למחשבות החסרות מקום ישיבה במוח שלי. ברגשות ואצלי בכלל.

אני רוצה לצעוק חזק, להרגיש כאב פיזי ולא נפשי. אבל אי אפשר הוא לא מגיע.

אני לא רוצה להתעלם מהכאב הזה, אני לא רוצה לשכוח את הכאב הזה אפעם.

אני אשמור אותו תמיד אצלי בצד, בשביל העתיד, בשביל שאני לא אחזור על אותה טעות פעמיים או יותר.

המחשבות שלי ריקות, הן רוצות להיתפס במשהו אבל אין במה. אין עם מי לחלוק.

אני יכולה לחלוק עם כל אחד, אבל זה לא יהיה אותו הדבר. זה לא תהיה אותה הרגשה של חלוקה.

אני ארגיש שמשהו חסר.

כי כבר ניסתי לחלוק עם חברה אחרת.

אבל פשוט זה לא זה. לא הצלחתי לדבר. נחסמתי בפנייה.

כי יש מישהי שאני לא מדברת איתה. ואם היא נסגרה בפני, אז הכל נסגר.

 

המחשבות האלה יצאו מהכלים היום ועוד מחשבות עליו נוספו.

לא רציתי לראות אותו היום. הוא התקשר בבוקר ולא הספקתי לענות ורצינו להיפגש בערב.

דחיתי הכל.

משהו חסר לי.

כמו כל השבוע.

יצאתי לריצה בשקט.

לבשתי בגדים קצרים ונוחים למרות שקר בחוץ.

נעלתי את נעלי הספורט החדשות ויצאתי אני והפלאפון.

בחיים לא יצאתי בשדרה הראשית פה לבד לריצה, ובכלל ב1 לפנות בוקר.

הכל שקט. בקושי יש אנשים.

3 מכוניות עוברות. מכונית אחת מוכרת לי. עשיתי להם ביביסיטר פעם.

עוד מכוניות עוברות ומסתכלות מוזר על הילדה שרצה לבד עם מוזיקה באמצע הלילה.

הכוח נגמר בחצי הדרך. ומשם הלכתי הכל בחזרה.

 

זה היה הדבר הכי משחרר שיש כרגע.

אני רוצה לעשות את זה שוב, אבל שהפעם המחשבות שהיו לא יהיו שוב.

אלא אחרות, טובות יותר.

 

 

 

נכתב על ידי .RiTa , 30/7/2010 01:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נסיעה לאילת!!


אין לי מילים לרשום פוסט על זה, אבל אני מרגישה שזה המקום היחיד שאני יכולה לפרוק את מה שיש לי.

לפני שנסענו לאילת ב21 לחודש היה בית ריק לברק ומשם יש לי חבר.

מוזרה לי התחושה הזאת שאשכרה יש לי חבר, אפילו אם לא יהיה לאורך זמן או שכן יהיה עדיין מוזר לי.

כאילו יש מחויבות למישהו, לדבר להיות..

זה לא כמו שנה שעברה שהחבר הזה לא היה רציני. ובכלל לא התקשה להשיג אותי.

עכשיו זה ההפך, הוא ניסה והצליח.

הצליח לעשות את מה שהייתי בטוחה שאני לא אסכים.

בחיים לא נתתי לאדם שממולי את האפשרות שהוא ישיג אותי בקלות. במילים או בנשיקות.

תמיד נלחמתי והם התייאשו מהר.

טוב לדעת שיש כאלה שלא מתייאשים, ואני מקווה שיצא מזה רק טוב מפה.

 

ב21 לחודש נסענו כל החברה לאילת למלון לב אילת.

היה מטורף, פסיכודאלי לגמרי, מדהים. באמת שזאת הייתה אחת הנסיעות הכי שוות עד עכשיו.!

