עולמי הקט...

בשביל מה הייתי צריכה לראות אותו עכשיו באמצע החיים. הוא לא היה חבר שלי, ואפילו לא יצאנו... זה היה רק סקס. וזהו. הייתי בת 16, הוא היה בן 20 בערך. אני שונאת אותו. עדיין. מאז. זה לא שבחיים לא ניצלו אותי. היו דברים מעולם. אבל אצלו זה איכשהו היה הרבה יותר גרוע. כי הוא לא ניצל אותי. הוא לא השלה אותי. ידעתי שזה לא ילך לשום מקום, וכנון, היה שלב שחשבתי שאולי כדאי לנסות לקדם את זה, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא יתקדם לשום מקום. אז המשכנו לשכב, סתם ככה, כשהוא היה חוזר מהבסיס. והיה לי כיף איתו והיו לנו אחלה שיחות ואחלה סקס ואחלה סיגריות בין לבין. עד היום האחרון. הוא התקשר ואמר שהוא עם שלושה חברים שלו, שאל אם יש לי כיוון ואם בא לי לבוא. למה לא? זרמתי. בסוף לא היה כיוון, אז סתם ישבנו בבית שלו ושתינו יין. לא לקח יותר מידי זמן עד שהבנתי שהוא רוצה שאני אעשה אורגייה עם כל החברים שלו, או לפחות שכל אחד יכנס בתורו. אני מבינה שמה שהיה ביננו זה רק סקס, ושאולי, אולי, איכשהו יכול להראות לו לגיטימי שאני ארצה לעשות אורגייה, בגיל 16, אבל גם אם כן... שלושה אנשים נוספים חוץ ממנו? מה אני מזרון..? כל אחד ייכנס בתור שלו..? מה נראה לו??? ואף פעם לא ראיתי אותם לפני כן, לא ידעתי מי הם והם גם לא היו הטעם שלי בכלל... אם זה היה חבר אחד והוא היה שואל אותי וזה אז לא הייתי לוקחת את זה קשה, הייתי אומרת "לא" וזהו, אבל להביא אותי לבית שלו עם עוד שלושה חברים במטרה שכולם ישכבו איתי זה פשוט גועל נפש. כשיצאנו מהבית הורדתי לו סטירה, והוא התעצבן והתחיל לצעוק שאני לא חברה שלו, ורק חברה שלו תיתן לו סטירה וכל זה. לקח אותי הבייתה. לא דיברנו כל הדרך. מחקתי את המספר שלו בנסיעה. לפני שיצאתי מהרכב אמרתי לו שאף אחד בחיים לא פגע בי ככה, אבל הייתי כל כך חנוקה מהדמעות שעצרתי כל הדרך שאני לא חושבת שהוא הבין מה אמרתי בכלל...

זה היה לפני שלוש שנים. מאז לא ראיתי אותו ולא שמעתי ממנו, וטוב שכך. עד אתמול... הלכתי עם בידה (רועי) לגוזניק ביפו, וראיתי את חברה שלי טל בכניסה, בדיוק זזה הבייתה. אמרתי לה שלום והכל וסתם דיברנו על הא ודה ופתאום אני רואה אותו, עומד מאחוריה, מנסה להתחבא ממני כמו איזה אפס. והיא הציגה אותו. "תכירי,עינת, זה חבר שלי - טל" (כן כן, טל וטל...). אני לא יודעת מי היה יותר המום, אני או הוא... אבל משהו אומר לי שהוא. הוא ניסה להחליק את זה והושיט את היד ללחיצה. הסתכלתי עליו בגועל וזרמתי עם העניין. הוא נכנס לגוזניק. שתינו נשארנו בחוץ. היא אמרה לי עליו משהו, ואמרתי לה "כן... אנחנו מכירים...". היא שאלה מאיפה והכל ואמרתי לה רק שזה היה ממש מזמן, שזה לא היה רציני ושאני מאמינה שאנשים יכולים להשתנות ואם הוא טוב אליה זה הכי חשוב. אני לא יודעת אם בקטע האחרון שיקרתי לה או לעצמי. קשה לי לומר בוודאות שאני מאמינה שאנשים יכולים להשתנות. זאת אומרת, אני מאמינה שהם יכולים, אבל אני לא חושבת שהוא השתנה. במקום להיות גבר כמו שצריך הוא פשוט התחבא מאחוריה כמו חתיכת אפס עלוב, מקווה שאני לא רואה שזה הוא. אדיוט...  אני לא שלמה עם עצמי עם כל הסיפור הזה. מצד אחד אני ממש רוצה להתקשר אליה ולספר לה את כל מה שהיה ביננו, גם כי אני חושבת שיש לה זכות לדעת וגם (ואולי בעיקר) כי אני פוחדת ממה שהוא יספר לה עליי. אני פוחדת שהוא ישקר ויגיד עליי כל מיני דברים שאינם נכונים. יגיד שכן עשיתי את זה או לא יודעת מה. בגלל זה אמרתי לה שלא תחפור לו על זה, שזה היה מזמן וכל זה, אבל ברור לי, בתור בחורה, שאם היה מדובר בחבר שלי בשנייה שהיינו נכנסים לאוטו הייתה לו חקירה צולבת על מה בדיוק היה לו עם חברה שלי ולמה היא אמרה את זה שהיא אמרה. אחרי הכל, עשיתי רושם די ברור שמה שהיה נגמר רע מאוד. אני הייתי רוצה לדעת מה ולמה. מצד שני, מאיך שאני מכירה אותו אני יודעת שלחברה שלו הוא בחיים לא היה עושה משהו כזה, או מתייחס אליה בצורה כזאת. זה לא שאין לו כבוד לנשים, זה שלא היה לו כבוד אליי. וזה גורם לי להרגיש חרא. הוא שר, והוא השמיע לי פעם קטע שהוא הקליט. הוא מאוד אוהב את רוקפור ויש לו קול ממש דומה לשל הסולן שלהם. שלוש שנים כל פעם שאני שומעת רוקפור, ואני אוהבת אותם מאוד, הקול הזה מזכיר לי אותו, אבל אני אוהבת מידי את הלהקה בשביל לוותר עליהם מסיבה כל כך מטופשת. כל פעם זה מזכיר לי אותו... ועוברת בי צמרמורת של גועל. גם מעצמי. רק מהמחשבה על התקופה הזאת ועל מה שהיה לי איתו אני מרגישה כמו זונה. הוא פשוט גרם לי להרגיש באותו ערב כמו זונה. כאילו אני כוס וזהו. משהו לשעשוע. שהסיבה שיש לי ראש זה כדי שאני אוכל למצוץ וזהו. אני נגעלת מעצמי כשאני חושבת על איך שהייתי איתו.

