לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של Mr BlueSKyy


מה קורה איתי. מה מעניין אותי. על מה אני חושב. מה נסגר בסוף.

כינוי:  Mr BlueSKyy

בן: 39





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ההנאות הקטנות של החיים, או: תפסתי ג'וק


תפסתי ג'וק!
הוא הסתובב אצלי במרפסת כמה דקות, וראיתי שהוא מתכוון להיכנס לחדר. לא היה לי כוח להעיף אותו מהמרפסת, וגם אמרתי לעצמי: "כשגניע לגשר נעבור אותו". בתור לוכד ג'וקים מדופלם לא הייתה לי בעיה בכלל להתמודד מולו.

המעבר היה מהיר - תוך מספר שניות בלבד מרגע שהוא החליט הוא נכנס אליי לחדר. סגרתי את הדלת על-מנת שזירת הקרב לא תגדל לכל הבית, אלא תישאר רק החדר שלי. ככה היה לי יתרון אסטרטגי עליו, אחרת הייתי צריך להתחיל להתרוצץ והיו לו הרבה יותר מקומות להסתתר בהם.

כאחוז תזזית חיפשתי קופסה מסוימת על מנת לתפוס אותו. הקופסה צריכה לקיים תנאי חשוב: כשאתה מניח אותה על הריצפה היא צריכה להיות אטומה, כלומר - לג'וק לא יהיה מאיפה לצאת אחרי שתניח אותה עליו. מצאתי קופסת נעליים ישנה עם נעליים ישנות, זרקתי את הנעליים על הריצפה וכיוונתי עליו.

הוא הסתתר בפינה של החדר. לקחתי את החבל קפיצה ואחזתי אותו בשני קצותיו - עכשיו יש לי מעין שוט שבו אני יכול להכות בג'וק או מקסימום איפשהו לידו, מה שירתיע אותו ויגרום לו לצאת ממקום המסתור שלו.

הטריק עבד - הג'וק באמת יצא! ניסיתי ללכוד אותו פעם ראשונה - לא הצלחתי. פעם שנייה - שוב הוא חמק. שיניתי טקטיקה - חיכיתי לו בפינה, עד שיעשה טעות.

והטעות הגיעה - הוא התחיל לטפס על הקיר, בצורה אנכית. ספרתי בלב: 21,22,23... סגרתי עליו!

גררתי את הקופסה אל הרצפה, השארתי אותה ככה והלכתי להביא שקית. הכנסתי את השקית בהשחלה מתחת לקופסה וסגרתי את השקית.

זרקתי את הג'וק לפח. ניצחתי.

ההנאות הקטנות של החיים.
נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 3/6/2008 22:38   בקטגוריות סיפרותי, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מבט מן העבר


היום הסתכלתי על התמונה שלי מהבר-מצווה.

הייתי אז בן 13 (<- משפט מיותר לחלוטין) - פתאום קלטתי שאוטוטו אני חוגג 9 שנים מהבר-מצווה!

9 שנים מאז אותו תאריך, שזה אומר שאני כבר לא כל-כך צעיר. שזה אומר שעבר המון זמן וגם אני הספקתי לעבור המון בזמן הזה. כשמסתכלים אחורה, לא מבינים כמה מהר הזמן עובר, ולא, זו לא קלישאה אלא החיים האמיתיים.

 

זה נראה כאילו רק אתמול חגגתי את הבר-מצווה עם חברים, כאילו רק אתמול הייתי בכיתה ז' ובאתי למחרת לכיתה וכל הילדים בכיתה "כפכפו" אותי ללא רחם לרגל הגיעי למצוות.

 

והנה, עבר זמן, את החברים החליפו בינתיים חברים חדשים, את ה"כפכופים" החליפו לחיצות ידיים רשמיות, ואין זכר לאותם ימים. הכל השתנה, מה שנותר זה רק זכרון רחוק מהימים שבהם היינו צעירים.

נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 16/3/2008 00:11   בקטגוריות אופטימי, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אין לי מה לכתוב...


אין לי מה לכתוב... איבדתי את המוזה, אני נטול השראה, אין לי מעוף, אורך דוח, דמיון יוצר, דמיון חושב, מחשבות, הגיגים, שרעפים, אני לא יודע על מה לכתוב...

הראש שלי ריק, אני בוהה בקיר, לא חושב על כלום...
נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 18/3/2007 20:50   בקטגוריות סיפרותי, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMr BlueSKyy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mr BlueSKyy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)