החיים זה כאן?!

***

לזיכרון הקולקטיבי שלי יש עצירות, ולא, אני לא מדברת על 'אוסף של עובדות והשקפות שמהווים חלק מתרבות של קבוצת אנשים',

אני מדברת על הקולקטיב הצעיר שלי ושל ההוא שישן עכשיו במיטה פרוש אברים ומשתלט גם על החצי שלי.

השבוע הייתי בשני ראיונות עבודה, כל אחד שעה וחצי, על ספתא שלי סיפרתי ובשום שלב לא אמרתי "הי אני נשואה קולולו קולולו", כאילו- היי אני א' גרה ב-ב' לומדת ג' עם נסיון ב-ד' ושום ציון לנ-ש-ו-א-י-ן. חזרתי הביתה, ניסיתי לחשוב למה זה לא עלה, למה לא ציינתי את זה, זה לא חשוב? זה לא קשור לעבודה? למה בכלל לא חשבתי עליו?

אתה אומר שאתה נשוי? בטח. זה הדבר השני או השלישי שאני אומר. היי אני א' גר ב-ב' ונשוי ל-

לך.

***

החזרתי את הטבעות ליד שמאל. לא לאצבע שליד הפינקי, היא עדיין פורחת. לאצבע של המורה.

***