מנהל רשת מדוכדך כבר לא לומד פסיכו, כבר הספיק לצאת מעתודה.. אבל עדיין חי וקיים..
Long live me! |
| 12/2008
ובכן, אני מזהיר מראש, זה יהיה פוסט קצת מוזר.. לקח לי הרבה זמן לנסח אותו אפילו בראש וגם עכשיו אני לא הטוח שזה הולך לשקף את ההלך המחשבה שלי. זה שילוב של מספר דברים שקרו בזמן האחרון. המקרה הראשון היה כשהייתי מאושפז בתה"ש.. ולחדר שבו הייתי הצטרף אדם נוסף, דתי. למען הסר ספק, אין לי שום בעיה עם שום סוג של אדם כל עוד הוא לא כופה עליי את האמונה שלו (בין אם הוא דתי, הומוסקסואל, קיצוני כלשהו וכד'), כשטרוריסטים מהווים יוצא דופן. בקצרה התברר שגם הוא חייל ובבוקר שלמחרת הגיעו החיילות החמודות מר"מ 2 להביא לנו עיתונים. לצערי, בזמן הזה בד"כ ישנתי תחת השפעת התרופות שהייתי מקבל והייתי רואה את העיתון רק בשעה 9 בערך. אך באותו בוקר, התעוררתי עקב קולות של וויכוח, כשהסטתי את הוילון שמפריד בין המיטות, ראיתי את החיילות של ר"מ 2 מנסות להבין את אורך החיים הדתי של אותו בן-אדם. וכל פעם שמישהי שאלה אותו שאלה שלא הייתה לו תשובה הוא היה אומר בבטיחות מלאה : "נסתרות הן דרכי האל". אחרי הפעם השלישית שהוא אמר את זה, הרגשתי צורך להכנס לשיחה.
~פה יהיה קטע טוב לציין שאני אטאיסט מהבחינה שאני חא מאמין בשום דת או בשום כוח עליון. הדבר היחיד שאני מאמין בו, הוא מדע~
נכנסתי לשיחה עם המשפט הבא : "תסלח לי, אתה יכול להוכיח שה' קיים?" הוא כמובן מגיב עם "תוכיח שלא." אני: "אז אתה טוען שאם אני לא יכול להוכיח שמשהו לא מתקיים אז הוא כן מתקיים?" [תקראו את זה כמה פעמים, קצת קשה לעקוב אחרי זה] הוא מגיב ב"כן, חד משמעית." ואחרי עוד כמה החלפות מילים (שגם הבנות מר"מ 2 הצטרפו לחגיגה) הבחור בא ביציאה: "אבל למה אנחנו בכלל מתווכחים, הדת והמדע עונים על שאלות שונות, המדע חוקר איך העולם נברא, והדת חוקרת למה." ואז אחת הבנות מר"מ 2 אמרה : "אולי השאלה הנכונה שצריך לשאול, היא מה השאלה הנכונה?" ואז אני אמרתי בהיסח דעת : "אולי השאלה הנכונה, זה האם אנחנו בכלל רוצים לדעת?"
אחרי כמה ימים, נסעתי לבקר חברים שלי באוני' העברית. בדרך חזרה, שמעתי מישהו מתווכח באוטובוס על אותו נושא שאנחנו התווכחנו בבית חולים, ומישהו זרק את 2 המשפטים האחרונים שנאמרו בבי"ח (בוארציה קצת שונה אבל אותו עקרון).. וזה גרם לי לתהות.. האם אנחנו באמת רוצים לדעת??? ואם כן.. מה אנחנו רוצים לדעת?
| |
| |