כ"כ הרבה זמן לא כתבתי שייקח לי המון זמן להשלים את כל החסר.

קודם כל...טירונות.

אז כן, גם אותי הצבא לקח...לפני חודשיים.

עברתי את אחת החוויות הכי משמעותיות שהיו לי, הכרתי בנות מדהימות

ואם עכשיו אומרים לי שאני צריכה לעבור את כל זה שוב

אני עושה את זה בלי לחשוב פעמיים.

זה אחד הדברים המחשלים, זה מלמד אותך על עצמך כ"כ הרבה...

פשוט מוציאים אותך מהבית יום אחד ואתה לא יכול להתקשר אם רע לך או שאתה צריך עזרה,

נותנים לך זמן לכל דבר ושמים אותך עם אנשים שאתה לא מכיר.

אז כן...בהתחלה קשה להתרגל לכל העניין אבל זה הכל תלוי בגישה שהולכים איתה מהתחלה.

ואני באתי בגישה שנכון, יכול להיות שיהיה לי קשה אבל אחרי הכל זאת חוויה לכל החיים

וככה אני גם רוצה לזכור את זה.

וזה מה שקרה...היו רגעי משבר אבל נהנתי מכל רגע (כן..גם מאותם משברים)

למדתי על עצמי המון, ראיתי איך אני מסתדרת במקום כזה שהתנאים בו לא כאלה טובים

עם מעט שעות שינה. למדתי איך אפשר להתחבר לבנות ששנייה לפני לא הכרתי ובערב כבר

ישבנו ודיברנו כאילו אנחנו מכירות שנים.

ואז התחלתי את השירות הסדיר שלי....שגם שם אני במקום טוב עם אחלה אנשים..ואני רק יכולה

לקוות שזה גם ימשיך ככה.

בקשר אליו...זה בטח ישמע ממש מוזר...

ולפעמים אני גם לא מבינה את עצמי בכל מה שקשור אליו

אבל אני באמת לא יודעת איפה אני עומדת כרגע, אנחנו במצב לא מוגדר.

זה התחיל מזה שפתאום חזרת...והתחלנו לדבר שוב ואז נפגשנו

וראיתי שקשה לך,

שלא ידעת כ"כ מה לעשות ואיך להתנהג...

במיוחד כשניסית לנשק אותי ופשוט לא נתתי לך.

ואז שוב התרחקנו ולא דיברנו כמה זמן עד שהקשר חזר ונפגשנו שוב.

שם אני באמת לא יודעת מה קרה...ולמה.

אולי זה היה משהו באווירה ונישקת אותי...

בהתחלה די קפאתי

במיוחד שאתה זה שסיימת את הקשר. וניסיתי לצאת מזה

ולא נתת לי כ"כ...וזה קרה כמה פעמים.

ואתה מדבר איתי ומתנהג כאילו אנחנו ביחד וזה

רק מבלבל אותי הרבה יותר.

במיוחד שאח"כ אתה שוב נעלם...אני לא יודעת אם זה בגלל

שאתה מחכה שאני אתקשר, או בגלל שגם אתה מבולבל מכל המצב ולא יודע מה לעשות.

אז שלחתי לך הודעה אם יש מצב לראות אותך ואמרת לי שכן...

וכשאמרתי לך לדבר איתי כשתוכל במשך השבוע ולא חזרת אלי...

כי לא קיבלת את ההודעה, וכהתקשרת אלי לראות מה קורה, שוב דיברת איתי

כאילו אנחנו יחד....אומר לי שבסוף אנחנו עוד נתחתן.

אז כן...אני קצת קרה אליך ומנסה להיות די מרוחקת כדי לראות מה קורה...

וכנראה שאתה דווקא די אוהב את זה וזה מושך אותך יותר.

ושאמרת לי לבוא איתך לחברים שלך וישבנו שם...ושאלו אותך אם אני חברה שלך והסתכלת עלי ואמרת להם

 "היא לא חברה שלי, היא אישתי" ואיך שהם שואלים אותי אם אנחנו יחד אני אומרת להם שלא.

והאמת? שזה ממש דפוק ורק מראה עד כמה הכל לא סגור

במיוחד ששנייה אח"כ אתה בא ומנשק אותי.

אבל אנחנו באמת לא ביחד....למרות שאנחנו מתנהגים כאילו שאנחנו כן.

ולמה אתה גורם לי להרגיש את כל הדברים האלה...ואחרי כל הדברים שאתה עושה גם לגרום לי להרגיש מיוחדת בדברים שאתה עושה או אומר רק לי. ואיך תמיד אתה יודע להיעלם ולחזור ושנינו יודעים שזה שם...והכל בא מיוזמתך.

וכן, השתניתי...ואתה בטח שם לב.

 התבגרתי הרבה יותר מאז שהתגייסתי וכנראה שאתה אוהב את השינוי הזה.

אבל אני באמת רוצה לדעת איפה אני עומדת...כי במצב הזה אי אפשר כ"כ להמשיך.

ועם כל הדברים האלה...אתה פשוט עושה לי טוב, גם בדברים הקטנים והלא משמעותיים.

גם כשאתה רק מתקשר לומר לי שאני הראשונה שאתה עושה לה סיבוב בלי מלווה....

וגם אם זה לא יצא הראית לי שזה פגע בך שלא דיברתי איתך...

גם כשלא ראית את ההודעה. ואתה לא אחד שמראה שדברים הפריעו לו.

וגם כשאתה מתקשר רק כי "לא ראיתי אותך הרבה זמן אז אני בא לומר שלום"

 גם אם זה לשתי דקות לראות אותי וללכת...כשאתה מסתכל עלי ושר לי.

וזה לא שאני תקועה על זה, כן יצאתי והכרתי אנשים....

אבל אתה תמיד דואג לחזור בזמנים הכי לא מתאימים....וזה פשוט לא עובר.

אז כנראה שאתה הרבה יותר ממה שחשבתי או קיוויתי.

גם אם אני יודעת שאנחנו הפכים והכי לא מתאימים.

ונכון שלא נוח לי במקום הזה של האי וודאות מה קורה...

אבל זה הרבה יותר טוב מאיך שהרגשתי אז...

וכן אני אמצא את הזמן לדבר איתך על זה כשנהיה לבד...

השאלה מתי זה יקרה שוב.

Why do I keep running from the truth"

 "...All I ever think about is you