כן, אני שמחה, מאושרת, כיף לי,טוב לי- סוף סוף..לראשונה בחיי.

המעבר לעיר אחרת, ההתרחקות מהעבר, הכרת אנשים חדשים וטובים עשתה לי הכי טוב בעולם.

אבל גם בזה יש חיסרון...בימים האחרונים אני שותה הרבה.

ודווקא לא עם החב'רה, הם לא שתיינים..רק ביציאות מיוחדות,חגים,ימי הולדת וכאלה..אבל אני? לא יודעת מה קרה לי..

כשאני לבד בבית, אני הולכת לקיוסק..מבזבזת את כל הקופה שלי...וקונה שתייה.

וודקה,יין, מילא זה היה בירה..אבל לא.

-

אתמול בלילה...הייתי לבד בבית..שתיתי המון...יצאתי לבחוץ,לא הייתי שפויה ביכלל

נפלתי על הריצפה...ילד בן 14 בערך ..לא זוכרת..הרים אותי..ושאל אותי עם אני צריכה עזרה..אמרתי כן..והוא לקח אותי לבית..

הוא היה כ"כ חמוד..הכין לי תה.

ואני לא לא הפסקתי להימרח עליו, הרגשתי שהוא רוצה, אבל לא רצה לנצל אותי.

לבסוף זה היתגלגל, שכבנו.

אני לא מאמינה...הילד הזה איבד את הבתולין שלו ביגלל איזה שיכורה דפוקה שלא נותנת לזה משמעות ביכלל..

בבוקר אמרתי לו שאני מיצטערת...הוא אמר שהוא לא ישכח את זה בחיים..והלך.