ריץ’ רץ’

אדי החום הוציאו אותי מדעתי.

אך רק חושך מכסה את החדר.

אולי אם אשוב אל אדמתי.

הכל יהיה שוב בסדר.

בעוד חלומי ברעש נעצר.

מתגנבת אל החלון.

מתהלכים הם בראשי כבעבר.

ואיך פה אשוב לישון.

בקצה החדר עליי מגן.

אך גם דמי ישנה כיוונם.

העפר יישמר בזכרוני גם כן.

כמו הצל הרחוק מאיי שם.

איך אסמוך על חושיי.

ואפגין אישיותי מולם.

עוד אבין את מסעות חיי.

אם בגדו ולא יחזרו לעולם.