ברגע זה ממש אנשים ברחבי העולם עוזרים לחיות, מתמזגים עם גלי הים, רוכבים על אופניים, מנתשקים בפעם הראונה, עושים סקס מדהים, נותנים חיבוק למישהו, חולמים חלום מתוק, קוראים ספר מתח, טסים לחופשה מרגיעה, מקבלים מסאג' מפנק, משחקים עם החבר הכי טוב, מחייכים, צוחקים, נפגשים עם אדם שלא ראו זמן רב, מביטים בעניים מבט עמוק, משיגים משהו שחשקו בו זמן רב, כותבים מכתב, רצים לבד על חוף הים, עושים מדיטציה, מוסרים פריזבי לגולדן רטריבר, רואים את התינוק שלהם שעתה נולד בפעם הראשונה, חווים חוויה בלתי נשכחת, עוזרים לחבר בצרה, מתכרבלים עם אהובם במיטה.... אני מתגעגעת לרגעים שלנו. חשבתי שאני לא באמת מתגעגעת, שאני כבר לא מרגישה דבר, שזה נגמר מבחינתי. הורדתי את התמונות כי הן גרמו לי לבכות ולהתגעגע. פשוט הדחקתי. זה מה שקורה כשלא מדברים. אני מתגעגעת אליך. מתגעגעת כל כך... מתגעגעת למור ומתן וינון ואודליה. ללכת באמצע הלילה במשך שלוש שעות כדי לשפוך סבון במזרקה בסנטר... החיבוק שלך כל כך חם ואוהב... עוטף אותו ברכות אך בכל זאת בעוצמה אדירה. אמרתי לארנון שאני לא מוכנה לצאת עם מישהו עכשיו. שאני לא בטוחה ברגשות שלי, במיוחד עכשיו אחרי שראיתי אותך שוב. אמרתי לו שזה לא פייר. אני לא מפסיקה לחשוב עליך מאז אתמול. לא שעבר יום מבלי שחשבתי עליך, אבל עכשיו המחשבות אחרות. הגעגועים כל כךחזקים... בהתחלה חשבתי שאני מתגעגעת רק למה שהיה לנו, ל"ביחד", ללהיות עם חבר, אבל זה לא כך... אני מתגעגעת אליך. לשטויות שלך ולדברים המפגרים שלך....
אני רוצה שנתחיל הכל מחדש. הבנתי כל כך הרבה בזמן הזה. כל כך רציתי את מה שיש בחוץ, אבל עכשיו אני יודעת שאין שום דבר טוב יותר ממה שכבר היה לי, ועכשיו אני צריכה למצוא דרך להחזיר את זה אליי. השתנתי. זה אמנם לא פרק זמן ארוך במיוחד, אבל היה לי הרבה זמן לחשוב על דברים, להבין דברים. להסתכל על דברים אחרת. אם נחזור זה לא יהיה אותו דבר. אנחנו יכולים לקוות שזה יהיה אפילו טוב יותר, שהגענו להבנות עמוקות יותר ושאנחנו מכירים יותר את עצמנו ויודעים יותר טוב לבחון את המעשים שלנו. גם אם זה לא ילך לפחות נדע שניסינו. אם ניפרד שוב לפחות זה יהיה הדדי ומובן יותר לשנינו. אם זה באמת לא זה ולא נועדנו להמשיך את הקשר הזה אז אני מעדיפה לדעת את זה בוודאות ולא לקום בבוקר בעוד חצי שנה ולהתמלא צער על זה שלא ניסיתי, שלא הלכתי אחרי הלב שלי.
אני יודעת שאתה פוחד. ץמיד חששת יותר ממני בעניינים הללו. אני מוכנה ללכת עד הסוף אחרי הלב שלי. אתה תמיד היית שקול יותר וחשבת תמיד על ההשלכות ופחדת לפגוע או להפגע בעצמך. אם אתה באמת אוהב אותי, אם הלב שלך אומר לך שאני האישה שלך, אז בבקשה אל תוותר עלינו, אל תוותר עליי. בוא נפתח דף חדש. נשאיר את מה שהיה סגור מאחורינו. תמיד נוכל להביט לאחור לזכרונות נעימים או ללקחים שלמדנו, ונפתח בתקופה חדשה יחד. מההתחלה. לאט. אין מה למהר לשום מקום.
לעולם אין שום דבר מעניין להציע לי. שום דבר חדש או מרגש. אף אחד לא מגיע לקרסוליים שלך.
אני רוצה לשבת איתך בחוף ולצפות בשקיעה כמו שהיינו עושים פעם. לנסוע לטייל, להתכרבל יחד כשקר. אני יודעת שאני חולמנית וקיטשית.... אבל היינו שם. עשינו את זה. כמו בסרטים... כמו בחלומות שלי.
אני לא רוצה לאבד אותך! אתה כל כך יקר לי.. ילד יפה שלי...
אני רוצה להתנשק איתך ברמזורים אדומים ולטייל איתך בנחל שורק (אפילו שהסירחון שם אדיר...) ולצאת מהבית רק באחת וחצי בלילה (עד שהחברים שלך מחליטים לאן הולכים...). אני אפילו מתגעגעת קצת להורים שלך..... :)
אני רוצה לסיים את הציור שלי. התחלתי לצייר אותו בשבילך ואני גם אסיים לצייר אותו בשבילך. יקח כמה זמן שיקח. אני רוצה לראות אותו תלוי בחדר שלך (במקום הגייגר המחריד שלך...). אני מתגעגעת לכמה שאתה ילד ולכמה שאתה גבר בו זמנית. מצד אחד יש לי ילד יפה עם קוקו וכובע מצחייה ומצד שני יש לי מ"כ גיבור ושרירי... (שגם מדבר צרפתית...). אני כל כך גאה בך על מה שאתה עושהו על זה שאתה הולך אחרי השאיפות שלך. ואפילו שתמיד היה מעצבן אותי שאתה חייב למצוא עומק בכל דבר ומשמעות נוספת ופן אחר לדברים, זה מדהים שעוד יש אנשים כמוך עם תמימות מדהימה שכזאת. אתה יחיד ומיוחד. לא סתם בחרתי לתת לך את הלב שלי. ידעתי שתשמור עליו טוב...
אני לא יודעת מה יש עוד להוסיף... תמיד יהיה לך מקום חם בלב שלי. אני יודעת שאתה אוהב אותי. פשוט לפעמים אתה צריך שידחפו אותך כדי שתלך אחרי הרגשות שלך. תמיד היית שקול ממני. הפעם אל תהיה. אל תחשוב מה יהיה ומה יביא המחר. תאהב אותי. תחבק אותי.
תהיה שלי שוב...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