יצאתי להכנה לקצונה ופרשתי ממנה. חזרתי לכל החבר'ה בבסיס וכל הצחוקים ועוד מעט אני יוצאת לקורס חובשי תברואה שחיכיתי לו הרבה זמן, והשבוע היה לנו אימון בבסיס עם המפקד שהכי הכי הכי אהבתי בקורס וישבנו איתו כל החבר'ה בלילה בשמירה שלי ועשינו צחוקים, ובידה. סוף סוף הכרתי גבר כמו שצריך. עם ערכים, עם כבוד, עם לב טוב. יש לו לב כל כך טוב שזה לא יאמן... הוא עושה סיפור גדול מסקס (מן הסתם לא שכבנו עדיין) וגם זה גורם לי להרגיש רע. זה גורם לי להרגיש כאילו אני צריכה להיות זו שרוצה לחכות עם זה והכל, ובתכל'ס אני באמת ממש לא לחוצה על זה כרגע, אבל רואים שזה בא ממנו. אני מרגישה שזה בא ממנו. אני לא עושה מסקס כזה סיפור. אני חושבת שכל הענין הזה מרחיק אותי קצת ממנו. כאילו אני רוצה לשכב איתו והוא לא רוצה, זה נותן לי הרגשה חרא. אין לי דרך להסביר את זה. אני יודעת שבתכל'ס, כמו כל גבר נורמאלי, ברור שהוא מת לשכב איתי, הוא גם אומר לי את זה, אבל הוא רוצה לחכות ואני לא ממש מבינה למה. זה התחיל בקטע של צחוק, שהוא אמר שהוא מחכה עד שאני אהיה בת 20, שזה עוד.... 8 חודשים. אמרתי לו שאין מצב והוא חי בסרט ועכשיו הוא מנסה להוכיח לי... ברור לי שאם נהיה אצלו ואני ארצה לא תהיה לו דרך להתנגד, אין לו מספיק דם בגוף בשביל זה.... :)  אבל אני לא רוצה שזה יהיה ככה. אני רוצה שכששנינו נהיה מוכנים זה יבוא משנינו וזהו. לא רוצה להרגיש שאני מפתה אותו לזה, למרות שאנחנו כל פעם צוחקים על זה. אני אדבר איתו על זה. היום. הוא תמיד מקשיב ומנסה להבין והוא כל מה שרציתי. אבל בכל זאת אני שלמה עם זה, מה הבעיה שלי...? ועוד לראות את טל אתמול כל כך עירער אותי (בלי קשר לבידה), גרם לי להיגעל מעצמי וכל הזכרונות והתחושות צפו ועלו פתאום... אני מסתכלת על עצמי אז, איתו, ואני רואה זונה. שרמוטה שטנה בת 16. ואני לא מצליחה לראות שום דבר אחר. זה היה אחרי שהייתי חברה של אורי, כי אני זוכרת שדיברתי איתו באותו הלילה ובכיתי בלי סוף. אני שונאת אותו. שונאת אותו כל כך. בידה שאל אותי מה היה לי איתו, הוא שם לב שמשהו קרה לי אחרי שראיתי אותו, אגב, בידה לא היה איתי כשראיתי אותו, עצרתי ליד הדלת להגיד לטל (הבת) שלום והוא נכנס להגיד שלום לבנצי, ואז טל הגיע. כל כך בא לי להתעמת איתו. כאילו משהו נשאר פתוח, כאילו זה אף פעם לא נסגר ביננו. מבחינתי לפחות, ומאיך שהוא התחבא ממני אולי גם מבחינתו. עצם זה שהוא התחבא ממני אומר שהוא מרגיש אשם במשהו, בין אם במודע ובין אם לא. בא לי לצעוק עליו ולהטיח בו הכל ובא לי לשמוע מה יש לו להגיד. אני רוצה שהוא ידע מה אני מרגישה ומה זה, הוא, עשה לי. 

אני חייבת לדבר איתה. אני ממש פוחדת ממה שהוא יגיד לה עליי. אני אעשה את זה וזהו.