לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של Mr BlueSKyy


מה קורה איתי. מה מעניין אותי. על מה אני חושב. מה נסגר בסוף.

כינוי:  Mr BlueSKyy

בן: 39





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אין לי מה לכתוב...


אין לי מה לכתוב... איבדתי את המוזה, אני נטול השראה, אין לי מעוף, אורך דוח, דמיון יוצר, דמיון חושב, מחשבות, הגיגים, שרעפים, אני לא יודע על מה לכתוב...

הראש שלי ריק, אני בוהה בקיר, לא חושב על כלום...
נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 18/3/2007 20:50   בקטגוריות סיפרותי, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



5 דקות הבדל, הבדל של שמים וארץ, לבן ושחור, שמח ואפור


אתמול הייתי ביפו. עליתי על איזה קו שאני לא מכיר בתחנה המרכזית, מישהו אמר לי שהוא בטוח מגיע לקיריה. אחרי שהוא הסתובב חצי שעה  בתל אביב שאלתי את הנהג והוא אמר לי שהקו לא מגיע, ושאני ארד בתחנה הבאה ואקח קו אחר. ירדתי בתחנה, רחוב המסגר ביפו, סוכני נדל"ן ממולחים יגידו לכם שזה תל-אביב.

כשאתה יורד ברחוב הזה, אתה מקבל את החיים לפרצוף.  המון ניכור מסביב, חנויות מכולת שנראה כאילו יצאו מסרט ישראלי שצילמו בשנות ה-50 עם 8 מ"מ, עם בריסטולים שכתוב עליהם בכתב יד "מבצע! 4 בקבוקים בעשר שקל", ובנייני בטון ענקיים.


והטיפוסים, אווו הטיפוסים. הסתכלתי על כמה מהם ולא יכולתי להחליט מה הם יותר, מפחידים או עצובים. אם אני צריך לפחד מהם או לזרוק  להם קצת כסף אם רק היו הולכים עם כובע למטבעות. לא היה בהם שום דבר מאיים, הם לא נראו בריונים, אבל הם נראו כמו כאלה שנמצאים בחצר האחורית של ישראל, שאף אחד לא רואה אותם, אלא אם כן הוא התבלבל באוטובוסים ורק במקרה נחת שם.


5 דקות אחר כך הגיע האוטובוס וגאל אותי. מסתבר שהמקום הזה רחוק רק 2 תחנות מהקיריה. 2 תחנות שמפרידות בין ה30+ קומות של עזריאלי הנוצץ לבין הפועלים של רחוב המסגר.

נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 1/9/2006 17:13   בקטגוריות שחרור קיטור, צבא, פסימי, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחשבות על ספסל בגינה ב3 בלילה עוד מעט לישון


לאור פנס אני יושב בחוץ, על ספספל מאולתר על דשא ירוק, קורא ספר, המחשבות בראשי רצות, חושבות על החים, על כמה שזה קלישאה לחשוב על דבר כזה, החיים. על החברה שהתקשרתי אליה המון ולא היו לא שיחות יוצאות בפלאפון, ועל איך שהיא הייתה צריכה לבקש מהחברות שלה הודעה בשביל שתוכל לשלוח לי "מאמי! תתקשר אליי מתגעגעתת"
התקשרתי אליה מקודם, היא לא ענתה, אולי היא ישנה. כן, אתם לא יודעים, אבל השעה עכשיו 3 בלילה, בדיוק כמו בשיר של טיפקס. ירדתי לפני שעה, ישבתי קצת עם החברה שעלו לשמור והלכתי להתרחץ. ניסיתי להרדם ולא הצלחתי, אולי בגלל שאני ישן הרבה ואולי בגלל שאני חושב על החברה, שאמרה לי "אנחנו צריכים לדבר". שיחה כזאת, אני יודע מנסיון, היא לא לטלפון. "נדבר", אמרתי לה, "נדבר". ההמשך כבר ידוע. מה שלא בא בשיחה, הגיע בתור שיר בICQ.
נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 26/5/2006 23:11   בקטגוריות אהבה ויחסים, סיפרותי, שחרור קיטור, אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMr BlueSKyy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mr BlueSKyy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)