הגענו לאילת בצוהריים הגענו לבית מלון שהוא היה סוג של דירה כזאת עם שלוש חדרים וסלון..כל אחד התמקם בחדר, סידרנו את כמויות האלכוהול המטורפות שהיו לנו במקרר ובארונות, ויצאנו לבריכה המעפנה של המלון. יצאנו לטיילת ואז חזרנו הביתה והתחלנו להכין אוכל לערב בסביבות 10 וחצי.

כ"כ מצחיק אותי שאנחנו התחלנו להכין ארוחת ערב בשעות הלילה וישבנו תמיד אבל תמיד לאכול לא לפני 12.

הכול היה סבבה וזורם ביום הראשון, אמא לא דאגה כי דיברתי איתה שלוש פעמים באותו יום.

הלכנו לישון אני ופולינה והבנים ישר קפצו עלינו והעירו אותנו. הלכנו לישון ב5 לפנות בוקר ובתקווה שנקום יום למחר ב7 ונצא לריצה.כן בטח.

ביום השני קמנו, אכלנו ארוחת בוקר שמנה בסביבות הצוהריים והלכנו לים.

הכל כ"כ זרם באילת. 

בערב אחרי ארוחת הערב כולם הלכו לנייטמאר.(לא שווה במיוחד) ואני ופולינה חכינו להם לעשות את הכדור.

בין לבין הלכנו לפאב שנקרא "הפאב" (שווה ללכת לשם) רקדנו שתינו ונהנו בטירוף.

הברמן שם הרבה שירים טובים של מרסדס בנד ושירים זורמים לגמרי.

אחרי שכולם שתו הלכנו לכדור ופולינה ואני עלינו לכדור. היה שווה לגמרי!

באותו הלילה נאבד לי הקול ומאז לא דיברתי כבר עם אמא. ועד עכשיו אני לא מדברת איתה.

הכל היה כ"כ זורם באילת. ככה עוד שלושה ימים שבהם הינו שוב בפאב עשינו ספורט ימי->אבובים ובננות.

היה ניסיון כושל לסיים את כמויות האלכוהול שהיו בלילה האחרון (מוצאי שבת) שתינו מהבוקר עד לפנות בוקר של היום הבא.

לא הצליח במיוחד לאנשים ונשאר אחרי זה עוד 4 בקבוקי אלכוהול והרבה בירה.

כל הלילה האחרון שמענו שירים  טראנסים פסיכודאלים. היה מטורף לגמרי.

 

 

אילת היתה חוויה כ"כ מדהימה.

חוץ מאיבוד הקול שלי הכל היה כ"כ טוב.

במיוחד לדעת שיש מישהו שמחכה לראות אותך שאת חוזרת.

 

תמונות!










אחוות השרוווליםםםםםםםםםםם!



זה מה שקורה ששותים מהבוקר....מפספסים את הכוס(:

פסיכודאלי!

פסיכוווודאלי(:

 

 

 

יאללה מחר מצעד הגאווה בירושלים, את מי רואים?(:

 

 

RiTa!

נכתב על ידי .RiTa , 28/7/2010 14:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יפתי


פשוט מותר לי להיות מאושרת(:

 

"אז למה לבכות
תמיד אפשר לנסות
אם תנגבי ת'דמעות
אני פה
אז נדבר על הכל,
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור
כי כשרוצים באמת,
פתאום יש דרך לתת
ואת תראי שהלילה יעבור"

 

החיוך מצליח לשלוט

והכיף נשאר כל הזמן

 

אחרי שבוע מטורף שאמא לא הייתה בארץ

אחרי חמישה לילות עם פולינה שהיו פשוט ה-דבר

אחרי שתי לילות אצל ברק בבית הריק שלו

אחרי לילה לבן עם הבננות שלי

אחרי הכל

 

הגיעה אמא. ואני עם חיוך על הפנים.

תודה שטסת ונתת לי להנות מהחופש!

 

כיףכיף(:


 
RiTa:)
נכתב על ידי .RiTa , 19/7/2010 00:49  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מריקוקעע ב-24/7/2010 17:01
 



לדף הבא
דפים:  

26,164
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.RiTa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .RiTa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)